עד לא מזמן משרד החוץ היה כור היתוך לשמאלנות. לא בשם המפורש כמובן: 'ימין פרגמטי'; 'בשם המלכתיות' ועוד כינויי סרק על הדרך. אלו שבאו בשעריו, ולא משנה מאיזו מפלגה, שברו שמאלה.
בשלב מסוים ההתמרכזות הפכה לחלק מהדי אן אי של כותלי המשרד. כחלק בלתי נפרד מהחוקה הלא כתובה סביב אופיו הממלכתי וכגוף רשמי האמון על דברור יחסי החוץ של מדינת ישראל, ההתנחלויות, סוגיות סיפוח והר הבית נחשבו למילות גסות שאין להשמיען מחוץ לחדרים הפנימיים. וודאי שלא באוזני הידידים מעבר לים.
אפשר להניח ששם החל יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן לעצב את השקפת עולמו העדכנית. למשרד החוץ הוא נכנס כרוח סערה עם הרבה רצון טוב להגן על ההתיישבויות. בשלב מסוים הוא הפך למוקצה בבירות העולם ואהוד ברק, אז שר הביטחון, נדרש למלא מקומו במסגרת הביקורים המדיניים בבית הלבן.
כשהגיע למליאת האו"ם הוא נשא את אחד מנאומיו המכוננים ברוח מדיניות הימין. אבל מאז הוא נשאב מרכזה. החל לאמץ את הפרגמטיות. התפקיד החל לעשות אותו.
ציפי חוטובלי, סגנית שר החוץ, סוגרת בימים אלה שנתיים לתפקידה. בהיעדר שר מעליה היא מחזיקה במושכות משרד החוץ ואמונה על תחזוק והעצמת תשתית היחסים בין ישראל לידידותיה, בין ירושלים לבית הלבן.
כקודמיה בתפקיד היא מצאה עצמה מתנהלת מול עולם המבקש לראות ישראל מכילה, ישראל מאופקת, ישראל מרוסנת. אך בניגוד גמור לקודמיה בתפקיד, היא לא נפלה מולו שדודה. היא לא שינתה טעמה ולא גילתה רפיסות מול עמיתיה המעונבים בבירות העולם. עמדותיה המדיניות נותרו איתנות כשהיו. רגליה נותרו נטועות עמוק על גבעות בנימין.
אין מדובר בעניין של מה בכך. חוטובלי נכנסה למשרד מכווץ שבותר לגזרים עם סמכויות מצומצמות יחסית בהיעדר שר, כשמעליה מוצב באורח קבע, סביב השעון, האיש ששולט במידה רבה בגורלה הפוליטי - ראש הממשלה נתניהו. עם כינון הממשלה הוא העניק לה את תפקיד הסגנות מאותו מקום שהעניק השבוע לאיוב קרא את משרד התקשורת: בשני המקומות הללו רוחו שלטת, ועל פיו, ורק על פיו יישק כל דבר.
בפועל חוטובלי מצליחה לשמר עצמאותה. בשנה הראשונה נרשמו חיכוכים בינה לראש הממשלה בעיקר סביב הנושאים האידיאולוגיים. ממשל אובמה לא עשה הנחות לנתניהו ששמר על יד קפוצה בכל הנוגע להתנחלויות. חוטובלי התקשתה ליישר קו. נתניהו החל לאותת לה להכיר במגבלות הכח.
עם עלייתו של טראמפ מקווה חוטובלי שהנה ימים באים. היא מקווה שבצילו המנגינה המדינית מוושינגטון תהא מהוגנת יותר, ריאלית יותר.
בישיבת הסיעה אתמול התבטא נתניהו בפני עמיתיו ואמר כי "אין לנו צ'ק מדיני פתוח והנשיא הזה נחוש להגיע להסכם". הסגנית במשרד החוץ לא נותרה חייבת: "אבל השאלה היא איזה הסכם, אנחנו צריכים להציע חלופה למדינה". נתניהו בחר לשמור על שתיקה.
כי כך מחוללים שינוי. יש שהתפקיד עושה אותם. במקרה של ציפי חוטובלי, בפרספקטיבה של שנתיים, היא עושה את התפקיד.