לחרדי מצוי המתגורר 'בשכונות החרדיות ברחבי ירושלים' קצת היה מוזר הבוקר לקבל את הדיווח בכלי החדשות אודות הפשקוויל המחריד שהופץ בליל שבועות האחרון 'בשכונות החרדיות ברחבי ירושלים'.
מעבר לתושבי הבירה החרדים בחג השבועות האחרון ביקרו בירושלים אלפי משפחות חרדיות מכל רחבי הארץ. גם להם היה מוזר משהו לקבל את הדיווחים הללו. הם הרי ביקרו בירושלים, 'בשכונות החרדיות', במרכזים הקלאסיים שרגלו של נפש חילונית הומיה לא דורכת שם - ובכל זאת לא היה זכר לפשקוויל הנורא.
אז היכן עוברים גבולות 'הריכוזים החרדיים בירושלים'?
ובכן, מתברר שהיום גבולות הגזרה של מפיצי הפשקווילים שונים לחלוטין משיח הגבולות שאנו מכירים מחדרי המשא ומתן המדיני.
בעבר נדרשו כותבי הפשקווילים להוציא סכומי עתק כדי ליצור מודעות ברחוב החרדי ולזכות במקרה הטוב במבזק בחדשות. מאחוריהם עמדה מערכת משומנת של הוגי דעות מהפלגים הקיצוניים ב'העדה החרדית' שמרכזה בשכונת מאה שערים ושורשיה - צינורות הכסף - בקינים קיצוניים בחסידות סטאמר בארצות הברית.
קמפיין הפשקווילים לווה בהפצה דרמטית ברחובות העיר ובהדבקה מאסיבית על האבנים הירושלמיות הדוויות בחלקים ניכרים מקרב השכונות החרדיות בבירה. בכל קמפיין שכזה היו מעורבים בתי דפוס, גרפיקאים, חותמים מטעם, ופרצופים מוכרים שאינם חוששים ללסטם את הנפש החרדית בדעותיהם הקיצוניות.
כיום הכל יותר פשוט. כותב הפשקוויל החרדי נדרש למקלדת, מכונת הדפסה ביתית כדי לתעד את היצירה המופלאה, לשלב את המילים: חיילים; חרדים; מוות; שטן, לעשות שימוש ארעי בסמארטפון 'טרף' עם וואטסאפ ולהצטייד במספר הטלפון של כמה מלבלרי חדשות 2. זה הכל. את שאר העבודה המשטרה כבר תבצע.
ובמילים פשוטות: חלאס עם הדרמה. אז נכון, חובה על המשטרה למגר את התופעות הפוגעניות ואת ההסתה הנוראית המשתוללת נגד חיילים חרדים מבית מדרשם של הפלג הירושלמי ואנשי 'העדה החרדית', אבל לא צריך לייחס להם השפעה עודפת מעבר לכוחם ברחוב החרדי.
קיצונים תמיד היו ויהיו בכל המגזרים. בכל האוכלוסיות. לעיתים בשם הדת. לעיתים בשם הטירוף או שניהם יחד. ובמקרים הללו המשטרה עושה עבודתה נאמנה. אין לזה שום קשר לניוז.