בעיר נובוגרודוק שבבלרוס, משפחתו של ג'ארד קושנר, חתנו ויועצו הקרוב של הנשיא טראמפ, היתה ידועה הרבה לפני כניסתו של קושנר לבית הלבן.
המשפחה מפורסמת שם בעיקר בגלל גבורתה של ריי קושנר, סבתו של ג'ארד, וחלקה בבריחה הנועזת של 350 יהודים מהגטו של העיר, בזמן השואה.
סיפורם הוא אחד מסיפורי ההתנגדות המפורסמים של יהודים אל מול הנאצים. הוא מתועד באופן בולט במוזיאון הקטן המתעד את ההתנגדות היהודית בעיר. במוזיאון תלויות תמונותיהם של אבי-סבתו של קושנר, זיידל, ואשתו הינדה, בתם ריי – סבתו של קושנר מצד אביו – ושני אחיה.
"בני משפחת קושנר היו משפחה אמידה, שבבעלותה היו מספר חנויות במרכז העיר לפני המלחמה", סיפרה מרינה ירשוק, המנהלת את המוזיאון, לכתבת סוכנות הידיעות JTA. הנאצים הכניסו 30,000 יהודים לגטו של נובוגרודוק.
ריי שרדה חמש סלקציות, כולל אחת שבה נרצחה אמה באמצעות ירי מקלעים. היא הצטרפה אל אחיה, הוני, בהובלת בריחה נועזת מהגטו. לאחר שהשיגו כלי חפירה, חפרו במשך שבועות מנהרה שחלפה מתחת לגדר שהקיפה את הגטו, ולתך היער הסמוך. את העפר שהסירו, החביאו בתוך עליות גג ובין קירות כפולים. כ-350 יהודים הצליחו לברוח דרך המנהרה, וחלקם הגדול הצטרף ביער לפרטיזנים בראשות האחים ביילסקי.
כמארגנים, ריי והוני יכלו להיות בין הראשונים להיכנס למנהרה, אך ריי ויתרה על הזכות הזו והעדיפה להיות עם אביה בן ה-54 ואחותה בת ה-15. האב היה כה חלש, אחרי שבועות של תת תזונה, שהוא היה זקוק לבנותיו בכדי שיסחבו אותו. מחשבתה של ריי היתה – "אם נחיה, נחיה, ואם נמות, נמות ביחד", אמרה בראיון ב-1982.
כיום, מתווה המנהרה – שאורכה היה קצת יותר מ-200 מטרים – מסומן באמצעות שביל של חלוקי אבן אדומים.
עקבותיו של הוני נעלמו, ודווקא האב ושתי הבנות שרדו. ריי נזכרה בראיון כיצד הכריחה איכר מקומי להוביל את משפחתה לתוך היער, שם חיו במשך חודשים ממזון שסיפקו להם המקומיים – עד שהתגלו ע"י האחים ביילסקי, ששמעו על הבריחה ותרו אחר ניצולים.
הקושנרים חיו ביער במשך כשנה, תוך פעילות למען הפרטיזנים, עד לשחרור בלרוס ב-1944. ריי לקחה את משפחתה למחנה עקורים בצ'כוסלובקיה ומשם לאיטליה.
היא נישאה לבעלה, יוסף ברקוביץ, גם הוא מאזור נובוגרודוק, בבודפשט, והוא לקח את שם משפחתה משום שהיה ידוע יותר. הם היגרו לארה"ב, שם קיבל יוסף קושנר עבודה בפועל בניין. כשמת, ב-1985, כבר בנה עסק נדל"ן משגשג.