"לקטאר אין אידאולוגיה - רק אינטרסים"

מומחה למדינות המפרץ מתאר את בליל האינטרסים המניע את בידוד קטאר, את קשריה עם איראן ועם האחים המוסלמיים ואת הסיכוי לשינוי שם.

שמעון כהן - ערוץ 7 , י"ג בסיון תשע"ז

שליט קטאר
שליט קטאר
צילום: רויטרס

חדשות שקריות, פייק-ניוז, הן שעומדות מאחורי דרדור היחסים בין מצרים סעודיה ומדינות המפרץ לבין קטאר - כך על פי דיווח אמריקני המסתמך על גורמי מודיעין.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם ד"ר ערן סגל, חוקר במרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי באוניברסיטת חיפה, ומדבריו עולים כמה וכמה סימני שאלה סביב האירוע. בראשית דבריו נשאל ד"ר סגל אם עוד קודם לדיווח העדכני על האפשרות שמדובר במהלך סייברי-רוסי, עד כמה הקרע במפרץ דרמטי והאם הוא יוכל להתפוגג בחלוף תקופה כזו או אחרת.

לדבריו הדברים משולבים וגם אם אכן מדובר בקרע דרמטי שלא היה כמותו בעבר, הרי שעדיין הוא יוכל להתפוגג בהתאם למהלכים ולאינטרסים הבינלאומיים והאזוריים. "מדובר במהלך שהוא גם דרמטי וגם יכול להירגע. יש מאמצי תיווך מאוד משמעותיים בימים האחרונים, אבל הוא דרמטי. לא ראינו דבר כזה מעולם במפרץ, בעצם שמים מדינה במצור כלכלי והופכים אותה לבת ערובה לחשבונות פוליטיים. זה דבר חסר תקדים במדינות המפרץ המאוגדות ביניהן בברית כבר משנת 81'".

באשר לאפשרות שאימות הדיווח על חדשות שקריות שהובילו לכל המהומה יביא לרגיעה וחזרה לשגרה, אומר ד"ר סגל כי הדברים תלויים אך ורק בארה"ב שהמפתחות נתונים בידיה. "המהלך בוצע בתמיכת ובידיעת האמריקאים. המידע על פריצה רוסית לחשבונות משרד החוץ הקטארי גם היא יוצאת מארה"ב. יש ניסיון של האמריקאים, או חלקם, להפיג את המתח. אין אפשרות לסעודים לפעול ללא תמיכה אמריקאית. יש יותר מעשרת אלפים חיילים בתוך קטאר שהיא מדינה קטנה בגודל של פחות מחצי שטח ישראל ולא ניתן לפעול מעבר למה שכבר נעשה ללא תמיכה אמריקאית. אם האמריקאים הם שהוציאו את הידיעה הזו בכוונה כדי להרגיע את הדברים הדבר יאותת לסעודים שהם חייבים להוריד הילוך ולמצוא את הסולם לרדת מהסיפור".

ד"ר סגל מציין כי הסימנים המעידים על הקשר האמריקאי להפצת הידיעה על ההאקרים הרוסים אינם מסתכמים בעצם העובדה שמדובר בדיווח ברשת תקשורת אמריקאית, ה-CNN. "ידוע לנו שברגע שהייתה הפריצה הזו לכאורה, הקטארים ביקשו מה-FBI לבוא ולחקור. כלומר הייתה חקירה. האם הם הדליפו את דבר החקירה? האם מישהו רוצה להביך את טראמפ שהודיע שהוא תומך בסעודים במהלך נגד קטאר? האם זה מהלך פנימי אמריקאי נגד טראמפ? האם מדובר בניסיון אמריקאי להראות את שני הצדדים וכך לצאת מהמצוקה שהם נמצאים בה? פרשנויות ניתן לתת לכל הכיוונים".

ובכל זאת, מהי האמת סביב הקשרים בין קטאר לאיראן ולגורמי הטרור האיסלאמיים הקיצוניים? על כך משיב ד"ר סגל ואומר כי אכן קיימת אמת אחת בבליל הדיווחים השקריים הללו "והיא שהסעודים באופן היסטורי לא אוהבים את העצמאות של השכנות שלהן, ולא משנה במי הן תומכות. על פי התפיסה הסעודית הן צריכות להיות כפופות לה וכשהן לא עושות את זה, לסעודים יש את הדרכים שלהם, בדרך כלל מדובר בדרכים פחות דרמטיות ולא ברור מה הוביל למהלך האחרון. יש על כך עשרות שמועות, אבל הנקודה היא שהסעודים רוצים שהקטארים יפסיקו להתנהל באופן עצמאי".

על הקשר הקטארי עם איראן ועם גורמי האיסלאם הקיצוני, מסביר ד"ר סגל כי "המדיניות הקטארית המוצהרת היא לשמור על קשר טוב עם כולם, אבל לגבי הקשר עם איראן הקשר מורכב הרבה יותר. קטאר תלויה באיראן כלכלית. שתי המדינות חולקות את השליטה על שדה הגז הגדול בעולם, ובעצם שיתוף הפעולה הזה הוא מקור הכוח של קטאר. הסיכוי שקטאר תנתק קשר עם איראן הוא קלוש כי זה ייחשב לכמעט התאבדות מבחינתה. גם איראן תלויה בשדה הגז הזה, אבל עבור קטאר זה עניין קיומי. משום כך היא מנסה ללכת בין הטיפות וככל שיש התדרדרות ביחסי סעודיה ואיראן קטאר במצוקה והדרך שלה היא לפתח מדיניות חוץ עצמאית שאומרת שהיא אינה מחויבת לאף אחד. חלק מהעצמאות הזו הוא תמיכה באחים המוסלמיים, וחמאס הוא חלק מהסיפור, זאת מתוך הבנה שהתמיכה באחים המוסלמים גבוהה כל כך בעולם הערבי כך שיהיה לה גב רחב מהרבה מדינות, ויתאפשר להן להמשיך ללכת בין הטיפות במפרץ".

להבנתו של ד"ר סגל כל התנהלותה של קטאר מושתתת על אינטרסים ואין בינה לבין אידאולוגיה דבר וחצי דבר. "אני לא רואה משהו אידיאולוגי בקטאר. הם אופורטוניסטים שיכולים לשנות תפיסה מהיום למחר, בניגוד לסעודים שיש להם תפיסה דתית מושרשת. אצל הקטארים הכול מתוך תפיסה של הישרדות ורצון למצב את עצמם פוליטית במזרח התיכון".

ומה לגבי הקשרים הכלכליים של גורמים ישראליים בקטאר, כמו גם במדינות מפרץ אחרות? לדברי סגל קשרים כאלה קיימים אך פחות מלמדינות אחרות. "לקטאר היו יחסים רשמיים עם ישראל במשך כמעט עשור וחצי, יותר ממדינות אחרות באזור, אבל הקשרים פחותים לעומת בחריין האמירויות וכוויית. ההשקעות נמוכות יחסית, אבל הן בהחלט קיימות".