נזר על ראשו

המילים השגורות על לשונו "מהרה ייבנה המקדש" היו לא רק לשירת חייו, אלא גם משנתו בכל מהלך חייו. 45 שנים לפטירתו של הרב הנזיר

הראל כהן , י"ד בסיון תשע"ז

נזר על ראשו              -ערוץ 7
הרב הנזיר
ארכיון "נזר דוד"

כ-45 שנים חלפו מאז עלתה לגנזי מרומים דמות מופלאה שהייתה במשך יובל חלק חשוב מן הנוף הירושלמי. רבנו דוד כהן זצוק"ל הידוע בכינוי "הרב הנזיר".

מי שראהו, מגדיר את המפגש הראשון עם פניו כראות פני מלאך אלוקים, לא פחות מכך. הוא היה דמות ייחודית בדורות כולם. קיבל הוא עליו דרך חיים של נזירות בקדושה ובטהרה. נזיר אלוקים. מורה לא עלה על ראשו, יין ושיכר לא בא אל פיו, לא טעם מן החי והלך בנעלי בד.

"מנהגנו כמו חולין על טהרת הקודש, לקדש את החיים", הסביר. ובנו הרב שאר-ישוב כהן זצ"ל הדגיש שמעולם לא נדר נדר נזירות של ממש: "יש נזיר (הלכתי של התורה), ויש נזיר כמו אבא מארי. אבא לא הפליא בנדר נזירות, אלא קיבל עליו דרך חיים של קדושה וטהרה".

כל ישותו ומטרתו הייתה לקדש עצמו תוך התבטלות אל הכלל. את חלבו ודמו הקריב לקדש עצמו לקונו ושאף אל המקסימום, אל הגאולה השלמה באופן המעשי ביותר. הוא קידש את חייו כדי להגיע למדרגות רוח-הקודש ונבואה. מערב ראש חודש אלול ועד מוצאי יום הכיפורים, בשבתות ובימים טובים, שרוי היה בתענית דיבור. "אומרים בשתיקה יותר מבדיבור", הטעים.

המילים השגורות על לשונו "מהרה ייבנה המקדש", אשר הושרו עמו גם על ערש דווי, היו לא רק לשירת חייו ולא רק פקודת מורו ורבו החפץ חיים אליו, בצוותו אותו להתכונן לעבודת המקדש הלכה ולמעשה כי בימיו תתקדם הגאולה, אלא משנתו הייתה גם נשמתו. במשך כשמונה שנים ברציפות קיים הרב הנזיר הבטחתו לחפץ חיים להגות בסדר קדשים. הוא קנה לשם כך ש"ס עם רש"י בלבד שיוכל לשאת עמו תמיד.

מיסודי משנתו הוא כי התחייה המדינית הנרקמת לעינינו תכלול את הקניינים שאיבדו ישראל בראשית ימי הבית השני, ובראשם הנבואה: "מקובלים אנו... כי בבוא הגאולה האחרונה תתחדש רוח הנבואה בישראל... בתחיית הקודש, בתחיית האומה ושובה לארץ קדשה, בקיבוץ גלויות ובניין המדינה, הכרח הוא, שתקום ותתחדש רוח הנבואה בישראל, חוזים ונביאי קודש".

בדחילו ורחימו אף ייחס הרב הנזיר קניין מסוים כזה, הנבואה, למורו ורבו מרן הראי"ה קוק: "וכן דמות הרב מרן זצ"ל, עם כל התארים הרבים, הגדולים והנשגבים, שתיארו דמותו הנשגבה: גאון וצדיק, חסיד, חכם, משורר קדוש, ופילוסוף-אלוהי, גדול, וגיבור, על כל אלה מרחף התואר הנשגב, שאין בכוחנו ועוז רוחנו להביעו. הוא נרמז בכתבי קדשו, הנדפסים".

כחכות רחל

נצר וממשיך שושלת רבנית מפוארת היה, חניך ישיבות המוסר ותלמיד מרן החפץ חיים. מסדר משנת רבו הגדול מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ובמשך חמישים שנה עורך ספריו 'אורות הקודש'. העמיד תלמידים וכתבים הרבה. קדוש היה. ענק בתורה, בנגלה ובנסתר, חוקר ומקובל אלוקי ובקיא בהגות העולמית. בספרו הגדול 'קול הנבואה' איזן וחיקר את שיטתו: "ההיגיון העברי השמעי". עולם הרוח היה לו עיקר: "לפעמים מתגלה הרוחני הנסתר יותר (משמתגלה) מהעולם הנגלה הגשמי".

כמו רחל אשת רבי עקיבא, המתינה לו ארוסתו הצדקת שרה 12 שנה עד שהתאחדו בבית הרב בירושלים, וחינכו בדרכם הגדולה את ילדיהם צפיה ושאר-ישוב, אשר במתן שמותם ביטאו את השאיפה לתחייה והגשמתה והיו כנראה הראשונים בדורות לעשות כן, טרם שהמגמה הזאת הפכה שכיחה.

מתוך צער ואבל על כך שהעיר העליונה בירושלים נעקרה מאיתנו, משנת תש"ח כמעט שלא יצא את ביתו עד שניתן יהיה לשוב ציונה. אחר התרת נדרים, מיד עם שחרור מקום המקדש בכ"ח באייר תשכ"ז, יצא עם ידידו-אהובו כאח לו, הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, אל סמוך לדביר אצל כותל המערבי והתפלל לצד חתנו הרב שלמה גורן זצ"ל ובנו הרב שאר-ישוב כהן זצ"ל, עם חיילינו משחררי העיר.

דורות רבים של תלמידים העמיד. הראשונים שבהם עוד ברוסיה בראשית דרכו כמורה לדרדקי, אחר כך בבאזל בשוויץ לצעירים מבקשי המדע התורני, ובשיאו היה רבם של תלמידים רבים בני ישיבת מרכז הרב. לימים יהפוך בזכות כתביו ההולכים ומתפרסמים, גם היום ביתר שאת, לבולט בין גדולי החוקרים במדע "הפילוסופיה הדתית העברית", כפי שכינה את לימוד האמונה והמחשבה הישראלית ממקורותיה. את השיעורים מסר בישיבת מרכז הרב, אחר כך בביתו.

אחרי פטירתו החלו מופיעים ספריו שהותיר בכתב יד. סגנונו בקציר האומר, בהבזקי מילים. "כך הייתה דרכו לכתוב, במילים ספורות, מה שנכתב בהרחבה ובאריכות בספרי האחרונים", הסביר בנו הרב שאר-ישוב. תוכנית הלימודים לישיבת מרכז הרב שחיבר, ואשר קיבלה את הסכמת מרן הראי"ה קוק לפני כמעט מאה שנה, הולכת ותופסת לה מקום בבתי מדרשות, תוך שחוקרי מכון 'נזר דוד' עמלים על פיענוח כתביו והוצאתם לאור.

קווי דמותו הססגונית והמרתקת משורטטים היטב מפי כתבה של הסופרת הגב' הילה וולברשטיין ובעריכת דודה ר' שמחה רז בספר 'איש כי יפליא – הרב הנזיר' שיצא לאור השבוע מטעם 'נזר דוד - אריאל מפעלי תורה', בהוצאת ספריית בית אל.

הראל כהן הוא מנהל מכון 'נזר דוד'