בווידיאו שתורגם לעברית בימים האחרונים ומעורר עניין רב ברשתות החברתיות, פרופ' ג'ניס פיאמנגו, מאוניברסיטת אוטווה שבקנדה, הצביעה על נטיית העולם להתעלם מסבלם של גברים ובנים.
פיאמנגו התייחסה להבדל בין האופן בו התקשורת והחברה מתייחסות לפגיעות בנשים ובנות, לעומת ההתייחסות לפגיעות בגברים ובנים. היא מכנה זאת – "פער האמפתיה", או "פער החמלה". המונח מהווה מעין משקל נגד למונח הידוע מהתעמולה הפמיניסטית – "פער השכר".
החוקרת ציינה כי תשעה מתוך 10 מהאנשים שנהרגים בידי שוטרים הם גברים, 75% מחסרי הבית הם גברים, 97% ממקרי המוות בעבודה הם של גברים, כ-80% מהמתאבדים הם גברים, ושמונה מתוך עשרה מקרי המוות האלימים בעולם הם של גברים.
אילו 97% ממקרי המוות בעבודה היו של נשים, אמרה, לא היה סוף לכתבות, לחקירות, לוועדות ולדיונים הציבוריים בנושא. ואולם, לדבריה, החברה אינה נוטה להתרגש יתר על המידה מסבלם של גברים.
פיאמנגו הצביעה, כדוגמה, על סיקור התקשורת העולמית לגבי פשעי ארגון בוקו חראם בניגריה. כאשר הארגון חטף תלמידות, העולם עסק בכך בקדחתנות. אולם כאשר אותו ארגון חטף ילדים ממין זכר והפך אותם לחיילים בשורותיו, או טבח בגברים – הדבר לא עורר עניין.
לדבריה, החברה האנושית תמיד היתה "גינוצנטרית", במובן שהתייחסה ביתר רגש לסבלן של נשים מאשר לסבלם של גברים. הפמיניזם, לדבריה, לקח את הנטייה הזו לחמול על נשים והקצין אותה – למרות שכביכול, הוא מתנגד לתפיסות המסורתיות לגבי המינים. בכך, לדבריה, גאוניותו.
הווידיאו עלה בעמוד הפייסבוק של הפעיל החברתי אלעד עומר, וקיבל יותר מ-10,000 צפיות בפחות מיומיים.
הכותב הוא גם יו"ר תנועת המשפחה