יוסף ליפן ובני משפחתו עברו את השבת האחרונה באוהל מחאה שהקימו מול ביתו של שר הביטחון בישוב נוקדים. זאת לאחר שהקראוון שרכשו נלקח בידי אנשי המינהל האזרחי בשבוע שעבר בנווה ארז שליד מכמש.
בשיחה עם יומן ערוץ 7 הוא מספר על השבת שעברה משפחתו בסמוך לבית השר ליברמן, על אירועי השבוע האחרון כאשר הקראוון של בני משפחתו נלקח מהם ועל הסיכוי שמיד לאחר לידתו יובא בנו התינוק אל אוהל המחאה.
"החרימו לנו קראוון ללא התראה מראש. לקחו אותו מוקדם בבוקר וללא רעש כדי שלא תהיה מחאה של התושבים ולא נותנים לנו תשובות למה לקחו אותו. הבאנו את הקראוון לישוב קיים ולא למאחז בהר בודד. מדובר בישוב מתפתח שנכנסו אליו בחצי שנה האחרונה חמש משפחות חדשות שהביאו גם הן מבנים. ומשום מה החליטו שהמבנה שלנו צריך לקחת אותו למרות שהוא בתוך שטחי הישוב על אדמות מדינה".
ליפן מספר כי בתמימותו לא חשב שקיימת בעיה כלשהי בהצבת הקראוון ולכן גם לא מיהר להיכנס אליו והמתין מספר ימים עד להשלמת שיפוצו והכשרתו למגורים. בימים אלה של עבודות אחרונות נלקח הקראוון.
בדבריו מציין כי בניגוד למקרים קודמים בהם נהרסו או הוחרמו מבנים ביהודה ושומרון על ידי המינהל, במקרה שלו לא נמסרה כל הודעת אזהרה לא למשפחתו ולא לאנשי הישוב או המועצה האזורית, "לא היו לא איתות ולא אזהרבה. לא אמרו לאף אחד. פשוט באו ולקחו".
יצוין כי ליפן הוא נפגע טרור. בעבר דקר אותו מחבל ערבי בדרכו לכותל המערבי, "ערבי בא מאחורה והכניס סכין ישר לתוך הכליה. עברתי כריתת כליה. מאז אני מוכר כסובל מחרדות ועוד כמה בעיות רפואיות".
את השבת האחרונה, כאמור, העבירה המשפחה בגינה שמול בית שר הביטחון בנוקדים. "יש שם גינה עם קצת צל, ברוך ה'. היינו שם בשבת וטוב שהיינו שם בשבת כי בשבת הוא יוצא קצת מהבית והיה קשר עין אתו ועם אשתו, אבל כנראה זה לא ממש הפריע להם כי לא נגשו ולא הורשנו להתקרב. כשהתקרבנו עם שלט השומרים הורו לנו לחזור אחורה. אנחנו מרגישים שלא מתייחסים אלינו.
''כאילו נפגע איבה שלקחו לו את הבית לא ראוי להתייחסות של שר הביטחון או של גורם כלשהו. דיברנו עם היועצים שלו אבל אין לנו קשר ישיר אתו כדי לדעת אם הוא מודע. ההפגנה מול הבית שלו היא האפשרות היחידה שלנו ליצור אתו קשר".
לעומת ההתעלמות מצד השר, מספר ליפן כי תושבי הישוב הגיעו וחיזקו את רוחה של המשפחה. "התושבים בנוקדים מדהימים. הביאו לנו אוכל. מחברים ומעודדים אותנו. אמרו לנו שלא נוותר ושאין הבדל בין נווה ארז לנוקדים. שני הישובים הללו עומדים על אדמות מדינה בשטחי יו"ש".
כזכור, תגובת המינהל האזרחי לפרשה הייתה "היביל הוצב ללא קבלת האישורים הנדרשים במאחז נווה ארז ועל כן נתפס". ליפן מתייחס לדברים ומספר כי לא היה ידוע לו על בעיה כלשהי במקום: "אנחנו לא בקיאים. אנחנו אנשים פשוטים ולא מבינים בהגדרות. אנחנו יודעים שבדקנו לפני כן, התקבלנו לישוב, קיבלנו אישורים, הודענו למועצת בנימין שהתקבלנו לישוב. אף אחד לא התנגד לכך. אישורים מהמינהל לא קיבלנו כי אין אישורים כאלה".
ליפן מספר כי בעת הגעת אנשי המינהל לישוב שקיים שנים רבות ניסה למנוע ברכבו את לקיחת הקראוון, ללא הצלחה. "ניסיתי לחסום אתו עם הרכב, אבל הודיעו שאם לא אזוז אאבד את הבית וגם את הרכב, אז הבנתי שכדאי לי להזיז את הרכב. מיד אחרי זה הלכנו למינהל. בכינו שם אבל אף אחד לא רצה לשמוע אותנו. אשתי הייתה בוכה עם דמעות וללא מענה. כאילו אנחנו סתם אזרחים מסוג ב' ללא זכויות".
בהמשך השבוע שעבר נמסר לבני משפחת ליפן כי יוכלו לקבל את הקראוון, אך יצטרכו להציבו במקום אחר ולא בישובם נווה ארז. "נראה כשהבינו שיש כאן משפחה הסכימו להחזיר את הקראוון, אבל למקום אחר ולא אמרו לאן. הכנו שטח ושילמנו על המקום הזה, הבאנו טרקטור ועבדנו קשה על השטח. אין לנו מקום אחר. אשתי צריכה ללדת בכל רגע ואנחנו בסך הכול מבקשים בית, קורת גג, זה הכול. היינו גרים בשכירות והחוזה נגמר".
ומה הלאה? האם לאחר לידת התינוק הוא יובא לאוהל המחאה מול בית השר ליברמן? לדבריו של ליפן אין לו ולמשפחתו ברירה אחרת. "זה נשמע מטורף, אבל אין לנו ברירה. לאן נביא אותו. הבית הזה נועד לתינוק הזה ולשאר הילדים. עכשיו אין לנו כלום, ואם נצטרך נהיה מול שר הביטחון עד שלפחות הוא ידבר איתנו ויסביר לנו איפה אפשר ואיפה אי אפשר. שידברו איתנו. שלא ישאירו אותנו ככה סתם. שליחי הציבור צריכים לדבר עם הציבור".
ובינתיים המציאות באוהל לא פשוטה. מזג האוויר החם לא מקל על בני המשפחה. "מאוד מאוד קשה, מאוד חם. אשתי ממש סובלת שם, אבל אנחנו חזקים. המזג אוויר לא ישבור אותנו. אנחנו רוצים בית. לא ביקשנו עזרה מאף אחד. אנחנו רוצים שיחזירו לנו את הבית ששילמנו ועבדנו עליו".
"שמנו מבנה על אדמות מדינה, ניסינו לקבל את כל האישורים ששייך לקבל, ואנחנו כעת מול חומת אדישות ואינטרסים לא ברורים. את מי ניסו לרצות בזה שלקחו את המבנה הזה?", תוהה ליפן.