העיתונאי יגאל סרנה יפצה את ראש הממשלה נתניהו ב-60 אלף ש"ח ואת רעייתו שרה ב-40 אלף ש"ח, ובנוסף חויב סרנה בתשלום שכר טרחת עורכי דינם של בני הזוג נתניהו, בסך 15 אלף ש"ח. כך הכריע הבוקר שופט בית משפט השלום בתל אביב, עזריה אלקלעי.
על המתח בין חופש הביטוי לדיני לשון הרע במשפט הישראלי שוחחנו עם עו"ד שלומי וינברג יו"ר ועדת לשון הרע של לשכת עורכי הדין וסגן יו"ר מחוז תל אביב והמרכז של הלשכה, מחבר הספר 'מורה דרך לתביעות לשון הרע'.
לדבריו השופט "צודק לחלוטין", בהכרעתו. "קראתי בעיון את חמישים העמודים של פסק הדין. זה פסק דין מקיף, ראוי ומבוסס מבחינה עובדתית ומשפטית. השופט צדק. קביעותיו שמדובר בפרסום המהווה לשון הרע כשנתניהו מוצג כמי שנזרק מהרכב ואת הגברת נתניהו כמי שזורקת אותו מהרכב, כרודנית וכמי שרודפת אותו והוא כמי שנרדף וחסר עמוד שדרה, זה פרסום לשון הרע והקביעה בוודאי מוצדקת, וגם הקביעה לגבי היעדר ההגנות.
"הקביעה שסרנה לא הצליח להוכיח שמגיעה לו הגנה, לא הגנת אמת בפרסום כי לא הצליח להוכיח שאכן זה מה שהיה בפועל ולא הביא מישהו שיוכיח את דבריו, ולא הגנת תום הלב ולא טענת עיתונות אחראית כי לא הייתה כאן כזו, אז בוודאי בית המשפט קיבל את טענות התביעה ודחה את ההגנה והורה על פיצוי".
ממשיך עו"ד וינברג ומציין כי בין דפי הפסיקה קיימת אמירה משמעותית שיש לתת עליה את הדעת: "סרנה טען שמדובר באיזו אמירה קטנה, זוטי דברים, שנבלעה באיזה פוסט שאיש לא קרא ולא התייחס. בית המשפט דחה את הטענה הזו וקבע שאינטרנט יכול להיות כלי משחית ומעמדו של פוסט קיים וצריך להתייחס אליו".
לטעמו של וינברג בהתייחס למעמדו של ראש הממשלה הפיצוי שנקבע על ידי בית המשפט הוא פיצוי הולם. "גם ראש הממשלה זכאי לשם טוב".
"כשבית המשפט קובע פיצוי כספי הוא לוקח בחשבון שורה של דברים, מעמד התובע והנתבע, היקף הפרסום, חומרת הפרסום וכו'. ככל שמעמד התובע רם יותר ומתברר שהפרסום אינו מבוסס הפיצוי צריך לגדול. אמנם רף הסובלנות גדול יותר אצל ראש ממשלה כי הוא צריך לקבל ביקורת, אבל גם דמו של ראש ממשלה לא הותר וכשאומרים דברים חמורים על ראש הממשלה יש להגדיל את הפיצוי, כנ"ל לגבי מעמדו של סרנה הנחשב לעיתונאי רציני. אמנם הוא כתב את הדברים בפייסבוק הפרטי אבל מי שקורא את דבריו מייחס לו רמת רצינות יותר משל אדם אחר".
עם זאת מניח וינברג כי צפויים ערעורים על הפסק, או לפחות רק ערעור אחד מכיוונו של סרנה.
על גבולות השיח הציבורי כלפי ראש הממשלה נשאל וינברג אודות אמירה שנאמרה אתמול בתכנית הסאטירה של ליאור שליין בערוץ 10. במהלך ראיון עם ח"כ אראל מרגלית פנה אליו שחקן התיאטרון, איתי טיראן, שהיה חלק מהפאנל באולפן, ואמר שמכיוון שמרגלית רואה את עצמו מתמודד בעתיד על ראשות הממשלה הוא מבקש לדעת כבר היום אם אשתו נורמאלית, אמירה כל כולה עקיצה כלפי הגברת שרה נתניהו שלכאורה אינה נורמאלית. האם אמירה שכזו נחשבת גם היא כלשון הרע?
וינברג משיב ואומר: "יש להפריד. תכנית סאטירה נהנית בדרך כלל מהגנות שבחוק. אמנם הפסיקה קובעת שסאטירה קיצונית שעוברת את גבולות ההיגיון לא תזכה להגנות שבחוק, אבל בית המשפט לא מטיל אחריות על תכניות סאטירה, ולכן יהיה קשה לגברת נתניהו להגיש תביעה, אם בכלל.
''בנוסף המילה 'לא נורמאלי' ברוב הפסיקות לא נתפסת כלשון הרע. טיראו אינו פסיכולוג או פסיכיאטר ולכן הציבור מבין שלא מדובר בהבחנה מקצועית והצופים אינם מייחסים לה מעבר לקונוטציה הסאטירית שבה היא נאמרה".
על התנהלותו של סרנה במשפט סבור וינברג כי הוא "נהג בטעות בניהול ההגנה שלו. הוא יכול היה להתנצל, לומר טעיתי ולחזור בו מהפרסום. היה אומר שהתבסס על מקורות שלא ניתן להתבסס עליהם או להביא ראיות. זה עשה לו נזק בניהול התביעה כשהמשיך לעמוד מאחוריו.
''הוא המשיך לטעון זאת במהלך המשפט וזה לא עשה לו טוב. כאשר נתבע חוזר על האמירות במהלך המשפט החוק אומר שזו יכולה להיות עילה להגדלת הפיצוי, וזה מה שקרה פה".