'רעידת אדמה. הדרכים והסלולאר קורסים'

בתרגיל רעידת האדמה המתורגל בימים אלה נבחנת ההתמודדות עם דרכים ומערכות סלולאר שקורסות וקליטת עזרה מהעולם. האחראי מטעם מד"א מספר.

שמעון כהן - ערוץ 7 , י"ט בסיון תשע"ז

לומדים מלקחי העולם. רעידת אדמה
לומדים מלקחי העולם. רעידת אדמה
צילום: UN Photo/Marco Dormino/Flash90

תרגיל העורף השנתי מתמקד השנה בהתמודדות עם רעידת אדמה, והיום (שלישי) הוא מגיע לנקודת השיא שלו. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם חיים רפלובסקי, מנהל היערכות לאסונות במד"א.

"מגן דוד אדום ממלא כיום שלושה תפקידים בישראל. הוא שירות האמבולנסים של אזרחי ישראל, אנחנו בנק הדם וגם אגודה הצלב האדום הלאומית מאז 2006, ובמסגרת הזו יש לנו מנדט לטפל במקרים של פגיעה קשה באוכלוסייה גם כתוצאה מאסונות טבע כמו רעידת אדמה. התפקיד שלנו הוא ללמוד ולהיערך כדי שנוכל להביא את הסיוע הבינלאומי ולהביא את הכלים שהעולם יכול לתת לישראל כמענה יעיל יותר ומהיר יותר במקרה של אסון".

על התרגיל הנוכחי הוא מספר כי "בתרחיש שיש כרגע, ברעידת אדמה יש יותר מעשרת אלפים פצועים בישראל ויש פגיעה משמעותית בבתי החולים בעיקר בצפון, ומד"א בהיותו הארגון הלאומי שתפקידו להציל חיים מתארגן בהגעה לפצועים, מה שלחלוטין לא פשוט, ונותן מענה ומחליט מי צריך להגיע לבתי חולים ומי יוכל לקבל טיפול בשטח כי יש עומס בבתי החולים. זו תפיסת הפעלה שונה לחלוטין לעומת היומיום שאיתו מד"א מתמודד".

במציאות שכזו "הרבה יותר מטופלים יקבלו טיפול בשטח", אומר רפלובסקי המדגיש כי העוגן למתן טיפול ראוי במציאות שכזו הם מתנדבי הארון, "שכנים שמתנדבים במד"א יטפלו בשכניהם הקרובים והרחוקים, יתכן שבמשך הרבה זמן עד שיגיעו עוד משאבים. אנחנו מתבססים על ארבעה עשר אלף מתנדבים שפרוסים ברחבי המדינה. הם הכוח שבעיקר מטפל בנפגעים כאשר אנחנו מווסתים את האמבולנסים למקרים חמורים יותר, מתוך הבנה שהמתנדבים מסתדרים, אלא אם כן הם מרימים דגל ומבקשים עזרה".

תרגיל בכנסת: רעידת אדמה

התרחישים המורכבים שעימם מתמודדים המתנדבים בתרחישי התרגיל כוללים פגיעה בתשתיות, תקשורת סלולארית קורסת ועוד. מציאות בה "אין אפשרות להתקשר בסולולארי ולהזמין את מד"א, אין טלפונים ואין בית במקום שבו הוא עמד עד לפני רגע ויתכן שחצי מהרחוב נעלם פיזית. אנחנו מתרגלים איך מגיעים לאנשים שמתקשים לפנות אלינו ואנחנו מתקשים לזהות את המיקום שלהם. במשך שלושה ימים אנחנו מתרגלים ברצף מוקדים שיוצאים מכלל פעולה ומוקדים אחרים מקבלים אחריות על גרת הפעולה שלהם".

על ההתמודדות בפועל במציאות שבה הסלולארי קרס והדרכים קרסו גם הן, הוא אומר: "לא מחכים למענה, והסוד הוא אותם מתנדבים בקהילה. מתנדב מרים דגל ומסמן עם הרכב והאפוד שלו שהוא כאן וכאן הוא נותן סיוע וכל מי שזקוק לטיפול יגיע אליו לקבל טיפול. כמו כן איתור נקודות טיפול ראשוניות. אנחנו מקווים שבתוך זמן קצר האזרחים ידעו בשכונה שלהם מהו המקום שאליו יתנקזו כוחות הרפואה השונים שיקימו אתר טיפול ואליו יגיעו הפצועים".

מיפוי אותם אתרי מענה רפואי כעת בעיצומו, מבשר רפלובסקי. "מחר נבחן בכרמיאל פיזית את הקמתו של אתר כזה עם התושבים של כרמיאל. בתכנית העבודה ל-2017 יחד עם משרד הבריאות נשלים את המיפוי הזה ונעדכן את האוכלוסייה במיקום של האתרים הללו שיהיו מפתח להצלת חיים".

בנוסף לתחומי הטיפול הרפואי הפנימי עוסק רפלובסקי גם בסוגיית הקשר עם גורמי חוץ שצפויים לסייע מרחבי העולם לישראל להתמודד עם תוצאות רעידת האדמה. "אנחנו מניחים שבתרחיש כזה ישראל תזדקק לסיוע והיא לא תתבייש לבקש אותו. אנחנו ומשרד הבריאות עוסקים במיפוי הצרכים, לאן להביא את הסיוע הבינלאומי כדי שיהיה אפקטיבי ואנחנו עומדים בקשר עם התנועה הבינלאומית של הצלב האדום כדי למקסם את יעילות הסיוע.

״היום נתרגל קבלת מיטות מהצלב האדום הגרמני. זו אופרציה לוגיסטית לא פשוטה, איך מוודאים שהציוד ייצא במהירות מנמל התעופה, לאפשר לצוותים רפואיים מגרמניה לטפל בישראלים, לראות שהציוד עומד בתקנים ועוד, אם נוודא בתרגיל שהציוד של הצלב האדום הגרמני עומד בקריטריון שישראל דורשת יהיה לנו זמן לכך דווקא בזמן התרגיל".

"אנחנו רוצים להבטיח שגם במצב אסון נעמוד בסטנדרטים מינימאליים ולכן עוסקים בזה היום, לא באירוע אלא בתרגיל".

את הלקחים והתובנות מהתרגיל אוספים אנשי צוותו של רפלובסקי תוך כדי התרגיל עצמו מבלי להמתין לסופו. "אנחנו אוספים ולומדים תוך כדי, ומשתפרים תוך כדי. הצוות שלי רושם הערות תוך כדי כי דברים נשכחים. לדוגמא, אנחנו מבינים שנצטרך לתעד את האנשים כי כשיגיע איש צוות זר האזרח הישראלי יצטרך לדעת שמדובר במישהו מוסמך ומקובל ולא במי שהחליט שהוא רופא.

״כך גם הבנו שאנחנו מסתמכים יותר מדי על הווטסאפ, אבל מה קורה אם הווטסאפים יפסיקו לעבוד? איך נתקשר? אנחנו חוזרים לימי הפגישות הפיזיות של פנים אל פנים".

בדבריו מדגיש רפלובסקי כי ההערכות הן שבמשך 72 השעות הראשונות לאירוע רעידת האדמה האזרחים יסייעו לאזרחים והטיפול יהיה מושתת על בסיס 14 אלף מתנדבי הארגון ועל אזרחים ועל אזרחים שלמדו עזרה ראשונה ונערכו לרעידת אדמה. לשם כך, הוא אומר, נכון לכל אזרח להיכנס לאתר פיקוד העורף ולאתר מד"א כדי לתרגל מה נכון לעשות במקרה של רעידת אדמה. "זה ההבדל בין להיות צ'ילה ומקסיקו שחוו רעידות אדמה עם מספר זעום של נפגעים, לבין האיטי תלוי בכך".