ביום ראשון הקרוב אמורה סוגיית הבתים ב'נתיב האבות' שבגוש עציון, בתים שעל פי הנחיית בג"ץ אמורים להיהרס, לדיון בישיבת הממשלה.
בימים האחרונים ביקרו בשכונה השרים אריאל ושקד וביומן ערוץ 7 שוחחנו עם אודי רגוניס, אחד התושבים על הביקור ועל המאבק המשפטי והפוליטי סביב עתיד המקום.
"אנחנו מבינים שפסק דין חלוט תוצאתו הריסה", אומר רגוניס. "אנחנו מתמודדים עם הקושי הזה כבר חודשים רבים. אנחנו מנסים להגיע לפתרון אחר ולא לחכות לרגעים האחרונים ולהיזרק איפשהו, להכווין את המערכת לכיוון הפתרון האחר. המטרה שלנו היא להסדיר את נתיב האבות ולאפשר פתרון מגורים חלופי לכל משפחה שביתה ייהרס בעוד תשעה חודשים. אלה הפתרונות שעליהם אנחנו עובדים ואותם הצגנו לשרים".
"המטרה שלנו היא שהשרים יניעו גלגל גם מול ראש הממשלה ודרכו לפקידות הממשלתית לזרז ולקדם את הפתרון שקיים", הוא אומר וכשהוא נשאל אם אין סתירה בין הרצון להסדיר את נתיב האבות לבין השאיפה למגורים חלופיים, מהלך שמשמעות הפנמת ההרס המתקרב והשלמה עמו, הוא משיב ואומר: "אנחנו בוגרי עמונה ועפרה. אנחנו לא יכולים לחזור על אותם משפטים שהיינו רוצים לומר ש'פה לא יהרסו'. לצערינו אנחנו רואים יותר מדי מראות הרס ובראיה מפוכחת אנחנו מנסים למצוא פתרון אחר. הסעד לא יבוא מבית המשפט העליון שמוכיח פעם אחר פעם שיש דין אחד למתיישבים ודין אחד לערבים. זה המצב היום. את הסעד לא נקבל שם, ואנחנו מחפשים להיות מעשיים וכאלה שמשנים את צריבת התודעה של ארגוני השמאל של הרס לבנייה. זה הכיוון וזו מטרתנו", הוא אומר. היעד הוא להוכיח לארגוני השמאל שאם הם ביקשו לראות הרס הרי שהם יראו במקום זאת בניה בהיקף גדול יותר.
על כך נשאל רגוניס אם תקדים גבעת האולפנה וההבטחות לבנייה מאסיבית פי עשר, הבטחות שאותן נשא ראש הממשלה מעל כל בימה והתפוגגו ולא התקיימו, האם אין בתקדים זה כדי לרפות את ידיהם. "על זה אנחנו עמלים. אנחנו מנסים לבוא כמה שיותר מוקדם, שלא יהיו תירוצים לממשלה או למישהו אחר. אנחנו מגיעים מספיק זמן מראש כדי שתהיו איתנו כתף אל כתף ונמצא את הפתרונות ולמנוע את המראות הללו. לשם אנחנו שואפים".
"אני מאמין שהממשלה רוצה להפסיק ולהראות בקדנציה שלה מראות הרס ולראות יותר מראות של בנייה. זו הממשלה הימנית ביותר שהייתה כאן וראינו יותר מדי הרס וצריך להתחיל להראות בניה. לשם אנחנו שואפים. אנחנו מברכים את השרה שקד ואת ראש הממשלה על הנכונות ללכת לכיוון הזה, ונוודא היטב שהדבר אכן יקרה, כי מדובר בתהליך ארוך ומורכב שבו צריך לעבור שלב אחרי שלב".
על הכוונה והתקווה לראות התחלות בניה עוד לפני ההרס הוא אומר: "אנחנו מבינים שהלחץ הגדול ביותר הוא לפני שדברים קורים. כשאנחנו כבר אחרי ההרס אפשר לראות את עמונה שאנשיה זרוקים בצורה מבישה, כך היה במגרון וכך גם בגוש קטיף".
על האבסורד המשפטי המלווה אותם ועל האיפה ואיפה שהם חווים מבית המשפט מציג רגוניס דוגמא אחת מבין כמה: "שבוע קודם הדיון שלנו בבית המשפט היה דיון עם הרכב דומה שדן בקרקע של יהודים שרשומה בטאבו על שמם בנגב, ופלשו לקרקע הזו בדואים ובנו בתים בלתי חוקיים. עתרו הבעלים ודרשו לפנות אותם ובית המשפט לא הבין למה להרוס ולא למצוא פתרון חלופי. לעומת זאת שבוע לאחר מכן, במקרה שלנו כאשר אין בעלים מוכח ואין אדם שרשום בטאבו כבעלים, רוב הבית על קרקע מדינה ורק יש חלק קטן שנוגע במשהו שהוא עיבוד, ועל דבר כזה בית המשפט מחליט להרוס ולזרוק 17 משפחות. זה הזוי, אבסורד ולא סביר. לא יתכן ששבוע אחר שבוע יפסוק בית המשפט בצורה כזו".
"למרות אי הצדק המשווע שראוי היה שנפגין על הדבר הזה בחרנו ללכת עם השרה שקד, שעושה מהלכים גדולים של תיקון בבית המשפט העליון, כי את העוול הזה צריך לתקן מהשורש, ושרים אחרים מצטרפים אליה, ועד אז אנחנו מחפשים את הפתרון הנכון לנו כתושבים כדי שנמשיך ליישב את הארץ ונגור במקום שבו אנחנו מתגוררים".