חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי, ארגון חוץ פרלמנטרי של אקדמאים, הפנה היום אגרת דחופה לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, השליח ג’ייסון גרינבלט והשגריר האמריקני לישראל דוד פרידמן.
האיגרת המלאה:
כאשר אנוואר סאדאת הבין שהיועץ של ראש הממשלה, המזרחן פרופ’ משה שרון, מבין 'יותר מדי טוב' את הטריקים הקלאסיים של ניהול מו"מ על ידי מוסלמים, הוא (סאדאת) פנה לראש הממשלה בגין המנוח ואמר לו שאם הוא מביא את פרופ' שרון עמו, מוטב שלא יטרח להגיע לפגישה מדינית. ואכן, לצערנו, ראש הממשלה דאז עשה טעות גדולה והמשיך את המו"מ על הסכמי קמפ דויד בחברת יועצים שאינם מבינים את הטקטיקה והקודים של המו"מ במזרח התיכון".
במשך חמישים השנים האחרונות אינספור מתווכים תמימים ולא תמימים נפלו בפח הקלאסי של מו"מ מזרח תיכוני.
הכלל הראשון ב'עשרת הדיברות' של המו"מ המזרח תיכוני, הוא: אם ברצונך להגיע להסכם, עליך להציג עמדת פתיחה של 'כולה שלי' ללא שום נכונות לשום ויתור זעיר בצורת מחוות פתיחה או דיבורים על פשרה. המחוות מכשילות כל מו"מ כי הן מייתרות אותו, שכן הצד השני אומר לעצמו: אם אני מקבל משהו כמחווה, למה אני צריך לתת משהו תמורתו?.
הכלל השני הוא 'המהירות מן השטן'. ברגע שהצד השני קולט שאתה לחוץ בזמן (בגלל בחירות מתקרבות כאן או בארה"ב, בגלל הכלכלה או בגלל שאתה עומד לסיים את הקריירה הפוליטית שלך) הוא מעלה את המחיר. ואם אתה רוצה "שלום עכשיו" המחיר ממריא לגובה שאתה לעולם לא תוכל להגיע אליו.
ההיסטוריה של חמישים שנות ניסיונות מו"מ מלמדת דבר אחד: שום מחווה ושום ויתור לא קידם שום מו"מ ובוודאי לא קירב הסכם. להיפך, הוויתורים יצרו דינמיקה של התקדמות הדרגתית לקראת התעצמות ערבית ביו"ש ומלחמה מתמדת – אך ללא שום התקדמות לקראת שלום.
כמו כן, ההיסטוריה מוכיחה שבמזרח התיכון לא מקיימים הסכמים. יש לנו הסכם הפסקת אש בגולן; בשנים האחרונות יש הסכם אבל אין הפסקת אש. אין שום אפשרות להבטיח פירוז בשטח שאינו נשלט על ידינו בפועל, שום הסכם לא כובד אלא אם כן תכנו היה צורך של הצד השני.
ההיסטוריה של חמישים שנות ויתורים מלמדת שאין שום משמעות להסכמים ואין שום משמעות לפעולות הפיכות.
לכן, הדבר המשמעותי היחיד בכל מו"מ עם מדינות ערב ועם הפלשתינאים הוא השליטה בשטח, כל פרט אחר שיובטח לישראל הוא בבחינת "כתוב על הקרח".
אנו קוראים לממשלת ישראל להיות מודעים למציאות שבה אנחנו פועלים ולהימנע מכל ויתור ישראלי בשטח. אל תתירו בניה פלשתינית בשטחי C כל זמן שלא הושג הסכם סופי על סיום הסכסוך. אם הפלשתינאים זקוקים לשטח בניה עליהם לעבור לבניה רוויה במגדלים נוסח הונג קונג בתוך הערים. אם ברצונם להרחיב, עליהם להמתין עד לסיום ההסדרים הסופיים בשטח, לא הסדרים "על הנייר".
ההסדרים החלקיים מייתרים את הצורך שלהם להגיע לסיום הסכסוך, וכך הוויתורים גורמים להנצחת הסכסוך. אפשר לתת לפלשתינאים מקומות עבודה, אך לא שטח. מתן היתרי בניה מונע התקדמות במו"מ.
ובראייה רחבה יותר: ארצות ערב זקוקות ליחסים עם ישראל יותר משישראל זקוקה ליחסים עימן. לכן אין שום הגיון ושום הצדקה במתן מחוות בשטח תמורת יחסים פומביים, אפשר להמשיך ביחסים החסויים הקיימים. שגרירים שמגיעים ברוב טקס בקלות נעלמים. שגריר אינו דבר מוצק ואמיתי שמצדיק שינוי בנתוני השטח.
אנו קוראים לכם ללמוד את תרבות האסלאם, ללמוד את ההיסטוריה הרחוקה והקרובה ולהימנע מכל תזוזה בשטח לפני, ואף בעת, קיום מו"מ. שבענו הסכמים מופרים, שבענו מניפולציות, למדנו היטב עם מי אנו חיים ואנו דורשים שגם אתם לא תחזרו על שגיאות קודמיכם.
שנאה דתית לא מכבים במו"מ מדיני, ובמזרח התיכון רק מי שלא מנוצח מקבל שלום. מי שמבקש שלום זוכה למלחמה. אלו עובדות היסטוריות ותרבותיות. אנו דורשים לפעול רק לאור ידע זה. אם אתם זקוקים ליועצים ברמה של פרופ' שרון, ואתם מבינים שעליכם ללכת למו"מ בחברת יועצים מביני מזרח תיכון כמוהו, יש בינינו די מומחים שיוכלו לסייע בידיכם.