'הבנתי שהבן של הרב מיכי בג'יפ שאחרי'

קצין הגמ"ר בחטיבת יהודה הוא שכן של משפחת הרב מרק הי"ד. הוא היה גם מהראשונים שהגיעו לזירת הפיגוע. שנה אחרי הוא משחזר.

שמעון כהן - ערוץ 7 , כ"ו בסיון תשע"ז

רס"ן דנא בפעילות
רס"ן דנא בפעילות
צילום: דו"צ

בימים אלה מצוין מלאת שנה להירצחו של הרב מיכאל (מיכי) מרק הי"ד בפיגוע ירי בדרום הר חברון.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם רס"ן איתן דנא, קצין הגמ"ר בחטיבת יהודה, שכן וחבר קרוב של משפחת מרק שהיה מהראשונים שהגיעו לזירת הפיגוע.

בשיחה עמו קושר רס"ן דנא בין האירוע הקשה אותו חווה כאשר הגיע לזירת הרצח וזיהה את רכבו של שכנו, לבין ימים אלו בהם חטיבת יהודה שמה לה כיעד להגיע לרמה של אפס פיגועים דווקא בחודש הרמאדן על רגישויותיו ונפיצותו.

"מבחינתנו אנחנו חווים את האירוע בפן האישי והמקצועי מדי יום, בדגש על התקופה הזו של הרמאדן כאשר לנגד עינינו אירועי השנה החולפת והיעד הוא אפס פיגועים בגזרתנו בתקופת הרמאדן. אנחנו משתדלים ליישם את המציאות הביטחונית ונאפשר חיים בטוחים לתושבים. נוסף לכך קיים גם ממד נוסף של הקשר עם המשפחה", הוא אומר ומשחזר את הרגע בו לא די בכך שזיהה את רכבו של הרב מרק אלא שגם ידע כי בג'יפ שיגיע מיד אחריו נמצא בנו של הרב מרק ועוד רגע קט יתוודע לגודל הטרגדיה שתקפה אותו ואת משפחתו.

היה זה, מספר דנא, ביום גדוש אירועים כאשר הלל יפה אריאל הי"ד הובאה למנוחות לאחר שנרצחה במיטתה יום קודם לכן, כך גם נפצע באירוע שורי, איש כיתת הכוננות, ובמקביל התרחש פיגוע דקירה בסמוך למערת המכפלה. "אני ניגש למח"ט ומבקש שלאור עצימות האירועים לנסוע יחד עם אלחנן קלמנזון, אחיינו של הרב מרק, לבקר את שוקי בבית החולים. המח"ט מחדד לנו שזה יהיה ביקור קצר ושנחזור לפני הערכת המצב בצהריים, להיערכות מיטבית בגזרה".

"בסביבות אחת וחצי שתיים היינו בהערכת מצב מיוחדת ובעודנו סוקרים את אירועי היום יחד עם הרמטכ"ל שהגיע לביקור בבית משפחת אריאל כדי לעמוד על טיב האירועים, בעודנו בחיתוך המצב קיבלנו דיווח עמום על תאונת דרכים קשה ורכב הפוך בצד הדרך, ובתוך זמן קצר ניידת משטרה וג'יפ צבאי שהיו בסמיכות לאירוע מדווחים לנו שיש חורי ירי ברכב. באותו רגע אנחנו מכריזים על נוהל אירוע ורצים לכלים".

ממשיך רס"ן דנא ומשחזר: "בעודנו רצים אני רואה את נתנאל מתמהמה בעודו עולה על ציוד ואני מסמן לו לעלות לג'יפ שמאחורי. תוך כדי כך מתקשר אליי אלחנן, האחיין של הרב מיכי, אני מוציא אותו לזירת האירוע כדי לקבל תמונת מצב", כל זאת כמובן מבלי שדנא יודע מה זהות הנפגעים בפיגוע ואינו יודע שהוא שולח את האחיין לזירה בה נרצח דודו.

"בהגיענו לזירה אני מתקרב עם הג'יפ לרכב, נעמד בשול ומזהה את הרכב כרכב של משפחת מרק, לוקח לי זמן קצר להבין שבג'יפ שאחריי נמצא נתנאל ואני צועק 'נתנאל'. מי שסביבי חושב שאני מזהה את ההרוג, אבל אני מבהיר להם שמדובר באבא של נתנאל".

ברגעים מצמררים אלה מתמרן דנא בין הרגש האישי לנוכח מראה הרכב הפגוע לבין הצורך המקצועי צבאי להתחיל בהתחקות מיידית אחר קצה חוט שיסייע להגיע אל הרוצחים. "סמח"ט החטיבה מכיר את המשפחה היטב. אנחנו מפנים את נתנאל ומעלים אותו על אמבולנס ומפגישים אותו עם פדיה, אחיו. הבטתי בו ומאוחר יותר הוא סיפר לי שהעיניים שלי העבירו לו מסר על המשמעות שמונחת כעת על כתפיו כשהוא מחבק את אחיו".

"ביצענו תשאול קצר של פדיה וקבלנו נתונים שסייעו להתחיל במרדף" חותם רס"ן דנא את תיאור הרגעים הקשים ההם.

ומכאן ועד למסקנות המבצעיות הנמשכות עד לימים הללו: "המשמעות היא במתיחת הכוח ודרישה יותר. מפקד צריך לדעת מתי אנחנו נדרשים לעירנות מוגברת ומתי להוריד רגע את הרגל מהגז כדי לאפשר לכוחות להתרענן וכדי שתהיה משמעות למילים 'תגבור כוחות'. במהלך השנה האחרונה התפיסה המבצעית של החטיבה עברה שינוי מהותי. יש הרבה חשיבה בעקבות אירועים, התייעצויות עם מפקדים בחטיבה, ויצרנו תפיסה מבצעית שמדבר על הגנה במרחבים מסומנים ומקבלים קשב רב יותר".

דנא מוסיף ומתאר את פרטי הגישה לפיה על ישוב לא מגנים מהישוב עצמו אלא מהכפר שממול מהודיות ומהרכסים שמסביב עם אמצעי איסוף ויכולות טכנולוגיות שונות.

"הקמנו מוצב לא רחוק מנקודת האירוע. ציר שישים מחוזק בכוחות נוספים. יש פלוגות שתפקידם הוא אבטחת הציר. מיקדנו אותם בציר וכל מי שייסע בציר יראה את הכוחות על הרכסים. יש ירידה דרמטית באירועי זריקת אבנים. מבחינתנו כל זריקת אבן נחשבת בעינינו כפיגוע, ואנחנו מתחקרים אותו עד שמגיעים לנקודת הקצה. לפעמים פוגשים שם ילדים פלשתיניים ואנחנו פועלים מול המשפחות ולפעמים מדובר בהתארגנויות וחוליות של זורקי אבנים".

באשר לתביעת התושבים להרתעה ולא רק הגנה בכל מקום בו היה כבר פיגוע, אומר רס"ן דנא: "אנחנו חווים את הלכי הרוח הללו ביומיום. אנחנו משתפים את רכזי הביטחון בישוב, פוגשים את המזכירויות והתושבים וחווים את תחושותיהם. הלכי הרוח טובים יותר, והמדד הוא כשאם יוצאת מהבית ומהישוב בתחושה בטוחה וטובה.. בכל מקום שבו יש פעולה או ניסיון תגובת כוחותינו נמדדת בהגעה לכל נקודת אירוע. כל אויב שמנסה לתכנן ולבצע רואה שקשה לו לבצע את זממו וזו עבודתנו מדי יום. אנחנו מנתחים את שעות היום בכל תקופה והמשמעויות שלהם להתאמת הכוחות שלנו כדי לייצר הגנה לצירים ולישובים".

עוד נשאל דנא אודות התחושות של חיילים שאינם מתגוררים בסביבה כלפי המתיישבים וכלפי משימת הביטחון שהם אמונים עליה. לדבריו דווקא חיילים אלה, שמגיעים לחטיבה מכל רחבי הארץ, מגלים את הקשר והחיבור למקום ולתושבים. שתי דוגמאות טריות, ממש מאתמול שלשום, "באזכרה של הרב מרק אתמול ושלשום באזכרה של הלל אריאל חיילות המבצעים ביקשו להגיע לאזכרה אחרי שחוו את האירוע דרך הקשר. אחת החיילות ביקשה להצטלם עם אמא של הלל. זה מבטא את הקשר. במקביל יש חיבוק גדול מאוד מההתיישבות".