הודעת שר הביטחון אביגדור ליברמן על החלטתו לסגור את הפנימייה הצבאית הדתית 'אור עציון' בדרום הארץ, ובמקביל להמשיך בהפעלתה של הפנימייה הצבאית החילונית בחיפה, תמוהה בעיניי ומעלה חששות של שיקולים פוליטיים.
אנשי מערכת 'בשבע' שפנו אליי כדי שאביע עמדתי בעניין זה בחרו בי, מן הסתם, משום ששמי חתום על הספר 'בין הכיפה לכומתה' (הוצאת מודן, 2012) ואני מוכר כמי שמתריע על הסכנה שבהחדרת אידיאולוגיות פרטיקולריות אל תוך מערכת כלל-ממלכתית.
עמדתי בעניין סגירת פנימיית 'אור עציון' עשויה, אם כן, להפתיע אותם, משום שנדמה לי שכאן מדובר בעובדה שונה לחלוטין. נראה שהחלטת שר הביטחון אינה קשורה בהדתה, אלא בהקנטה. סביר בעיניי שהיא איננה נובעת מהצורך לבלום את ההדתה בצה"ל, אלא מהרצון להקניט או להתסיס את ראשי מפלגת הבית היהודי, או את הציבור הציוני-דתי בכללו.
תהליך ההדתה שמתרחש בצבא - ושעל נתוניו הסטטיסטיים אין חולק - הוא אכן דוגמה, אחת מיני רבות, לסכנה של עירוב אידיאולוגיה, פוליטיקה וצבא. אך כשם שאינני מאמין שהפנימייה הצבאית בחיפה מניפה דגל שמאלני על תרניה, אני מאמין שהפנימייה הצבאית-תורנית במרכז שפירא איננה מטיפה להשתלטות דתית-לאומית על צה"ל.
מדוע בכל זאת יש הצדקה לפנימייה דתית ומדוע הפתרון ששוחרים דתיים ייקלטו בפנימיית בית הספר הריאלי בחיפה איננו פתרון ריאלי? מאותה הסיבה שמאז ראשית שנות ה‑50 ישנם שני מסלולי חינוך - ממלכתי וממלכתי-דתי. רוצים לסגור פנימייה דתית בגלל שיקולים פוליטיים? יהיה עליכם להסביר מדוע לא לסגור את הזרם הממלכתי-דתי כולו.
ועוד מילה בעניין הפסיכולוגי שהושמע גם כן: במדינת ישראל אין סכנה אמיתית שצעירים "יאבדו את נעוריהם" במסגרת פנימייה צבאית. עשרות הבוגרים של הפנימיות הצבאיות לדורותיהם הם ההוכחה לכך שתהליך הסוציאליזציה בפנימיות הצבאיות מייצר בוגרים איכותיים ונאמנים.
ד"ר ראובן גל
עמית מחקר בכיר במוסד שמואל נאמן בטכניון ומייסד אגודת חוקרי צבא-חברה בישראל