ועדת החוקה חוק ומשפט אישרה היום (שני) לקריאה ראשונה את הצעת חוק יסודות המשפט (תיקון - עקרונות המשפט העברי), התשע"ו-2016, של יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי וח"כים נוספים.
לפי הצעת החוק יצוין בחוק במפורש המונח "עקרונות המשפט העברי" כמקור פרשני אליו יפנה בית המשפט במקרה של לקונה בחוק.
חלקה השני של הצעת החוק, לפיה יוקם מכון ממלכתי להנגשת המשפט העברי לא זכה לתמיכת ועדת השרים ולכן לא נכלל בנוסח הצעת החוק שהועלה להצבעה. אך יו"ר הוועדה סלומינסקי אמר כי בכוונתו להיאבק על הנושא לקראת הקריאה השנייה והשלישית.
בדיון אמר סלומינסקי: "חוק יסודות המשפט קובע את החובה לפנות למקורות 'מורשת ישראל' בהכרעה בשאלה משפטית שאין לה הכרעה אך 'מורשת ישראל' היא מושג רחב שפורש בדרכים רבות. לכן יש לעגן במפורש את 'המשפט העברי' הפועל בהצלחה כבר 3,500 שנה, חי נושם וממשיך להתפתח ולמרות זאת כמעט לא נעשה בו שימוש מ-1980. מערכות המשפט הנאורות עדיין לא הגיעו לשוליו של המשפט העברי שהוא מתקדם בתחומים החברתיים. המשפט המודרני מתבסס על כך שאסור להזיק לאחר והמשפט העברי מטיל חובות לעזור לאדם, לחברה, להציל מי שבסכנה".
ביחס להקמת המכון הממלכתי הסביר סלומינסקי, "נכון לרגע זה החלטת ועדת השרים היא שלא להקים מכון אלא להוסיף תקן של חוקר משפט עברי באחת היחידות ששרת המשפטים ממונה עליהן. נמשיך להיאבק על המכון בהכנה לקריאות שנייה ושלישית עוד במושב הזה".
עו"ד יעקב שפירא, ממונה במחלקה למשפט עברי במשרד המשפטים, ציין "אנחנו עוסקים יומיום בהנגשת המשפט העברי על כל שלוחותיו. בוחנים חוק חוק ומבקשים להנגיש את המשפט העברי. צרם לנו שבהצעת החוק יש הנחה שהדברים נמצאים בחלל ריק. אם המגמה היא לחזק את המשפט העברי אבקש להוריד את המכון מסדר היום ולחזק את המחלקה בתוך הממלכה. כמו כן הפנה את תשומת הלב לכך שההפניה המוצעת היא לעקרונות הכלליים של המשפט העברי ולא להלכות ספציפיות".
ד"ר בני פורת, ראש המכון למשפט עברי באוניברסיטה העברית, ציין "חוסר האפקטיביות אינו נובע מחוסר ידע אלא מחוסר רצון וחוסר מוטיבציה לפנות אליו ולכן גם ההבהרה הנכללת בהצעת החוק לא תפתור את הבעיה. חוק יסודות המשפט במתכונתו מחייב בלקונה לפנות למורשת ישראל בניגוד לתפיסת עולם של שופטים ולכן הוא מרחיק. הפתרון הוא תוכן מתון יותר- "לשקול את עקרונות המשפט העברי בפסק דינם", דבר שיתיר את שיקול הדעת ומרחב הבחירה, יהיה יותר מציע ופחות מאיים כך שתהיה יותר נכונות להשתמש בו".
פרופ' אביעד הכהן, דיקן מכללת שערי מדע ומשפט, טען מנגד "לשקול זה דבר נחמד אבל אין לזה שום הפנייה מחייבת. אנחנו רוצים שההפניה תהיה מחייבת. אני מצר על כך שהמשפט העברי הפך להיות נחלת חובשי הכיפה. זה החל כערך תרבותי והציבור הלא דתי הפקיר את התנ"ך".
ד"ר יהודה כהן הציע כי כששופטי ביהמ"ש העליון כותבים את נימוקיהם בפס"ד, יוטל עליהם לומר מאיזה מקורות נמצאה התשובה. "חוק יסודות המשפט נותן רשימה סגורה של מקורות. השופט העליון שהוא הקובע וברגע שהוא מחויב לומר מהן השאלות המשפטיות שבהן הכריע ובכל אחת באיזה משלושת המקורות הנורמטיביים עשה שימוש, זה יעשה את ההבדל".
עו"ד יצחק נטוביץ, המשנה לראש לשכת עוה"ד, הסביר כי "יזמנו את החוק כי היום שפת המשפט העברי לא נגישה והכוונה היא לקחת את הרמב"ם ולתרגמו למונחים משפטיים עכשוויים".
חה"כ סלומינסקי אמר בסיום, "יש שופטים תלמידי חכמים בכל הערכאות שאינם צריכים את החוק ויש כאלו שמתוך תפיסת עולמם אינם מעוניינים במשפט העברי. רוב השופטים נמצאים באמצע ויהיו מוכנים לקבל רעיונות והשראה, אך הדרך להגיע לכך קשה ולא נגישה".