1. בטח שאלתם את עצמכם מה הצית את קמפיין ה"הדתה" במערכת החינוך דווקא עכשיו? מאיפה צצו פתאום כל העדויות הנרגשות של תלמידים על "הכפייה הדתית" אותה הם חווים?
הבוקר (חמישי) חושף ידידי אבישי גרינצייג בעיתון "בשבע" שבשבוע הבא תקבל ועדת מכרזים של משרד החינוך החלטה בשאלה את מי למנות לראש אגף מורשת במשרד החינוך. זה האגף האחראי על הוראת כל מקצועות היהדות בחינוך הממלכתי והממלכתי דתי, כולל המקצוע החדש "תרבות יהודית-ישראלית". אם כי בנוגע לחינוך הממ"ד אין להנהלת האגף מעורבות בתכנים, עקב עצמאותו על פי חוק.
את המסקנות אתם מוזמנים להסיק בעצמכם
2. הבעיה העיקרית בכל הסיפור הזה חורגת הרבה מחוץ לגבולות הנושא שעומד לכאורה על הפרק. השאלה היא למה בכלל נכנסים גופים חיצוניים לבתי הספר ומלמדים את הילדים של כולנו, תלמידי ממלכתי וממ"ד גם יחד, כל מיני דברים. למה המורים לא עושים את זה?
התשובה מחולקת לשניים. קודם כל האוצר מאוד לא אוהב הוספת "שעות תקן", כלומר שעות שאותן מלמדים מורים השייכים למערכת, עם תנאים סוציאליים מלאים, קביעות, וכל מה שמסביב. עמותות חיצוניות מבחינתו לגמרי סבבה.
מעבר לכך, וזה הקטע היותר עצוב, לא כל דבר המורים מסוגלים ללמד. הבעיה העיקרית של המקצוע החדש "תרבות יהודית-ישראלית" היא שאין מספיק מורים שיודעים להורות את המקצוע הזה. מצב הידיעות ביהדות ומורשת גם בקרב מורי ישראל - לא בשמיים. מנגד, עד כה יצאו לדרך רק מעט תוכניות הכשרה למקצוע החדש. יש לקוות שתכניות נוספות יצאו בקרוב, נחזור אליהן בהמשך.
3. הערה קטנה על צחוק הגורל: התקנה שמאפשרת את כניסת כל הארגונים הללו שמלמדים יהדות לתוך כותלי בתי הספר גובשה ונכנסה לתוקף בתקופת שרת החינוך יולי תמיר. מטרתה היתה לדחוף לימודי יהדות ברוח פלורליסטית-הומניסטית לבתי הספר. מטרה סבירה בהתחשב בדרג הפוליטי שעמד אז בראש המשרד.
בפועל מוצעות לבתי הספר שלל פעילויות בנושאי יהדות, מרביתן העצומה ברוח פלורליסטית-הומניסטית. משלל סיבות, מנהלי בתי הספר נוטים לבחור פעילויות עם גוון אורתודוקסי, למרות שהן מהוות מיעוט קטן מההיצע הקיים.
מסקנה לכל שרי החינוך: תיזהרו מניסיונות לקדם אג'נדות בסוגיות תוכן. זה עלול להתהפך לכם על הראש.
4. נחזור להכשרת המורים. מטבע הדברים ההכשרה תתבצע במוסדות שבהם מכשירים מורים לחינוך הממלכתי, מאחר שקהל היעד הוא בעיקר מורים מהחינוך הממלכתי. עם זאת, יהיה לא סביר שכל ההכשרות תשקפנה לימוד יהדות ברוח פלורליסטית-הומניסטית, שזה שם יפה לרוח רפורמית.
המורים הם ילדים גדולים. הם לא תינוקות שנשבו. משרד החינוך צריך להעמיד בפניהם מגוון של אפשרויות בשאלת אופי ההכשרה בה הם מעוניינים ולתת להם לבחור מה מתאים להם.