הוא לא חיכה לתשובה וענה בעצמו: "לפני כמה שנים אמי ז"ל החליטה יום אחד שהיא רוצה לדבר בעניין מסוים עם שר התיירות, הרב בני אלון. היה לה עניין של מה בכך, לטעמי, שהיא רצתה לשוחח עליו עם השר שלא הכירה.
היא התקשרה למשרד השר, ואמרו לה במזכירות שהוא נמצא בחו"ל. לאחר יום התקשרה שנית, ושוב אמרו לה שהשר אינו בארץ. לאחר מכן לא ניסתה להתקשר. לאחר כמה ימים הטלפון צלצל בביתה. על הקו היה השר בני אלון, שאמר לה בזו הלשון: 'שלום! מדבר בני אלון. אני מתנצל. הייתי בחוץ לארץ ולא יכולתי לענות לטלפון שלך. כעת הגעתי. במה אני יכול לעזור לך?'".
"אתה מבין", סיים בהתרגשות אותו יהודי, "שמעת פעם על שר שמתקשר בעצמו להשיב לשיחה של מאן דהוא שאינו מכירו כלל?! לכן אני כאן, בהלוויה של הרב בני!".
במהלך השבעה נערמו הסיפורים ששיקפו את צניעותו ואת מסירות נפשו של הרב בני למען תלמידיו בפרט ועם ישראל בכלל. אחד התלמידים סיפר סיפור אופייני לרב בני שנחקק בנפשו.
בשנת תשנ"ד, סמוך לחג שבועות, השתתפו תלמידי ישיבת 'בית אורות' בפעילות במזרח ירושלים, סמוך לביתו של פייסל חוסייני. פעילות זו עסקה בהפגנת נוכחות בחלקים המזרחיים של ירושלים בזמן שבו הסכם אוסלו קרם עור וגידים, והמתיחות ברחובות העיר הייתה רבה ומורגשת. במהלך הסיור הותקפו תלמידי הישיבה במטר אבנים. הם עזבו את המקום לאלתר, והלכו לתחנת המשטרה כדי להגיש תלונה בגין אותו מעשה. התברר כי בעת שהיו בדרכם למשטרה אירעה תקרית דומה שבעקבותיה הוגשה תלונה נגדם על ידי תושבים מקומיים. בשל כך נעצרו התלמידים על ידי חוקר המשטרה ונלקחו לקראת ערב לבית המעצר במגרש הרוסים.
הם בילו יחד לילה לא נעים בבית המעצר, התעוררו בבוקר לספירה ולארוחת הבוקר, ולאחריה טיול של כשעה בחצר. סמוך לשעה עשר בבוקר, בהיותם בתא המעצר, נשמע קרקוש המפתחות ולתא נכנסו הרב בני אלון ותלמיד ישיבה. התברר שהרב בני הגיע מיוזמתו למשטרה, קשר עצמו לאירוע השני שתואר לעיל, ומשום כך נעצר עם תלמיד נוסף...
התלמידים העצורים הרגישו הקלה ושמחה עצומות כאשר ראו אותו נכנס עם חיוכו הרחב לתא המעצר. הם ישבו סביבו והוא החל ללמדם שיעור באמונה, כמובן בלי ספרים ובלי מקורות, הכול מתוך ראשו ועל פי זיכרונו. השיעור עסק בהיותה של מדינת ישראל "יסוד כיסא ה' בעולם" והמקורות לכך.
לאחר זמן מה הפסיק הרב בני את שיעורו, הרגיע את תלמידיו שהיו עדיין מבוהלים למדי בשל מעצרם, וקבע, תוך שהוא צוחק בקול גדול, כי "מי שיש לו תיק במשטרה בזמן שלטונה של הממשלה הזאת, יהיה לו את תיק המשטרה בממשלה הבאה...".
לאחר זמן מה כינס הרב בני שוב את תלמידיו בירכתי תא המעצר, והחל ללמדם כיצד יש להתנהל בתא המעצר. באיזה אופן כדאי לסדר את המזרון כך שישמש גם ככרית, כיצד להדליק אש לצורך הכנת קפה באמצעות נייר טואלט ספוג במרגרינה ועוד חידושים...
אט אט התכנסו עוד ועוד עצורים סביבו ושמעו מ"תורתו" של הרב בני. כששאלו התלמידים בפליאה מהיכן ההבנה והידע ה"מקצועיים", הוא סיפר לפליאתם הרבה כי רכש ידע זה בעת מעצרו כנער בפרשת המיסיונרית אמה ברגר בזיכרון יעקב, אז שהה בתא המעצר יחד עם עבריין מנוסה, שלקח אותו תחת חסותו ולימד אותו כל מה שנדרש.
כך חלף לו הזמן במגרש הרוסים - מעט לימוד אמונה, מעט הליכה ומעט הדרכות מעשיות ב"דיני מעצרים"... לאחר כמה שעות נלקחו הרב בני אלון ותלמידיו לבית המשפט, ושם שוחררו בערבות ויצאו לדרכם.
על פי החוברת שהוציאה ישיבת 'בית אורות' לזכר הרב בני אלון ז"ל בעריכת הרב יונתן מאלי
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם:[email protected]