ותיקי הפלוגה במפגש עם המח"ט
ותיקי הפלוגה במפגש עם המח"טצילום: אודי בריל

ה-29 ביוני 2017, חמישי בבוקר. ברמת הגולן מתכנסים בהתרגשות 22 מלוחמי פלוגה ז' של חטיבה 188 מיום הכיפורים, כמדי שנה בעשר השנים האחרונות.

הפעם, המפגש הוא לאור הפרידה הצפויה ממפקד החטיבה אשר מסיים תפקידו האחרון בחטיבה 188, בה גדל וצמח לאורך השנים, אל"ם ניר (בנדה) בן דוד.

44 שנים עברו מאז מלחמת יום הכיפורים. אחד האירועים הזכורים ביותר הוא האירוע הקשה שחוותה חטיבה 188, אשר השתתפה בקרבות הבלימה ברמת הגולן. היא איבדה את הפיקוד הבכיר שלה כבר ביממה הראשונה, כ-80 חיילים נהרגו ורבים נפצעו.

לאחר סקירה גזרתית של אל"ם בן דוד, מתיישבים חברי הפלוגה במוצב והזיכרונות והסיפורים מתחילים לעלות ולצוף. צביקה גרינוולד, מ"פ הפלוגה ובעל עיטור הגבורה, מספר: "ירינו לעבר הסורים שלאחר מכן גילו אותנו ופתחו נגדנו באש. למחרת עלינו על הגבעה ולמזלנו הטנקים לא נפגעו אבל כל הגבעה הייתה רסיסים. חצי שעה של מטחים, ירינו, פגענו, לא פגענו. מה שנשאר זו אחוות לוחמים, חברות. מה שיש פה זו חברות. הכרנו את בנדה וראינו איש ערכי שמעריך את המורשת מתוך אמונה שיש לה תרומה ישירה להווה ולעתיד. כך התגלגלנו איתו לתפקידיו השונים".

צביקה נשאל על ידי אחד החברים כיצד קרה ש-188 קמה מחדש לאחר יום הכיפורים. "אנשים לא ויתרו. וזה מה שמאפיין אותנו. החטיבה הוקמה מחדש ואף קיבלנו עוד גדוד, גדוד 71".

אל"ם בן דוד מספר על המפגש, "אנחנו סוגרים מעגל מסוים. זה מפגש שהוא אחרון בתור מח"ט 188. אתם הפלוגה הראשונה שאני נפרד ממנה, בחרתי להתחיל את תהליך הפרידה איתכם, פלוגה ז'. אני גאה להיות המח"ט ה-30 של החטיבה. זו זכות גדולה שנפלה בחלקי. עתיד הטנק תמיד יהיה בחזית הלחימה. הכלי הכי זמין והכי קטלני. יש כיום בטנקים תחמושת מאוד איכותית, שיודעת לחדור למבנים. בחורף האחרון כאשר הגדוד תפס קו ברמת הגולן, צוות טנק צעיר, עם מפקד טנק שבדיוק סיים את הקמ"ט, תקף מוצב דאעש לאחר שמארב של גולני בגזרה הותקל. המפקד הבין בקשר שיש התרחשות, חתר למגע, ותוך זמן קצר צוות הטנק עלה לעמדה והשמיד את המחבלים".

בן דוד סיפר באירוע כיצד החל הקשר עם ותיקי הפלוגה. "הייתי מג"ד 74 מזה כמה חודשים", הוא מספר. "הם הגיעו 3 חבר'ה לגדוד שישב באותו הזמן ברמת הגולן. במקרה הם עברו שם- משה קהלני, יעקב הרשקו ומאיר בן ריטן. אני מסתכל ורואה 3 אזרחים מחוץ ללשכה, אומרים 'שלום, אנחנו גדוד 74 מיום כיפור'. הכנסתי אותם ללשכה ושאלתי 'אז מה הביא אתכם לכאן?' –'באנו, רצינו לעשות ביקור בגדוד. 'אז איפה כל הפלוגה?' עניתי להם. 'מה כל הפלוגה'? -כן. תביאו את כל הפלוגה".

שלושת החברים אספו את כולם, אחרי כמעט 35 שנה. לקח כמה שבועות והם התארגנו למפגש הראשון. אורגן מסלול בעקבות המורשת יחד עם תצוגת תכלית של הגדוד.

קהלני מספר, "כולנו תחת רשתות הסוואה, החיילים מבצעים ירי, בנדה היה הבמאי, המנחה, הכל. זה הראה לנו שהמג"ד מחובר אלינו. בסוף המפגש הוא שאל מתי נפגשים בפעם הבאה?".

מאז הקשר בין פלוגה ז' למח"ט הוא צמוד. "המפגש הראשון היה משמעותי בעיני כי זו הפעם הראשונה שפגשתי אנשים שקראתי עליהם רק בספרים", מספר בנדה. "כמו לפגוש את סופרמן. מזה עשר שנים שאני מלווה את הפרויקט הזה. הייתי מגיע לביקורים, מפנה אותם לאנשים מהגדוד. הם נהיו חלק אינטגרלי מהחטיבה ומהחיים שלי. מאז כל פעם זו התרגשות גדול.. זכיתי לחברים טובים ולקשר עם חבורה רצינית של לוחמי חטיבה 188 והם זכו למקום בו הם יכולים לפרוק את שעבר עליהם בלחימה ובשירות", מוסיף המח"ט.

הקשר בין חברי הפלוגה הוא מדהים. דבר הייחודי לפלוגה ז', שלמרות שאיבדה אז 15 מלוחמיה, הוא שהמלחמה למעשה איחדה את הפלוגה בתוך עצמה ולא פירקה אותה לעומת מה שקרה אז לחטיבה.