י. פרסם בתחילת החודש פוסט געגוע לבנו, שזכה ליותר מ-10,000 לייקים בעמודים שונים, ויותר מאלף שיתופים. כך כתב:
"פעם הייתי אבא טוב, פעם הייתי הכל בשביל הילד והילד היה הכל בשבילי, לא ידעתי שאם אתה תופס ת'אשה שלך (...) אז אתה כבר לא יכול להיות אבא. את זה לא אמרו לי. כי כבר למעלה מחודש אני כבר לא אבא שלו, כי אמא שלו אמרה שאני בן אדם מסוכן, והיא לא מוכנה שאני אפגש איתו, ואם אני רק חושב עליו אז המשטרה בדרך. חברים, החוק בישראל עקום ורואה רק את טובת האשה, בטח לא הילד ובטח לא האבא, כי אבא לא אוהב את הילד כמו האמא – זה ברור, לא?
"שללו לי את הזכות לראות את הילד שלי בחסות המדינה העקומה הזאת. אני מדבר איתכם על ילד כמעט בגיל 3 שנים, מגיל יום לא עזבתי את הילד דקה. הקשר בינינו מיוחד ומלא באהבה, חברים. שלוש שנים אני עם הילד הזה, איך דווקא היום אני מסוכן? בחיים לא פגעתי, לא בילדי ובטח שלא בילדים אחרים. די עם החוק העקום הזה. גם אני אבא ואני גם אוהב את הילד לא פחות מאמא שלו, אני מבקש ממכם חברים יקרים שלי – בבקשה תשתפו. חייבים לשנות את החוק העקום הזה. תאמינו לי, זה יכול לקרות לכל אחד. תנסו לתאר שביום אחד אתם כבר לא הורים. ביום אחד יש כאלה שאמרו לי – י., תוותר, אתה לא תנצח בקרב.
"אני יוצא למלחמה הזאת, קודם בשביל הילד שלי, ואחר כך בשביל כל גבר במדינת ישראל. אני לא מוותר על הילד שלי לעולם, ולא משנה מה המחיר שאני אשלם בסוף. בואו תעזרו לי, בואו ננצל את כוח הרשת כדי להגיע לאנשים הנכונים. אני מתגעגע לילד שלי.
"אני מבקש חברים, בבקשה לשתף לשתף, כל יום שעובר הילד עוד סובל וסובל".
היום, י. שוב רואה את בנו באופן מסודר, אם כי חלקי מאוד. לדבריו, גם זה התאפשר רק בזכות העובדה שהוא דמות מוכרת ביישוב שלו ובעל קשרים רבים.
ועדת הכנסת לצדק חלוקתי ושוויון חברתי בראשות ח"כ מיקי זוהר (ליכוד) צפויה לדון היום (שני) בנושא: "הטיפול בתלונות השווא: האם הגברים שווים בפני החוק?"
הכותב הוא ראש תנועת המשפחה.