בג"ץ דחה היום (ראשון) את העתירה שהגישו ההורים של הילדים חולי הסרטן המאושפזים בבית החולים הדסה עין כרם וקבע כי לא תיפתח מחלקה המטו-אונקולוגית בבית החולים שערי צדק.
שופטי בג"ץ הכריעו התייצבו למעשה לצד משרד הבריאות המתנגד לפתיחת המחלקה בשערי צדק, וכתבו: "לא מצאנו עילה לתת צו על תנאי בעניין פתיחתה של מחלקה המטו-אונקולוגית בבית החולים שערי צדק".
השופטים יורם דנציגר, עוזי פוגלמן ונועם סולברג הוסיפו כי "הסבל והמצוקה שהביעו לפנינו ההורים שילדיהם נאבקים במחלה הארורה נוגעים ללב, ואנו משוכנעים כי הם חותרים להשגת הטיפול המיטבי עבור ילדיהם.
"אכן נעשו מאמצים גדולים להגיע לפתרון מוסכם, אך משהדבר לא נסתייע, לא היה מנוס מדיון והכרעה לפי שורת הדין", הסבירו השופטים.
משמעות ההחלטה של בג"ץ היא שהילדים החולים יוכלו לקבל טיפול לסרטן אך ורק בבית החולים הדסה עין כרם, או בבתי חולים במרכז הארץ. בכל מקרה, כאמור, בית החולים שערי צדק לא יוכל לפתוח מחלקה המטו-אונקולוגית.
מנכ"ל משרד בריאות משה בר סימן טוב התייחס לפסיקת בג"ץ ואמר "היה כאן אחד הפרקים הכואבים והקשים במערכת הבריאות, נאלצנו לעמוד על עיקרון שמחלקות פותחים רק כשצריך ולא בגלל סכסוכי עבודה. אנחנו רוצים להמשיך הלאה. במרפאה הקיימת ממילא בשערי צדק, יוכלו לעבוד שלושה רופאים עד סוף השנה".
בראיון לרדיו ''קול ברמה'' הביע המנכ''ל תקווה ''שהרופאים יחזרו להדסה, ואם לא - התחייבנו לבג"צ שנמצא להם עבודה במחלקות המטו-אונקולוגיות אחרות".
שר הבריאות יעקב ליצמן מסר בעקבות החלטת בג"ץ, ''מודה לשופטי בג"ץ שהביאו להכרעה בפרשה הכאובה הזאת. ליבי וראשי נתונים לטובת הילדים ובריאותם ונעשה כל מאמץ שיקבלו את הטיפול הטוב ביותר ונמשיך לפעול לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית".
פרופ' יונתן הלוי, מנכ"ל בית החולים שערי צדק, הגיב לפסיקת בג"ץ ואמר כי "שערי צדק מכבד את החלטת בית המשפט הגבוה לצדק. עם פרוץ הסכסוך בין רופאי המחלקה ההמטו-אונקולוגית לילדים בהדסה והנהלת המוסד, ומשהסתבר כי אובדן האמון של הרופרים בהנהלת הדסה מוחלט, נענה שערי צדק לפניית הרופאים ובקש בתום לב, ללא כוונה לרווח משני כלשהו ותוך ידוע שר הבריאות, לסייע במציאת פתרון למשבר", אמר הלוי.
''לצערי עמדת משרד הבריאות כלפי הרופאים, הורי הילדים המוחים ושערי צדק, לוותה ללא צורך בכוחנות נטולת חמלה אשר פרטיה הובאו גם בפני שופטי הבג"צ; והביאה לכך שעד היום לא נמצא פתרון למשבר חסר התקדים בתולדות הרפואה בישראל.
''התחושה של עמידה מנגד מבלי לסייע בפתרון משבר אנושי כה קשה כאשר בידי שערי צדק לתרום לפתרונו כפי שהאתיקה ושבועת הרופא מחייבים, היא תחושה קשה והשיקולים שהנחו את הריבון בהתנהלותו מתמיהים וזאת על דרך ההמעטה", הוסיף מנכ''ל שערי צדק.