1. בכל הדיון הארוך שהתקיים אתמול (ראשון) בסוגיית הסניוריטי בוועדת החוקה של הכנסת היה דובר מפתיע אחד, יוסי ביילין, שהלך "נגד כיוון הזיפים".
בראשית דבריו התנצל ביילין על עמדתו, אך הבהיר שלמרות היתו חלק ממחנה ההגנה על בית המשפט העליון הוא נאלץ שלא להצטרף לתומכי הסניוריטי.
לשבחו של ביילין יאמר שלא מדובר בהפתעה גמורה. גם כשכיהן כשר משפטים נודע ביילין בכך שעמדותיו עצמאיות, ובכך שהוא איננו "יס-מן" של שופטי בית המשפט העליון.
אבל מה גרם לביילין לצאת כך, בגלוי, נגד עמדתו של המאור הגדול פרופ' אהרון ברק, והמאור הקטן, נשיאת בית המשפט העליון היוצאת מרים נאור? המרצע יצא מן השק לקראת סוף דבריו. אז התגלה שמה שמדאיג את ביילין איננו מה יקרה בעוד שבועיים. מה שמדאיג את ביילין הוא מה יקרה בעוד 11 שנה, אז צפוי לא עלינו להתמנות לנשיא בית המשפט העליון שופט שהוא גם, שומו שמיים, "מתנחל".
2. בחודש אוקטובר 2028 יפרוש השופט יצחק עמית מתפקידו כנשיא בית המשפט העליון, במידה ששיטת הסניוריטי תהיה באותם ימים עדיין בתוקף. מי שעשוי להתמנות אז לפי שיטת הסניוריטי לתפקיד הנכבד ביותר במערכת המשפט הישראלית הוא השופט נועם סולברג, תושב אלון שבות שבגוש עציון.
חלק מהמשתתפים בדיון אתמול הם אנשים מבוגרים. קשה לדעת מי מהם עדיין יהיה איתנו בשנת 2028. אבל מעניין מאוד יהיה לראות מה תהיה עמדתם של אותם אלו שעדיין יהיו איתנו. מי ימשיך לאחוז בעמדתו לפיה שיטת הסניוריטי קדושה ויש לשמור עליה מכל משמר, ומי פתאום יגלה את האור ויתחיל לצטט פתאום את זמירותיו של יוסי ביילין.
3. למרבה הצער הדיון בועדת חוקה התנהל אתמול תחת הידיעה ששיטת הסניוריטי לא תבוטל והשופטת אסתר חיות תמונה לנשיאת בית המשפט העליון.
שופטי בית המשפט העליון, מראשון ועד אחרון, צופפו שורות ווידאו שלא ניתן יהיה לחרוג מכלל הוותק, בכך שאיש מהשופטים האחרים לא היה מוכן להגיש מועמדות נגדית למועמדותה של השופטת חיות.
דיונים אקדמיים הם דבר חביב, אבל במידה רבה הן חסרי משמעות. בשורה התחתונה הדבר הטוב היחיד שאפשר כרגע לעשות עם הדיון שהיה בעניין הסניוריטי הוא לשמור את ההקלטות של שופטי העליון לקראת שנת 2028.