ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ אבי דיכטר (הליכוד), המשיכה היום (ד') את דיוניה על תקנות שירות ביטחון שיקבעו את אמות המידה לגיבוש רשימת הישיבות אשר הלומדים בהן יהיו זכאים לדחיית שירות.
הישיבות מתחלקות לשלושה סוגים: ישיבות גבוהות וכוללים חרדיים, ישיבות גבוהות ציוניות וישיבות הסדר.
התקנות כוללות הוראות בדבר הליך הגשת הבקשה והליך ההכרה בישיבה, לרבות מספר הלומדים המינימאלי הנדרש להכרה ולוחות הזמנים להגשת הבקשות ומתן המענה ממשרד הביטחון. כן כוללות התקנות הוראות לגבי סיום פעילותה של ישיבה, הוראות לגבי אמות המידה להסרת ישיבה מרשימת הישיבות והליך ההסרה, ועוד.
אמות המידה לקביעת שיקול דעתו של שר הביטחון להסרתה של ישיבה מן הרשימה, או התלייתו ואף התנייתו של הרישום, היוו את מרכז המחלוקת בדיון. כך, למשל, בנוסח המוצע היום, אם חבר בכיר בסגל הישיבה קורא לאלימות או לפעילות פליליות, רשאי השר להסירה מן הרשימה.
ח"כ איל בן ראובן (המחנה הציוני) דרש כי יוכנס סעיף אשר מאפשר צעדים גם נגד ישיבה שבכיר בה יוצא נגד הגיוס ונגד צה"ל, וח"כ עפר שלח (יש עתיד) דרש כי קריאות לסירוב פקודה, השתמטות מגיוס ופגיעה בחיילי צה"ל ומפקדיו, כולן יכללו הן בשיקול הדעת להסרה מהרשימה, והן בשלב הבחינה אם לכלול את אותה ישיבה ברשימה מלכתחילה.
ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי) הגיב "אם כך, אני סבור שצריך להחיל סנקציות גם על אוניברסיטאות שראשיהן ומרצים בכירים בהן יוצאים נגד צה"ל ונגד הגיוס".
ח"כ שלח העיר "אוניברסיטאות עדיין לא מזכות בדחיית שירות בצה"ל", וח"כ שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי) השיבה לכך "עתודאים הם בדחיית שירות, ואולי לא נכון שצה"ל ישלח אותם ללמוד באוניברסיטאות שמגנות את צה"ל".
ח"כ מנחם אליעזר מוזס (יהדות התורה) הוסיף כי "עד שבמל"ג ובמשרד החינוך לא ידונו במוסדות בהם ה'נכבה' היא נר לרגלם, בשם החופש האקדמי, אני לא מוכן לדון על זה כאן. הם נהנים ממנעמים של תקציבים ועזרה מהמדינה, ולא מבטלים את זה אם מנהל המוסד אומר שיש או אין כיבוש, אז לא יעלה על הדעת שמשרד הביטחון יחליט מי יעמוד בראש ישיבת פוניבז'. אם צריך, שנגד אותם אנשים יאכפו זאת דרך חוק העונשין הקיים, ולא להכניס פה דברים שאין להם קשר".
פרופ' אביעד הכהן, היועץ המשפטי לאיגוד ישיבות ההסדר, אמר כי "יש בכך להטיל הגבלות על חופש הביטוי, שראוי ויעשו בחקיקה ראשית, ולא דרך תקנות".
יו"ר הוועדה, ח"כ דיכטר, סיכם את הדיון ואמר "הרשעה פלילית זה דבר חלוט, אבל כאשר מקבלים החלטות על סמך בחינה של התבטאות, אם היא ראויה או לא, חייבים עוגן הרבה יותר מוצק. להסיר הכרה בישיבה, או למנוע את תחילת עבודתה, בשל אמירות ערכיות, דורשים נוסחים ברור לחלוטין, וכרגע הנוסח אינו מספיק חד באשר לסמכויות שר הביטחון שאנו מתבקשים לאשר כאן. אני מבקש כי יתגבשו הסכמות ונוסח ברור עד לישיבתנו הבאה, ובזה נעסוק, על מנת שנוכל להצביע''.