שמואל סלבין
שמואל סלביןצילום: באדיבות המצולם

התוכנית מחולקת לשני חלקים עיקריים. הראשון הוא סיוע למעמד הביניים שכולל הטבות במיסוי וסבסוד צהרונים. סבסוד הצהרונים עוזר לכל משפחה שבה ההורים עובדים ויש לה ילדים במעון. ההטבה במס הכנסה עוזרת למשפחות שבהן ההורים לא מגיעים להכנסה מסוימת, עד 5,000 שקלים לחודש נניח. אז המדינה משלימה להן את ההכנסה, מה שנקרא מס הכנסה שלילי. שני הדברים האלה הם חיוביים, משום שהבעיה המרכזית בכלכלת ישראל, שהגיעה להישגים מרשימים בקנה מידה עולמי, היא הפערים החברתיים. בעיקר החולשה היחסית של מעמד הביניים.

החלק הראשון של התוכנית עוזר לפתרון הבעיה, אך החלק השני שלה, שכולל הפחתת המכס על ביגוד, הנעלה ומכשירים סלולריים, הוא כלכלת בחירות. אין שום סיבה בעולם לעודד צרכנות לא נבונה. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 63 אחוזים ממשפחות עם ילדים נמצאות באוברדראפט, ו‑45 אחוזים ממשפחות עם ילדים משלמות משכנתא. לכן, החלק הראשון בתוכנית - להגדיל את ההכנסה של מעמד הביניים הנמוך - הוא מבורך, לעומת זאת עידוד צרכנות לא נבונה אינו תורם למשק ולמשפחה מאומה.

מטרה נוספת של התוכנית היא לעודד את מי שמתלבטים האם להצטרף לשוק העבודה ברמת הכנסה נמוכה או להמשיך ולהישען על קצבאות הביטוח הלאומי. מס הכנסה שלילי עוזר לאנשים כאלה להחליט שלמרות שהם לא מיומנים וישתכרו שכר נמוך, הסיוע של המדינה יעזור להם. זה צעד מאוד מבורך. דא עקא, התוכנית היא לשנה וחצי. אם האוצר רוצה לחנך את האזרחים להצטרף למעגל העבודה, היה רצוי שהתוכנית תימשך לאורך זמן, כי כדי לשנות הרגלים צריך תוכנית שתהיה ארוכה ויציבה יותר.

שמואל סלבין

לשעבר מנכ"ל משרדי האוצר, העבודה והרווחה