לא קל להיות ראש עיר, ולא קל עוד יותר להיות ראש עיריית ירושלים, במיוחד בימים מתוחים אלו, על רקע הפיגוע הרצחני שאירע לפני כשבוע וחצי בהר הבית, ומאז - ההתפרעויות של ערביי העיר שזועמים על הגברת האבטחה בעיר העתיקה.
ניר ברקת מגבה לחלוטין את המשטרה, מקווה להרגעת הרוחות ונערך לפתיחת שנת הלימודים כשבינתיים נמשכים כרגיל אירועי התרבות העירוניים שמושכים לירושלים רבבות תיירים מהארץ ומהעולם.
״שונאי ישראל לא השלימו עם איחודה של ירושלים וההתיישבות ביהודה ושומרון״, אומר ברקת בראיון מיוחד לערוץ 7. ״אני שולח מכאן תנחומים למשפחת סלומון והחלמה מהירה לפצועה. אני מזכיר לכולנו שעלינו להיות חזקים, נחושים נגד הטרור, לבנות ולהיבנות ולא לעצור עם התוכנית שלנו ולהסתכל קדימה ולבנות בירושלים וביהודה ושומרון".
מה עמדתך בנוגע להצבת גלאי המתכות בשערי הר הבית?
"אני תומך בתפיסה המשטרתית. אם המשטרה תרצה לערוך שינויים מקצועיים אני אתמוך במשטרה. המשטרה אמונה על הסדר בירושלים, לא הווקף ולא אף אחד אחר ואם היא נדרשת להציב מגנומטרים לאור הפיגוע בהר הבית אנחנו נתמוך. כל דבר שהמשטרה תרצה לעשות אני תומך במשטרה".
יש לנו ריבונות אמיתית בירושלים? בהר הבית?
״ההחלטה מה לעשות בהר הבית היא החלטה ריבונית של מדינת ישראל. כשהמדינה מחליטה לשמר את הסטטוס קוו זה החלטה של המדינה. תפיסת העולם שאומרת לאפשר במקום תפילה וביקורים כפי שנהוג מ-67' כתפיסה ריבונית של ממשלת ישראל היא החלטה נכונה.
״כאן מדובר בהסדרי ביטחון בעלייה להר הבית. אם המשטרה מחליטה להגביל גיל או לשים גלאי מתכות כדי לוודא שמה שקרה לפני שבוע שנרצחו שני שוטרים על ידי רוצחים שיצאו מהר הבית, לשים אמצעים נוספים כדי לשמור על הביטחון - חד משמעית זאת החלטה של המשטרה ואני מגבה אותה".
אנחנו לקראת פתיחת שנת הלימודים וגורמים בציונות הדתית טוענים שחלוקת המשאבים בירושלים לא צודקת ויש מי שמנסה לפגוע בחינוך הממלכתי והממלכתי דתי.
״כשמסתכלים במאקרו - לא הייתה תקופה בתולדות ירושלים שהציבור הממלכתי ובעיקר הממלכתי דתי שינו מגמות מקטנים לגדולים בקצב כפי שהעיר עוברת. כמות בתי הספר שנפתחו בקדנציה שלי לא הייתה מעולם. יש פריחה של הזרם הממלכתי ובעיקר הממלכתי דתי. גם המגוונים גדלים והמיקומים משתנים. בכל שנה אנחנו פותחים גני ילדים חדשים. בתוך הגוונים הללו אנשים עוברים דירה וזה קורה בכל המגזרים".
השינויים האלה נעשים בשיח ובהידברות עם ההורים? עם הנהלת בתי הספר?
"בוודאי שיש שיח. אף אחד לא אוהב לעבור דירה. גם כשזה טוב לעיתים זה מאתגר. בעבר כשאנשים היו עוברים מבנים כולם היו רבים על שארית הבשר וכולם היו נלחמים על כל מבנה. נוצרה תרבות פוליטית לריב על כל מבנה. היום היכולת שלנו לייצר יותר מבנים מאפשרת לנו גמישות חשיבתית, למצוא דרך שכולם ירוויחו. במעבר אנשים רואים סיכונים ואני רואה בו הזדמנויות".
הפרסומים על סגירת דילים עם החרדים על חשבון הציבור הכללי והדתי לאומי בירושלים אינם נכונים?
"חד משמעית לא. הפוך. יצירה של שיתוף פעולה - WIN WIN - היא המטרה. הקמנו עכשיו בית ספר נוסף בקרית משה והוספנו עוד בית הספר לציבור הדתי לאומי בהר חומה ועוד כיתות בהימלפרב שמתרחב.
״כמעט כל בתי הספר מהחינוך הממלכתי דתי בצמיחה ואם מישהו ציריך לזוז ממבנה למבנה - תסתכלו על הראיה הממלכתית, זה מייצר לנו פתרון גם לציבורים נוספים כמו החרדים. אני בעד התחשבות הדדית. התחשבות הדדית ולא חד כיוונית. גם הציבור הממלכתי, הדתי לאומי והחרדי בצמיחה ועם טיפה התחשבות הדדית אנחנו נגיע רחוק. זה מוריד לחצים. יש שבעה בתי ספר שזזים בסבב הזה".
זה הגיוני שהורים יסיעו כל בוקר את ילדיהם מצד אחד של העיר לצד השני של העיר?
"עובדה שההורים מעוניינים בכך. יש ביקוש מההנהלה וההורים. כדוגמא ישיבת שפע של הרב שטיינזלץ שהייתה במבנה בנווה יעקב וביקשה לעבור למרכז העיר. בשני בתי הספר של הממלכתי דתי, בית הספר ברנדט בנווה יעקב המעבר הוא למבנה אחד במרחק של 600 מטר ובית הספר נווה עציון בבית וגן הוא לשכונה הסמוכה בקריית יובל.
״צריך להסתכל על המכלול שהעיר שלנו צומחת. בעבר לפני תקופתי, הזרם הממלכתי והממלכתי דתי הצטמקו משנה לשנה. עשיתי סדרה של פעולות ואנחנו נותנים לבתי הספר של החרד"לים, דתיים, חרדים וחילונים לצמוח. לעיתים עושים התאמות קלות על מנת לוודא שהוא לא מפסיד והוא מרוויח וזה לגיטימי.
״התפיסה היא עיר שכל הילדים הם הילדים שלנו. 100 אלף תלמידים לומדים בתנאים לא ראויים. אם ממעבר מבנים אנחנו מרוויחים עוד 1000 תלמידים שילמדו במבנה ראוי ולא רעוע, העיר ירושלים הרוויחה כמכלול. צריך לוודא שזה לא על חשבון אחד על השני אלא אחד ליד השני".
אנחנו לקראת פתיחת שנת הלימודים, אתה יכול להבטיח שלא יהיו תלמידים שילמדו בכיתות ובמבנים לא ראויים?
"הלוואי ויכולתי לומר זאת בפה מלא. יש לנו 3850 כיתות שהן מתחת לתקן. העיריה שוכרת כמעט 2000 כיתות מתקציב העירייה. יש לנו תוכניות חומש כדי להתמודד עם הפערים. כראש עיר וכמחזיק תיק חינוך, איפה שיש אתגרים אתה תמצא אותי באופן אישי ונוודא שכולם מרוצים".
יש לך בשורה לזוגות הצעירים שרוצים להישאר בעיר אך מחירי הדירות בירושלים הם לעשירים בלבד?
"תעשה הבחנה בין דברים שהם בשליטה המערכת העירונית. תסתכל על חינוך, תעסוקה, תרבות, תיירות ואיכות החיים שהולכת ומשתפרת. אני תמיד רוצה עוד יחידות דיור״.
ממשלת ישראל עוצרת אותך מלבנות בירושלים?
"לא, רק יש עדיין כמה מקומות בירושלים שאנחנו צריכים לשחרר מכרזים והם באחריות המדינה. רק לאחרונה שחררנו 2000 יחידות דיור אבל זה לא מספיק. מחירי הדיור לא בשליטת העירייה. בעיר ירושלים כמו בתל אביב כמטרופולין תמיד מחירי הדירות יהיו יותר גבוהים. המפתח הוא לאפשר תעסוקה ואיכות חיים ואני תקווה שהמדינה תתמודד עם מחירי הדיור".
לפני כשנתיים הצטרפת למפלגת הליכוד, איך זה להיות ליכודניק? איך קיבלו אותך?
"פורמלית הצטרפתי לפני כשנתיים. באופן טבעי אני במחנה הלאומי. אני שמח. התקבלתי בחיבוק ובאהבה ואני גאה להיות חלק מהליכוד. ההירתמות שאני רואה מהליכודניקים לירושלים זה דבר מדהים. זה צעד נכון ותנועה שעתידה לפניה. תנועה דמוקרטית, ממלכתית ולאומית. מתאים לי".
מה אתה משיב לאלו שטוענים שההתעסקות שלך בליכוד פוגעת בניהול העיר?
"זה הפוך, כל ראש עיר שאני מכיר יש לו מפלגת אם ויודע לרתום אותה. זה לא היה לי בעבר וזה רק מסייע לי כראש העיר ירושלים".
אתה מתכוון לרוץ לקדנציה נוספת בראשות העיר או שאתה מתמודד בליכוד ומסמן את עצמך כמועמד לראשות הממשלה?
"את ההחלטה הזאת אקבל לקראת סוף השנה הזאת ואז נדבר".
בסיום הראיון מבקש ברקת להעביר מסר לתושבי ירושלים, "אל תתנו לטרור לשנות את שגרת ימינו. תפתחו עיניים ותזעיקו את כוחות הביטחון. המשטרה עושה עבודה טובה ואני מחזק את מפקד מחוז ירושלים, ניצב יורם הלוי, ואת כל השוטרים והשוטרות בירושלים.
״ירושלים יש לנו רק אחת. אני קם כל בוקר וצובט את עצמי על שיש לי ולנו את הזכות לחיות בירושלים ולבנות את ירושלים".