טרור בקלנדיה. ארכיון
טרור בקלנדיה. ארכיוןצילום: נתי שוחט. פלאש 90

חצי שנה חלפה בין היום בו נחלץ גלעד, תושב לוד, מלינץ' ליד קלנדיה ועד שהמשטרה הכירה בו כנפגע טרור, כשבדרך טענה בפניו כי מדובר באירוע פלילי. ביומן ערוץ 7 הוא סיפר את סיפורו.

"זה היה ביום שישי, ערב חג סוכות, הייתי באזור ירושלים. התגלגלתי לאזור שאני פחות מכיר, הצטרפתי לרכישת ארבע מינים למישהו והגעתי לאזור בנימין. בדרך חזור השתמשתי ב'ווייז' שהוביל אותי ישר לאזור קלנדיה. לא שיערתי שאני באזור מסוכן, ובדיעבד באמת לא בטוח שממדובר באזור שמוגדר כמסוכן, יהודים נוסעים שם, אבל אמרו לי שיש שעות שהן מסוכנות".

"ניסיתי להגיע לאזור לוד. התנועה עמדה במקום בפקק שלא זז. היו מסביב הרבה ערבים. הייתי קצת יותר דרוך. הגעתי לפאתי אזור עירוני, חנויות מסביב. ילד בסביבות גיל 11 ניסה למכור משהו. החלון היה סגור, לא תיקשרתי אתו אבל הוא 'נדבק' אלי ולא עזב את הרכב. זה היה נראה מוזר. התקדמתי שלושים ארבעים סנטימטר והוא התקדם איתי. הייתה איתי סכין קומנדו, ווידאתי איפה היא", הוא מספר.

להערכתו של גלעד אותו ילד סימן למישהו שהגיע למקום ופתח את הדלת ו"אמר משהו בערבית. הוא עדיין לא ראה שאני יהודי. מהזווית שלו אל ניתן היה לראות את הכיפה, אני קצת גבוה. עניתי לו 'מה?' ובאותה שנייה הסיפור השתנה מקצה לקצה, עד אותו רגע דיברתי עם אדם ומאותו רגע עם חיה. הוא השתולל ופתח את הדלת בכוח. תפסתי את הסכין ויצאתי אליו החוצה. הוא נרתע. הוא הקיף את הרכב מצד שני, פתח את הדלת ולקח ממנה תיק".

"בשלב הזה כולם מזהים שאני יהודי, התפנה מעט מקום ליציאה מהפקק. הצלחתי לנסוע כמאה עד מאה וחמישים מטרים, ביציאה לברוח שמעתי בום חזק, זה היה בלוק גדול שמישהו זרק על הדלת מאחורה. התקדמתי מאה-מאה חמישים מטרים. הייתי מבולבל וניסיתי לחזור לפקק מתוך מחשבה שזו הדרך לחזור. כשיצאתי אחורה מצאתי את דרך היציאה".

גלעד מצא את הדרך חזרה לביתו וכבר בדרך יצר קשר עם המשטרה והצבא, ומאותו רגע החל הטרטור, כהגדרתו. "אמרו לי ללכת לתחנה ולהתלונן. הגעתי לתחנת המשטרה בלוד ושם אמרו לי לגשת לבנימין כי רק בסמכותם להכיר באירוע כזה באיזור שלהם כאירוע טרור. שם אמר לי שוטר שיש סיכוי שיגידו שזה פלילי, שרצו לגנוב לך את הרכב. הראיתי לו את הבלוק שנזרק אלי, איך אפשר להגדיר דבר כזה כפלילי?", הוא תוהה.

במרוצת תקופה ארוכה לא זכה גלעד להתייחסות לפניותיו, למעט מספר ימים קודם לראיון שהתקיים אתו ב'קול ישראל'. לקראת הריאיון הזה, הוא מספר, החלו במשטרה להשיב לפניותיו ולהציע לו להגיש ערעור שנדחה ולאחר מכן ערעור על הערעור. "לאחר הריאיון שוב לא קיבלתי שום התייחסות למכתבים".

בעזרתו של עו"ד מנשה יאדו מטעם 'חוננו' החלו העניינים להתקדם עד לתוצאה שהגיעה בימים אלה ובה הכירה המשטרה באירוע כאירוע חבלני. גורם כלשהו בלשכת פניות הציבור אמר לו באופן אישי כי מול המשטרה לא יוכל לפעול רבות "מה תעשה נגדם? תלך למשטרה", הוא מצטט...

"עו"ד יאדו הפעיל הרבה מאוד כוח ואנרגיה, שלח עוד ועוד מכתבים וכנראה שאחד מהם הגיע למישהו שמשהו לא בסדר קורה כאן". עם זאת הוא מעיר ומציין כי על אף שהתקבלה החלטה להכיר באירוע כחבלני הרי שבמשטרה ערכו חלוקה של האירוע לפרקים שונים ואת פרק גניבת התיק ממשיכים להגדיר שם כפלילי. לגלעד כבר אין כוחות להתמודד ולהיאבק כדי לשנות את הדבר, ועו"ד יאדו מצידו ממליץ לו גם כן שלא להיכנס למאבק ארוך שספק גדול אם יניב תוצאה ראויה.

בשולי הדברים מספר יאדו: "כשהגשתי את התלונה בלוד הייתי צריך להסביר לחוקר פרט מסוים ודיברתי על יהודים וערבים, הוא התחבט ושאל אותי 'אני יודע שאני לא צריך לשאול אותך, אבל אשאל אותך בכל זאת, מה יש ליהודים לחפש שם?' כשאמרתי לו שאותה שאלה שואלים על לוד הוא אמר ש'פה זה לא אותו דבר'. זו תפיסה שבה אוהבים לדמיין את הדברים כנסיבות מסוימות", הוא אומר ומזכיר את אירוע דקירת המנהלת לפני מספר חודשים בידי ערבי, אירוע שגם עליו היה מי שניסה להציב סימן שאלה אם מדובר באירוע חבלני או פלילי.