חוק הלאום נידון הבוקר (יום ד') שוב בוועדה מיוחדת המשותפת לוועדת הכנסת ווועדת החוקה. ראש הממשלה בנימין נתניהו ביטל את הגעתו "עקב התייעצות ביטחונית דחופה".
ח"כ אמיר אוחנה, יו"ר הוועדה המשותפת, דיבר על חשיבות החוק: "מי שאומר שהחוק הזה הוא גזענות, אומר שהציונות היא גזענות...אנחנו לא מחוקקים כאן כל חוק אנחנו מגדירים את הדבר שקוראים לו מדינת ישראל למען הדורות הבאים. תעודת הזהות הזו תלווה את מדינת ישראל".
השר יריב לוין אמר, "החוק הזה לא בא לקבוע דברים חדשים אלא לעגן את הדבר במובן מאליו, שמדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. מאז חקיקת חוק יסוד אדם וחירותו וחוק חופש העיסוק שהדגישו את האופי הדמוקרטי של מדינת ישראל, נוצרה מציאות של חוסר איזון כאשר החקיקה שותקת לגבי זהותה היהודית של מדינת ישראל".
יו"ר האופוזיציה, יצחק בוז'י הרצוג קרא לעבר לוין, "אתם משחקים באש. מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי וזה ברור ומובן מאליו שיש בה רוב יהודי ומיעוט ערבי והיא לא צריכה להגדיר את עצמה שוב ושוב. שוב ושוב יש לימין חוסר ביטחון גדול".
נציין כי הצעת החוק נועדה לעגן בחוק יסוד את מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, את אופייה כמדינה יהודית ודמוקרטית, את סמלי המדינה, את ירושלים כבירת ישראל, את השפה העברית כשפה הרשמית, את עקרון השבות ואת עקרון קיבוץ הגלויות.
כמו כן, מוצע לעגן את הקשר עם יהודי התפוצות, לתת זכות לשימור מורשת לכל תושבי ישראל ללא הבדל דת או לאום ולעגן את השמירה על המקומות הקדושים לכל הדתות.
כמו כן מוצע בחוק לקבוע את לוח השנה העברי כלוח הרשמי של המדינה ואת יום העצמאות, חגי ומועדי ישראל וימי הזיכרון בחוק היסוד. הצעת החוק קובעת כי המשפט העברי ועקרונות מורשת ישראל ישמשו כמקור השראה לבית המשפט בפירושם.