לאחר ששכלה העדה הדרוזית שני בנים בפיגוע בהר הבית, הגיעו לנחם אותם מכל הארץ, מגוון של אנשים מאנשי השומרון ויהודה ועד ראש הממשלה.
עכשיו, לאחר שמחבל חדר ורצח שלושה מבני משפחת סלומון, מגיעים בין כלל המנחמים גם אנשי העדה הדרוזית.
אייל אסעד, יו"ר הפורום הדרוזי במפלגת הבית היהודי, השייח' זאיד סלאללחה שייח' מבית ג'אן, וואהיל עאמר, חשב מועצת חורפיש וד"ר סולימאן חאטיב עשו את הדרך מהגליל שם שוכנים כפרי העדה הדרוזית לעיר אלעד בה יושבים שבעה בני משפחת סלומון.
אין זו הפעם הראשונה שהפורום הדרוזי מזדהה ופועל לחזק את המתיישבים לאחר פיגועים. כך היה בפיגוע בעיר העתיקה בו נרצחו הרב נחמיה לביא ואהרון בניטה הי"ד, כך היה כאשר נרצחה דפנה מאיר הי"ד, וככל שעובר הזמן נראה שברית הדמים מתחזקת.
אבל יש צד נוסף שיש לבחון בקשר המיוחד הזה בין העדה הדרוזית לעם היהודי, והוא משמעותה של ברית החיים.
כאשר חקרתי את הקשר היהודי-דרוזי באוניברסיטה גיליתי שרוב האנשים לא יודעים עד כמה הוא עמוק והיסטורי.
בתיעוד מסעותיו כתב רבי בנימין מטודלה בשנת 1167 על סיורו בארץ ישראל ועל מנהגי העדה הדרוזית אותה פגש, ובין דבריו ציין ש"הם אוהבים ליהודים".
עוד למדתי שהמילה 'דרוזי' היא למעשה מילת גנאי אותה הדביקו המוסלמים לבני העדה בגלל שהיה מנהיג מבני העדה שבסוף ימיו כשל במצוות הדת, אך השם של בני העדה כפי שהם רואים בו כבוד הוא 'אל-מוחדון' - המייחד או אל איתחוד - דת הייחוד, כלומר המאמינים באל האחד.
המוסלמים רדפו את הדרוזים מהמאה ה-11, בה קמה הדת הדרוזית, עד טרום קום מדינת ישראל, בשנות ה-30 כבר היו לוחמים דרוזית בשורות ההגנה וחלקם נפלו בקרבות. שייח לביב אבו רוכן, שהיה לחבר הכנסת הדרוזי הראשון, סייע להגנה ברכישת נשק, העביר מידע מודיעי על כנופיות קוואקג'י והחביא את אבא חושי, ראש עירית חיפה, בביתו מפני הבריטים.
לטענה שהדרוזים מצדדים בחזק יש סימוכין בדת הדרוזית על פי מנהג ששמו "אל-תקיה", מנהג בו נלקחים מנהגים מהדת השלטת כדי למנוע חיכוך שיוביל להסלמה. אבל בגלל העובדה שהמדינה הכירה בדת הדרוזית באופן רשמי בשנת 1956 הכריעו חלק מחכמי הדת שהגיע הזמן להפסיק לנהוג את מנהגי המוסלמים כי במדינת ישראל הדרוזים זוכים להכרה ועצמאות ומבחינתם זו גם גאולה אישית מהאיסלאם שרדף אותם כ-1000 שנה.
נביא העדה הדרוזית הוא יתרו, ועל כן יש הסטוריונים המייחסים אותם לבני הקיני-בניו של יתרו מתקופת התנ"ך, אומה שלה יחסים טובים מאוד עם היהודים כפי שניתן לראות בסיפור יעל אשת חבר הקני שהרגה את סיסרא ומבני הקני ששאול לפני מלחמתו בעמלק ביקש מהם שיצאו מתוך עמלק כדי שלא יפגע בהם.
גם בימי התנועה הציונית הוסכם בין ויצמן ולבין סולטאן אל-אטרש, המנהיג הדרוזי בימי המנדט הצרפתי בסוריה והבריטי בישראל, על החלפת שטחים ויצירת רצף יהודי דרוזי בארץ ישראל ובסוריה, אך ההסכם לא יצא אל הפועל בשל פרוץ מלחמת העולם השנייה.
נראה כי מאז ימי התנ"ך ועד ימינו אלה שומרים בניו של יתרו וני העם היהודי אחד על זכותו של השני להגדרה עצמית ועל הזכות לחיים וביטחון.
