באווירת תשעת הימים

ערב תשעה באב תשע"ז, ממשלת ישראל כורעת על ברכיה ומתחננת בפני המוסלמים הקנאים והאלימים שיחזרו להתפלל בהר הבית

עמנואל שילה , ד' באב תשע"ז

החלטה מאכזבת אך לא מפתיעה. פירוק המגנומטרים בכניסה להר הבית
החלטה מאכזבת אך לא מפתיעה. פירוק המגנומטרים בכניסה להר הבית
צילום: רויטרס

1

החלטת ממשלת ישראל להסיר את אמצעי האבטחה שהוצבו בהר הבית לאחר רצח שני השוטרים היא מאכזבת, אבל לא מפתיעה. ההחלטה מאכזבת, כי שוב הוכח שממשלת ישראל לא מסוגלת לממש את ריבונותה בהר הבית, והחלטותיה כפופות להסכמת הווקף, ממשלת ירדן, הרשות הפלשתינית, האספסוף המתפרע במזרח ירושלים ובעמאן ועוד גורמים.

כי נתניהו וחבריו מצמצו ראשונים מול החוצפה והאלימות האסלאמית, שגם מעודדת רצח שוטרים וגם דורשת שלא ננקוט אמצעים מתבקשים למניעת הרצח הבא. כי גם מול ירדן החלשה, שתלויה בישראל בהיבטים רבים, אנחנו לא מסוגלים לעמוד על החסינות הדיפלומטית שמגיעה למאבטח השגרירות על פי החוק הבינלאומי, בלי לשלם מחיר של השפלה ופגיעה בריבונותנו. וכך הגענו למצב שבו ממשלת ישראל כורעת על ברכיה ומתחננת אל המוסלמים הקנאים והאלימים שיואילו ברוב חסדם לחזור ולעלות ולטמא את הר קודשנו ואת מקום מקדשנו. אכן, אין מתאים מזה כדי לחוש את אבלות חורבן בית המקדש בתשעת הימים. "זכור ה' מה היה לנו, הביטה וראה את חרפתנו".

2

אבל כל זה לא אמור להפתיע את מי שעוקב אחר התנהלותו של ראש הממשלה נתניהו לאורך שנות שלטונו. בכל הנוגע למהלכים צבאיים וביטחוניים, הוא בדרך כלל העדיף פסיביות זהירה ותרגילי התחמקות על פני הובלת מהלכים והכרעות אמיצות. באופן די עקבי הוא לא מוכן לקחת סיכונים או לשלם מחיר לטווח הקצר כדי לפתור בעיות באופן שורשי. נתניהו כשלעצמו נוטה לכיוון הזה, והעובדה שלצדו עומד ממסד ביטחוני זהיר, הססן ודפנסיבי רק מחמירה את המצב.

וכך, בכהונתו הראשונה ראינו את נתניהו מתקפל תחת הלחץ של ערפאת, שהצית מהומות דמים רק בגלל פתיחת מנהרת הכותל לסיורי תיירות. בהמשך ראינו את נתניהו מאיים שוב ושוב במתקפה צבאית ישראלית על מתקני הגרעין האיראני, אבל לא מעז לבצע. בפרשת הספינה מרמרה ראינו אותו ממצמץ מול החוצפה הטורקית, מתנצל ומסכים לשלם פיצויים.

הוא לא עמד בלחץ הקמפיין לשחרור גלעד שליט ושלח לחופשי אלף מחבלים, ביניהם הגרועים שברוצחים, שרבים מהם גם שבו לרצוח. הוא מאפשר לחמאס בעזה להתבצר ולאגור נשק התקפי, העיקר לא להפר את השקט הזמני. גם תגובה ציונית התיישבותית לרצח נתעב כמו זה של שלושת בני משפחת סלומון בנווה צוף כבר מזמן לא נמצאת בארגז הכלים שלו. לנתניהו הזהיר והפרגמטי לא מתאים להיכנס למאבק ממושך מול הלוחמנות האסלאמית כדי לבסס את ריבונות ישראל ואת הביטחון בהר הבית. הוא מעדיף שקט, גם אם השקט הזה כרוך בהתקפלות משפילה ובהתמשכות המצב שבו הר הבית משמש מוקד להסתה וטרור.

3

גם אביגדור ליברמן, שבנה את כוחו הפוליטי בהתבטאויות מיליטנטיות, מתגלה בכהונתו כשר הביטחון כאדם חלש וחסר אג'נדה שמובל על ידי הממסד הביטחוני במקום להוביל אותו. מעט מאוד נותר מהצהרותיו הפופוליסטיות של מי שבהיותו באופוזיציה התרברב שימצא פתרון מיידי להחזרת גופות חיילינו מעזה, ותקף בעוצמה את העמדתו של החייל אלאור אזריה לדין. מרגע שהמפתחות ניתנו בידיו, ליברמן אימץ את תדמית המבוגר האחראי והפך לחביב התקשורת ומחלק הגזרים לפלשתינים.

4

הדבר העיקרי שאפשר לומר לזכותה של ההנהגה הנוכחית הוא שהאלטרנטיבה גרועה יותר. אתה מביט ימינה ושמאלה ולא רואה מי היה מנהל את המשבר הזה טוב יותר. מיאיר לפיד או אבי גבאי קשה לצפות לביצועים מדיניים וביטחוניים נחושים ועוצמתיים יותר משל נתניהו וליברמן. אבל אפשר לקוות שביום שאחרי נתניהו ישכיל המחנה הלאומי לבחור מנהיג שלא יסתפק בלהחזיק מעמד ויחתור לביסוס הריבונות, העוצמה וכוח ההרתעה של ישראל.

דעות קדומות

עשרות רבנים וראשי ישיבות, ובראשם הרב חיים דרוקמן, הצילו משהו מכבודה של הציונות הדתית, כאשר חתמו על עצומת תמיכה באיילת שקד "על עמידתה האיתנה לשמירת התא המשפחתי המסורתי והערכי, כראוי לנציגת המפלגה הציונית הדתית".

ברקע המכתב עומדת הסערה הציבורית והתקשורתית שפרצה לאחר שהוצגה בבג"ץ עמדת המדינה, המתנגדת למסירת ילדים לאימוץ על ידי זוגות חד-מיניים. מכיוון שתשובת המדינה הוגשה מטעם משרד הרווחה ומשרד המשפטים, הרבה מהזעם ומהאש התקשורתית של הלהט"בים ותומכיהם הופנו אל שר הרווחה ואל שרת המשפטים. שר הרווחה חיים כ"ץ מיהר להתקפל תחת הלחץ. הוא מתח ביקורת על נוסח עמדת המדינה שהוגש לבג"ץ, ואף ביקש מבג"ץ אורכה כדי לשקול מחדש את עמדת משרדו. איילת שקד לא שינתה את עמדת משרדה, ועל כך שיבחוה הרבנים במכתבם.

לא ברור עד כמה שקד מעוניינת שידברו עליה כמי שחוסמת בגופה את דרכם של זוגות חד-מיניים אל האימוץ המיוחל, ובעיקר אל ההכרה הציבורית הכרוכה בו. מה שבטוח, ראש מפלגתה נפתלי בנט מתרחק מכל עימות עם קהילת הלהט"בים, ואף משתדל מאוד לשפר את יחסיו עמה.

למרות שלירידה בכוחו של הבית היהודי בבחירות האחרונות יש הסברים רבים אחרים, בסביבתו של בנט נוטים לייחס אותה בעיקר לריאיון מצולם שערך אתר 'כיפה' עם מתמודדי הפריימריז של המפלגה. בתשובה לשאלה על היחס לתופעת הלהט"ב הביעו מרביתם עמדה שמרנית מתונה, שתמציתה היא - כן אמפתיה, לא לגיטימציה. בנט ויועציו סבורים שהעמדה הזאת נתפסת בציבור הרחב כחשוכה, והרחיקה מהבית היהודי מצביעים חילונים רבים.

בעיתוי שקשה לתלות אותו ביד המקרה, כשפרצה סערת האימוץ בשבוע שעבר, התפרסם בהבלטה רבה ב'ידיעות אחרונות' סיפורה של יועצת התקשורת של בנט, ברית פרץ. היועצת החדשה, שנכנסה לתפקידה לאחר הבחירות האחרונות, חיה עם בת זוג. לכל אחת מהן ילד שהיא ילדה, והן חיות יחד כתא משפחתי ומגדלות אותם במשותף. בפוסט שפרסמה בפייסבוק תיארה בת זוגה של היועצת של בנט את התא המשפחתי המאושר שבו גדלים ילדיהן. המסר ברור: תא משפחתי חד-מיני לא שונה ממשפחה נורמטיבית של איש ואישה, ואין סיבה לא למסור ילדים לאימוץ בתא כזה. ההפניה מעמוד השער של 'ידיעות' עוטרה בכותרת "הבית היהודי שלהן" עם תמונת היועצת, בת זוגה ואחד מהילדים. הידיעה הנרחבת והחגיגית בכפולת העמודים שהוקדשה לנושא זכתה לכותרת "הברית של בנט", צבועה בצבעי הגאווה. העריכה הזאת יוצרת תחושה שלא מדובר רק בבחירתה הפרטית של יועצת חילונית שמועסקת על ידי בנט בזכות כישוריה המקצועיים. הכותרות נועדו להציג את בנט ואת מפלגתו כמי שמלווים באהדה ובתמיכה את אורח חייה של הדוברת.

לא אנסה לנחש אם בנט פעל במסגרת הפקת הלקחים לאחר הבחירות ובנה על קריצה ללהט"בים כשבחר את הדוברת החדשה שלו. בכל מקרה, בהתייחסותו לסיפור בנט לא הסתפק באמירה לקונית שהוא בוחר את עובדיו לפי כישוריהם ולא לפי נטייתם המינית. גורם פוליטי בסביבתו (בקודים עיתונאיים: בנט עצמו או מישהו מטעמו) אמר ל'ידיעות' כי "מדובר בצעד אמיץ של בנט שלא היה מעולם בתולדות הציונות הדתית". בין אם בנט יזם את הפוסט ואת הכתבה ובין אם רק שיתף פעולה בדיעבד, אין ספק שאותו גורם פוליטי מנסה להשתמש בסיפור של היועצת כדי להעלות את המניות של הבוס בציבור הנאור. "אפשר להבין שבנט הוא אדם אמיץ, פתוח וערכי שמוביל את הציבור שלו ולא חושש מדעות קדומות", אמר הגורם מסביבתו. כלומר, ערכי המשפחה היהודית ואיסורים הלכתיים ברורים הפכו ל"דעות קדומות", שההתעלמות מהן מעידה על אומץ, פתיחות וערכיות. בנט אף הפיץ בקרב עוקביו בטוויטר ברכה שכתב יובל קרני ליועצתו ולבת-זוגה על הצטרפותן למאבק האימוץ של הקהילה הגאה.

הח"כים של הבית היהודי, שרובם אינם שותפים לגישת היו"ר, לא מיהרו למחות על צביעת מפלגתם בצבעי דגל הגאווה. מזל שיש בציונות הדתית רבנים שעדיין מעזים להביע בפומבי דעות קדומות ולא פופולריות שתומכות בערכי המשפחה היהודית. מכתב העצומה, שבו הם תומכים בעמדה שלא ברור עד כמה מדויק ליחס אותה לאיילת שקד, שולח גם מסר עקיף לנפתלי בנט, שלא פעל כראוי ליו"ר המפלגה הציונית-דתית.

לתגובות: eshilo777@gmail.com