כותב ירדני ממוצא פלסטיני בשם פאיז רשיד פרסם בימים האחרונים מאמר בו הוא חוזר על עלילות הדם נגד היהודים מימי הביניים, בדבר הכנת מצות מדמם של ילדים לא יהודים ובפרט על עלילת הדם מדמשק מ-1840.
במכון ממר"י מדווחים כי מאמרו של רשיד, שפורסם ביומון העומאני אל-וטן, כלל תיאורים מפורטים אודות אופן השימוש, לכאורה, של היהודים בדם קורבנותיהם לצורך הכנת המצות. במאמרו הסתמך רשיד על כתבים אנטישמיים רבים שנכתבו או תורגמו לאורך השנים בעולם הערבי.
רשיד השווה את חכמי הדת היהודים בימי הביניים, שהורו, לדבריו, לרצוח לא יהודים, לחכמי דת יהודים כיום, המסיתים, לטענתו, לרצח פלסטינים. רשיד הגדיר את ישראל "ישות פשיסטית" ושלל את האפשרות לכונן שלום עימה.
חוקרי המכון מצטטים קטעין מתוך המאמר המפרט את מה שלטענתו מורה ההלכה היהודית לנהוג בדמם של ילדים יהודים או נוצרים. "התנועה הציונית, ונציגיה הפוליטיים התאמצו בעבר והיא עדיין מתאמצת להסתיר מידע רב הנוגע לשינוי משמעותי שביצעו חכמי הדת היהודים בימי הביניים בתנ"ך... על פי הגחמות והאינטרסים שלהם, כדי להבטיח את שליטתם ביהודים העניים בארצות שבהן חיו".
כשהוא מפרט את העלילה כותב מחבר המאמר: "בתמצית, מדובר על כך שבימי הביניים, עידן הכשפים, על פי ההלכה היהודית החדשה המסולפת, שחכמי היהודים דאז שקדו על המצאתה - כך על פי ספרו של ברנאר לזר "האנטישמיות – תולדותיה וסיבותיה" - על מנת להכין את המצה בחגים היהודיים, היו היהודים חייבים לערבבה בדם אדם! כן, בדם אדם שלקחו מנוצרי או ממוסלמי, גם אם יש להורגו לשם כך בתוקפנות. כן, אלו הם קורבנות האדם! על פי עקרונות דתם נהגו היהודים... לרצוח ילדים, לקחת את דמם ולערבבו ב...מצות החג שהכינו. קורבנות חג הפורים, למשל, נבחרו מקרב הצעירים. דרך הרצח ואיסוף הדם היא כדלהלן: דם הקורבן נלקח ומיובש לכדי גרגרים שאותם מערבבים בבצק המצות, ומה שנותר מהם שומרים לחג הבא.
קורבנות חג הפסח היהודי נבחרים בדרך כלל מקרב ילדים שלא מלאו להם עשר שנים. דם הקורבן מעורבב בדם המצה לפני או אחרי ייבושו (קראו בספרו של המלומד הגדול וחכם ההלכה הסורי, מצטפא אל-זרקא, "האוצר הגנוז בעקרונות התלמוד"), ואז מקיזים את דם הקורבן, בין אם באמצעות 'מֵיכָל מחט' שהוא כלי קיבול שמכיל את כמות כל הדם של הקורבן, שבכל צדדיו מותקנת מחט חדה שננעצת בגופת הקורבן לאחר שנרצח כדי שדרכה יזרום הדם שאותו שמחים היהודים לרכז בכלי קיבול שהוכן במיוחד לשם כך...
באשר לגורל הדם – הוא מועבר לידי חכם הדת היהודי הרלוונטי כדי שיערבבו עם המצות ומה שנותר מיובש ונשמר לחגים הבאים (ראו ספרו של מוחמד פוזי חמזה 'היהודים וקורבנות האדם', ספרו של אבו אל-פדא מוחמד עארף 'סופם של היהודים' וספרו של עבדאללה חוסיין 'הסוגיה היהודית: בקרב האומות הערביות והזרות'). כל זה קרה כמובן בעבר. משום כך, ניסתה התנועה הציונית להסתיר את דבר קיומם של העקרונות הללו ואת יישומן בפועל...