"כשהתחלנו את שלב ב' של הפרויקט בשכונת מעלה הזיתים, פנה אליי יהודי אמיד מאוד וביקש ממני לקנות פנטהאוז בפרויקט", מספר נחמן זולדן, הקבלן שבנה את השכונה היהודית במזרח ירושלים. "שאלתי אותו למה הוא כל כך מזדרז לקנות דירה אצלנו. הוא ענה לי: 'לפני שהציעו לך לקחת את הפרויקט, הציעו אותו לי וסירבתי. אמרתי שאין היתכנות לפרויקט ושמדובר בכישלון ודאי. אחרי שראיתי שהצלחת, אמרתי לעצמי שאני חייב לעשות תשובה ולקנות דירה בפרויקט מיד כשיתאפשר'. אותו יהודי גר שם עד היום".
נחמן זולדן, שהספיק לבנות לא מעט שכונות גם ביהודה ושומרון, לקח נשימה עמוקה לפני שהחליט לעסוק בבניינה של מזרח ירושלים, בשכונה שמיקומה והקונסטלציה הפוליטית והמדינית סביב הקמתה אכן היו גורמות במבט ראשון לכל משקיע להדיר את רגליו מהמקום. שכונת 'מעלה הזיתים' המשקיפה על הר הבית וסמוכה לבית הקברות בהר הזיתים, ידעה לא מעט תהפוכות ומאבקים עד הקמתה ואכלוסה על ידי יהודים. בתום סאגה משפטית לאיתור הבעלים, רכש את הקרקע הנדבן ד"ר ארווינג מוסקוביץ', שהעביר את מלאכת הבנייה לידי נחמן זולדן ושותפו יצחק אדיב ז"ל, בסיועו של ניסן חכשורי, על מנת שיבנו במקום שכונה יהודית.
בשכונה מתגוררות כיום 117 משפחות יהודיות בסך הכול, אך מדובר בנכס אסטרטגי. היא מקשה על כינון מסדרון טריטוריאלי פלסטיני בין יהודה ושומרון לעיר העתיקה. חבר מועצת העיר ירושלים אריה קינג, תושב ותיק בשכונה, אומר גם כי השכונה החדשה מחברת את עיר דוד עם הר הזיתים והר הצופים, בין העיר העתיקה ובין אבו-דיס ואל-עזריה.
בונה רק מצד אחד של הקו
זולדן נתקל בהתנגדות נחרצת לבנייה השכונה. ההתנגדות הגיעה דווקא מכיוונו של ראש הממשלה דאז ודהיום, בנימין נתניהו. רק לאחר שעלה אהוד ברק לשלטון, החלה הבנייה בקדחתנות בשני שלבים, ובאה לסיומה בשנת 2011.
זולדן, רואה חשבון בהכשרתו, עוסק בבנייה כבר 20 שנה, ועל שמו רשומים לא מעט פרויקטים, בעיקר בקדומים, היישוב שבו הוא מתגורר. אך הפרויקטים שלו מעולם לא עברו את הקו הירוק מהצד שני. "אין לי התנגדות לבנות בחדרה או בגדרה, אך בנייה עסקית וכלכלית לא מדברת אליי", הוא מגלה. "אני מחובר לבנייה האידיאולוגית והאסטרטגית, ולכן בניתי בקדומים ובקריית ארבע, במזרח ירושלים ועכשיו בשבי שומרון".
זמן קצר לאחר שהחליט הבן עידו (עידודי) זולדן להצטרף לאביו בבניית שלב ב' של הפרויקט במעלה הזיתים, הוא נרצח בפיגוע בפאתי הכפר הערבי פונדוק בשומרון ב-2007. התנאי של עידודי להצטרפות לפרויקט של אביו היה בנייה בעבודה עברית. מיד לאחר סיום ה'שלושים', החל האב נחמן בבניית השכונה על טהרת העבודה העברית, ובהמשך, כדי לזרז את הבנייה, הצטרפו גם עובדים סינים.
לדברי זולדן, הערבים דווקא שמחו על בניית השכונה. "התושבים בראס אל-עמוד שמחו על הפרויקט שלנו. הם ידעו שהגעת יהודים לשכונה תעלה את ערך הדירות שלהם, תשפר את איכות החיים - תהיה יותר שמירה, מפלס הגנבות והוונדליזם ירד ותחושת הביטחון תעלה. וכך אכן קרה".
לא הייתה התנגדות ערבית לבנייה?
"לא. ההתנגדות היחידה באה מכיוונם של יהודים שמאלנים שקיימו הפגנות ולחצו על הממשלה והעירייה לסכל את הבנייה והאכלוס. אך תושבי ראס אל-עמוד לא רק ששמחו, אלא אף סייעו. הם היו מזעיקים אותנו באמצע הלילה אם היו מנסים לפרוץ למתחם ולגנוב לנו את הציוד".
את שיתוף הפעולה מצד השכנים הערבים מדגים זולדן בסיפור נוסף: "כשרצינו להתחיל את עבודות הבנייה בשלב ב' נתקלנו בפולשים ערבים לא חוקיים על השטח שיועד לבנייה. הפולשים עיכבו את הבנייה במשך שנה, עד שאחד השכנים הערבים, שבעצמו היה קשור במישרין לפולשים, השיא לנו עצה: 'בואו עם די-9 ותנו מכה לקיר הבית הלא חוקי, ותראו שהבעיה תיפתר". בלית ברירה הקשבנו לו. באמצע הלילה נתנו מכה לקיר, התחיל בלגן בשטח, הם הזעיקו משטרה שעצרה אותנו ואותם. והפלא ופלא, בחדר החקירות הגענו איתם להבנות, והפרויקט יצא לדרך".
מול התנגדות גורמי השמאל לפרויקט, אחד התומכים הגדולים בהקמת השכונה היה לא אחר מאשר ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, לימים אבי 'תוכנית ההתכנסות', ובאותם ימים ראש עיריית ירושלים. "אולמרט הלך איתנו יד ביד. היו גורמים בעירייה ששמו לנו רגליים, אך אולמרט עזר לנו ללחוץ על הממשלה להכשיר את הבנייה, הוא סייע בהשגת מימון, ופעל לבניית מקווה טהרה מפואר בשכונה. הוא קרא ליהודים מרחבי העולם לבוא ולקנות דירות במעלה הזיתים. איפה אולמרט של אז ואיפה של אולמרט של היום?!" שואל זולדן בכאב.