רחל עזריה
רחל עזריהצילום: יוסי אלוני

ועדת החוץ והביטחון קיימה היום (חמישי) דיון על המהלכים האחרונים שמקלים על צעירות דתיות לבקש פטור משירות בצה''ל במשטרה להתנדב בשירות לאומי.

הדיון התקיים לבקשת ח"כ מיכל רוזין (מרצ), ענת ברקו (הליכוד), מיקי לוי (יש עתיד), רחל עזריה (כולנו) ומרב מיכאלי (המחנה הציוני).

הח"כים ביקשו לבדוק אילו השפעות על היקף הגיוס לצה"ל יהיו לשני שינויים אשר פורסמו לאחרונה לגבי גיוסן של בנות דתיות: בקשת מנכ"ל רשות השירות הלאומי ממשרד האוצר לבטל את הצורך בתשלום אגרה על הגשת "הצהרת דתיות", וגם - במקום שהחתימה על ההצרה תיעשה בבית-דין רבני, הדיינים מבית הדין יגיעו למוסדות הלימוד ויאפשרו לבנות לחתום על ההצהרה שם.

ח״כ עזריה טענה כי מדובר במהלכים מכוונים להקטנת מספר הבנות הדתיות שמתגייסות לצה''ל. ״במקום להשלים עם המציאות, שצה"ל צריך את הנשים הדתיות והן מצידן רוצות להתגייס, עושים גורמים דתיים הכל כדי שזה לא יקרה. היכולת של נערה בת 17 להתנגד להחתמה קולקטיבית היא כמעט אפסית, ולבוא עם דיינים לאולפנה זה דבר שלא ייעשה.

"אם אומרים שזה סה"כ שירות עבור הבנות, מדוע לא נותנים לארגונים כמו 'אלומה' או 'צהלי', שמלווים בנות דתיות במהלך השירות הצבאי, להיכנס גם לאולפנות? מדובר פה בחינוך הממלכתי-דתי ואנחנו רואים כאן את הדתי אבל איפה הממלכתי? כיצד יוצאים נגד צבא ההגנה לישראל בתוך האולפנות? אלה בנות איכותיות, הגיוס שלהן טוב לצה״ל, טוב למדינה, וטוב לבנות עצמן", אמרה.

ח"כ רוזין טענה כי ''היוזמה הזו לא הגיעה יש מאין, אלא היא באה בזמן בו מתנהל קמפיין נגד שירות נשים כלוחמות ונגד שירות נשים בצבא בכלל, דווקא בשל כך שיותר ויותר בנות דתיות בוחרות כן לשרת בצבא, על פני שירות לאומי".

ח"כ ברקו תקפה גם היא, "נמצאה פה שיטה דורסנית להפעלת לחץ שלא לשרת בצבא. הפרצה בחוק שמאפשרת השתמטות נשים משירות צריכה להיסגר בכל המובנים, לכל הבנות. למה להקל בתהליך? אולי הגיע הזמן שתהליך שחרור נשים יהיה כמו שחרור לגברים, עם התייצבות בלשכות הגיוס והוכחת דתיות, ולא רק 'שגר ושכח' בפקס".

ח"כ מיכאלי מתחה ביקורת והאשימה כי מדובר ב''מהלך ממוסד של המדינה לעודד השתמטות ואין דרך אחרת לראות את זה. יש פה היתממות במקרה הטוב וצביעות במקרה הרע. יש גיוס חובה או לא? ולמי? מה זה לתת לבנות לממש את עצמן? יש הרבה בנות שלא שואלים אותן בכלל. לבוא עם ברי סמכא מתחומי הדת וההוראה, לבנות שנתונות ללחץ חברתי, ולהגיד להן בבקשה תחתמו שלא תלכו לצבא זה לא טוב לביטחון ישראל ורע מאוד לנשים האלה".

שר החקלאות אורי אריאל (הבית היהודי), הממונה על רשות השירות הלאומי-אזרחי, השיב למתקפה של חברי הכנסת ״אף אחד לא ילמד אותנו מה החשיבות של השירות הצבאי ומסירות נפש לטובת המדינה. ואכן, אנחנו מעודדים את הבנות הדתיות ללכת לשירות לאומי כי ההתנדבות בשירות הלאומי הוא שליחות אמיתית שלא נופלת מרוב התפקידים בצבא. מה גם שבחוק שאושר בכנסת בשנה האחרונה נכתב במפורש שעלינו לעודד את ההתנדבות בשירות הלאומי ואת זה אנחנו אכן עושים".

ח"כ מיקי לוי העיר, "אני ישבתי בדיונים על החוק בוועדת העבודה והרווחה וזו לא הייתה כוונתנו. אסור לתת יד להיפוך סדרי העולם הלא ראוי שנעשה כאן".

עוד אמר השר אריאל כי "התקיים אתמול דיון, ועלתה בו הצעה, שאנו תומכים בה, שיהיה בכל עיר מקום בו בת תוכל להגיע ולהצהיר, וכל עוד זה נגיש להן מבחינת הנסיעות ההוצאות, זה לא חייב להיות בתוך בתי הספר, ונמשיך לבחון פתרון זה".

שר-שלום ג'רבי, מנכ"ל רשות השירות הלאומי-אזרחי, הסביר לח''כים כי "יש אלפי בנות שכדי להצהיר צריכות להפסיד יום לימודים שלם ולשלם מכיסן על הנסיעה. אני גדלתי בכרמיאל, למשל, ובנות היו צריכות להגיע לביה"ד הרבני בחיפה, וזאת בלי שובר נסיעה כמו שמקבלים בנסיעה ללשכת הגיוס. היוזמה הזו היא אחת מיוזמות רבות שלנו להקל על מי שמבקש להגיע לשירות הלאומי, רק משיקול סוציו-אקונומי, וכל פתרון לזה, גם מחוץ לבתי הספר, מבורך".

לדברי ג'רבי, "בשירות הלאומי-אזרחי יש כ-18 אלף צעירים המשרתים ומתנדבים למען המדינה, מתוכם אלפי מתנדבים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך וזו חובתנו לפעול על מנת לצמצם הוצאות הכרוכות בשירות ובבזבוז ימי לימודים.

''אנו, יחד עם השר הממונה אורי אריאל, נמשיך לפעול במרץ על מנת לשפר את התנאים ולהקל על ההליכים הכרוכים לצד השירות, ובכך לאפשר למתנדבים שירות משמעותי ואיכותי וזו סמכותי ואחריותי להיטיב עם אותם אלה שמבקשים להתנדב למען החברה והמדינה בשירות הלאומי-אזרחי. אנו נמשיך לפעול ביתר שאת על מנת לאפשר למתנדבי השירות הלאומי את התנאים הטובים ביותר", הבטיח.

רם זהבי ממנהל החינוך הדתי במשרד החינוך ציין בפני חברי הוועדה כי המשרד למד על היוזמה מפרסומים בתקשורת, ועד כה כלל לא הגיעה למשרד בקשה לכניסה למוסדות לימוד, וממילא לא התקיים דיון בעניין.

ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) מתח ביקורת על התנהלות שר שלום ג'רבי, "הייתי מצפה ממנכ"ל השירות הלאומי שיטפל בקלוקלת הגדולה – שרוב הבנות משרתות שנה אחת. את כל האנרגיות שיפנה לטיפול בזה. זה כישלון אישי שלו''.

ח"כ שטרן טען גם כי ''מנכ"ל השירות הלאומי חורג מתפקידו, שכן החלטת הממשלה שהקימה את הרשות הסמיכה אותו לפעול רק מול בנות שכבר קיבלו פטור, ולכן לא בסמכותו לעודד בנות לקבל את הפטור. החלטת הממשלה גם קובעת במפורש "'ישמר העדיפות והבכורה לשירות הצבאי'".

עו"ד דרור גרנית ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, סיפר בדיון כי "סעיף 40 לחוק שירות ביטחון, המקנה לנשים בלבד זכות להצהיר על דתיותן המונעת מהן לשרת חוקק בכנסת בשנת 1978, ועומד בתוקפו מאז, ורק לכנסת סמכות לשנותו. בהינתן שהזכות מוקנית, נותר לדון בתהליך, ואכן התקיים דיון בנושא היוזמה אתמול אצל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ועלו בו שאלות וקשיים לגבי הגעת דיינים למוסדות הלימוד. עלתה הצעה של הנגשת שירותי הדיינים במקום שאינו מוסדות הלימוד, אך טרם הספקנו לדון בפרטים לעומקם".

עו"ד גרנית הוסיף כי "חוק שירות אזרחי שנחקק השנה קובע שרק פרט שקיבל פטור משירות יוכל להיכנס לעולם התוכן של השירות הלאומי, אבל יש שאלה לגבי יכולת הרשות לספק מידע קודם לכן, כי בהיעדר מידע על האפשרות כבר במערכת החינוך, ייתכן מאוד שבנות דתיות שיפעילו את סעיף 40 לא ילכו לשירות צבאי וגם לא לשירות לאומי, ולכן צריך לשקול את הדברים".

במהלך הדיון, נציג ארגון ''חותם'' אבנר פורת לא קיבל את רשות הדיבור מיו"ר הוועדה ח''כ אבי דיכטר. לאחר הדיון מסר פורת "יש להם בעיה עם זה שהחמ"ד מחנך את בנותיו לשירות לאומי ולא לשירות צבאי, בהתאם להחלטות מועצת החמ"ד ובהתאם להחלטות הרבנות הראשית.

''הדבר הזה הזוי, דווקא אלו שבדרך כלל מבקשים להנגיש את שרותי הדת, כשזה לא מסתדר עם האג'נדה שלהם, הם מבקשים דווקא להקשות על הבנות לקבל את הדבר הפשוט, את הדבר שלו הן זכאיות על פי חוק, את הפטור", אמר.

יו"ר הוועדה, ח"כ דיכטר, סיכם כי הוועדה תקיים דיון המשך בנושא, במהלך חודש אוקטובר, ואליו מתבקשים משרדי הממשלה והגופים הרלוונטיים להגיע ולהציג עמדה מגובשת בנושא.