כותרות העיתונים ויומני החדשות זועקים זאת מכל עבר ופינה "כרישי נדל"ן מנסים להשתלט על אזור ירוק ולהפכו למגדלי בניינים ובתי מלון"... מוכר לכם. אני מניח שבהחלט כן.
כשיש סיפור אמיתי כבסיס לסרט, זה כבר נשמע וגם.. נראה טוב. כשיש גם אזור ירוק ושלו זה רק עושה זאת טוב יותר. נוסיף לכך נדבך נוסף בדמות אנשים מתבגרים שמחפשים הזדמנות שניה בחייהם לפרק ב' בחיים אחרי אסונות שעברו, ותקבלו תוצר מושלם.
שני סרטים כאלו נעשו בידי הבמאי הבריטי ג'ואל הופקינס. גם "אהבה בועטת" ועכשיו סרטו החדש המפסטד שלי .
בסרט המפסטד שלי, הגיבורה שלו היא אמילי, והסיפור מתמקד באזור המפסטד שבלונדון, המפורסם בשל החורשה הירוקה והיפה שלו, ריאה ירוקה ושלווה בתוך הכרך הגדול.
בקצה החורש בבית דירות גרה אמילי וולטרס (דיאן קיטון), אלמנה אמריקאית שמנסה להתמקד בדברים שעליה לדאוג להם, מאז מות בעלה, כגון: לטפל בדירתה הזקוקה לשיפוץ, טיפול בענייני הכספים שלה ואפילו התייחסות לבן שלה פיליפ (ג'יימס נורטון). למרות העידוד שאמילי מקבלת מחברתה הטובה פיונה, היא לא מוכנה להודות שחייה בעצם מתאדים.
יום אחד, כשהיא משקיפה מחלון ביתה לעבר החורשה, היא רואה בין העצים צריף עץ שנראה כי הוא מאוכלס על ידי חסר בית. אמילי מתחילה להתעניין בדייר הצריף, אחרי שהיא רואה מתעמת עם חבורת פרחחים היא מחליטה ללכת בעצמה ולראות במי ובמה המדובר.
היא מגלה את דונלד הורנר, שחי לו בשקט בתוך החורשה, בלא להפריע לאיש, זה 17 שנה. אלא שעל ה"רכוש" שלו מאיימים כרישי נדלן שרוצים להרוס את הצריף לטובת פרויקט מגורים יוקרתי.
אמילי, מחליטה לעזור לו במאבקו ויוצאת אפילו נגד חברתה הטובה פיונה המובילה את המאבק השכונתי לסילוקו. אמילי מגלה שדונלד, על אף חזותו המחוספסת, הוא איש נעים הליכות ומיוחד במינו. ועל אף הפצרותיו של בנה היא נחושה בדעתה להגן על שלוותו ושלומו של האיש השקט והמיוחד הזה, איש שאולי יהיה זה שיסחוף אותה בקסמו.
וכדי לרענן את זיכרוננו ,דיאן קיטון זכתה בפרס האוסקר על תפקידה בסרט "הרומן שלי עם אנני", וברנדן גליסון השחקן האירי היה מועמד ל- 3 פרסי גלובוס הזהב על תפקידיו בסרטים: "ברוז'", "שומר חוק" ו- "בתוך הסופה".
הסרט הינו כאמור, בהשראת אירועים אמיתיים, והוא מביא סיפור שובה לב ומרענן על גם על מציאת קשר במקומות הכי לא מצופים וגם הוכחה שהגיל אינו מכשול להזדמנות שניה.
אורך הסרט: 102 דקות