מתקפת אבנים ליוותה את האוטובוסים שיצאו ביום חמישי האחרון מהעצרת שהתקיימה בשאנור שבצפון השומרון בקריאה לבטל את חוק ההתנתקות ולאפשר למשפחות לשוב ולהיאחז במקום.
ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם רחל, אמו של שמואל-דוד בן העשר שנפגע בראשו מאבן גדולה שיידו פורעים ערבים על האוטובוס בו נסעו בדרכם חזרה מהאירוע. שמואל-דוד עצמו נמצא עדיין בבית החולים להמשך מעקב לאחר שהתגלה שטף דם פנימי קטן בראשו.
"היינו בדרך לאזור המרכז. ביציאה משאנור יש כפר וכבר בכניסה לכפר ראינו שערבים מבעירים צמיגים וראינו בצדי הדרכים נערים עומדים עם אבנים בידיים", מספרת רחל ומציינת כי הכנה מוקדמת למארב קיבלו נוסעי האוטובוס מהנהג עוד לפני שהחלה הנסיעה. "הנהג אמר לנו עוד לפני שיצאנו לדרך שזה כפר מאוד עוין ואנחנו הולכים לחטוף אבנים, כך שידענו שזה הולך להיות".
על הרגעים הללו שבהם הנהג מכין את הנוסעים למתקפת אבנים, מציינת רחל כי עבור ילדיה מדובר במציאות בלתי מוכרת לחלוטין בהיותם תושבי קריית אונו, בעוד עבורה כמי שגדלה בקרית ארבע המציאות הזו מוכרת לאחר שחוותה לא מעט אירועי זריקות אבנים.
ואיך נערכים עם הילדים לקראת כניסה למארב אבנים שכזה? "אמרנו לילדים שהאוטובוס ממוגן ושיש איתנו ג'יפ צבאי, כך שנעבור את הכפר ויהיה בסדר. ביקשנו שלא יעמדו ולא ירימו ראש כי החלונות העליונים לא ממוגנים".
כאשר האוטובוס התקרב אל פאתי הכפר ראו את הצמיגים הבוערים ואת הנערים הממתינים להם. "ישר עבר לי בראש 'למה להיכנס פנימה? שנעשה מיד אחורה פנה', אבל היינו עם ג'יפ צבאי לפנינו ומאחורינו רכב של המועצה עם ראש המועצה, יוסי דגן, ואחרינו עוד שיירה של אוטובוסים, כך שקיוויתי שיטפלו בזה. יצא חייל מג'יפ, ירה שתי יריות באוויר, נכנס חזרה והמשכנו לנסוע בתוך הכפר".
ובשלב זה החלה מתקפת האבנים על האוטובוס. "זה היה די מפחיד, שמענו אבנים מכל כיוון על האוטובוס. מיד הרגענו את הילדים שלא יעמדו, שישבו, חשבנו שאבנים לא ייכנסו כי האוטובוס ממוגן", אך מסתבר שהתקווה שאבנים לא ייכנסו פנימה נכזבה ואבן גדולה מאוד חדרה את האוטובוס ופגעה בראשו של בנה, שמואל-דוד.
"פתאום היה בום חזק. זה היה נורא מבהיל. הבנו שמשהו קרה. מיד אחר כך הבן שלי צרח. רוב האוטובוס היה ילדים קטנים, כולם השתטחו, כולם בצעקות, השתטחו על הרצפה, הבנו שמשהו קרה. הבינו שזה הבן שלי, רצו אליו. היה שם חובש שעצר את הדימום. בלב התפללתי שרק נצא כבר מהכפר ואוכל להרים את הראש ולגשת אליו. הבנתי שיש הרבה דם ולא היה ברור לי מה קרה. עברו לי בראש תסריטים, אבל ברוך ה' הרגיעו אותי שזה רק דימום שעוצרים אותו והילד מגיב ולא איבד את ההכרה. זה הרגיע".
"התקשרו לאמבולנס באזור, דיברנו עם מד"א שישלחו צוות לשבי שומרון. הגענו לשם אבל הצוות עדיין לא הגיע. הנהג לא רצה לעצור בצד הדרך כי זה מסוכן והמשכנו כי ראינו שהמצב שלו היה יציב. כשהגענו לאזור המרכז החובש נסע איתי למיון ושם טיפלו בו".
על תגובתם של החיילים בעת האירוע היא אומרת: "הייתי מרוכזת בעיקר בבן שלי, אבל באוטובוס היו הרבה דיבורים על מחדל. יריות באוויר הן לא באמת הרתעה. עובדה היא שלא הייתה להם שום בעיה להמשיך לעמוד שם ולזרוק אבנים. הם לא חששו. זו הרגשה מאוד מתסכלת שדבר כזה קורה בקלות כזו".
באשר לשלומו של שמואל-דוד מספרת רחל: "הוא עדיין בבית חולים. תפרו לו את הפצע הגדול והמדמם בראש, והוא יישאר למעקב בגלל דימום פנימי שראו בצילום".
