יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה) דרש היום (ראשון) מהנהלת חברת 'חיפה-כימיקלים', המשרד להגנת הסביבה ועיריית חיפה, לבוא בדברים כדי להגיע לפתרון שיאפשר את המשך פעילות המפעלים של החברה ומניעת פיטורי עובדיה.
גפני הציג את דרישתו בתום דיון ממושך ומתוח שנערך בוועדת הכספים, בעקבות הפסקת הפעילות של מפעלי ''חיפה כימיקלים'' עקב החלטת בית המשפט להפסיק את הפעלת מיכל האמוניה במפרץ חיפה.
הדיון התקיים בעקבות הודעת החברה, כי לאחר מספר חודשים בהן העבודה הופסקה בפועל, היא תפטר קרוב ל- 2,000 מעובדיה. ההודעה באה לאחר החלטת בית המשפט על דבר הפסקת הפעילות של מיכל האמוניה במפרץ עקב הסיכונים הביטחוניים והבטיחותיים שנובעים ממנו למאות אלפי תושבי חיפה והמפרץ.
לאחר הדיון נכנסו נציגי הנהלת החברה ללשכתו של גפני והביעו נכונות להיענות לדרישתו ולמשוך את מכתבי הפיטורין שכבר נשלחו לעובדים. כשעתיים לאחר תום הדיון בוועדה, קיבל גפני שיחה מהנהלת החברה שבה נאמר לו שהחברה מתחייבת לכך וכי מצידה, מוכנה להיכנס למגעים מול המשרד להגנת הסביבה ועיריית חיפה למציאת פתרון אופטימלי שיאפשר להמשיך את פעילותה באמצעות פתרון זמני להעברת אמוניה למפעלים.
נציגי פיקוד העורף בדיון הודיעו כי נמצאו פתרונות שיאפשרו מענה ביטחוני לכל אחת מהחלופות שהועלו, כך שהעניין הביטחוני לא יעכב השגת פתרון.
גפני וחברי כנסת נוספים, האשימו במהלך הדיון את ראש עיריית חיפה, יונה יהב, שנמנע מלהגיע לישיבת הוועדה וטענו כי "אף שבעבר אישר את הרחבת הפעילות של חיפה-כימיקלים ובזן, חברה שפעילותה גורמת לזיהום באזור המפרץ, הוא שינה את עמדתו בנושא נוכח סקרים שקיים מתוך היערכות לבחירות הבאות". עתה הם אמרו, "הוא נאבק לסגירת מיכל האמוניה".
גפני אמר, כי "מיכל האמוניה מהווה סיכון ביטחוני ואינו תורם לזיהום ואף שמזה שנים נלחמתי לסגירתו או להעתקתו מהמפרץ, גם בהיותי יו"ר ועדת הפנים. זאת בעוד עיריית חיפה התנגדה לכך לסגירת המיכל ובכל הנוגע לזיהום באזור חיפה והמפרץ, אף נתנה אישור להרחבת בזן. טרם ההחלטה על סגירת מיכל האמוניה היה צריך למצוא פתרון שיאפשר לעובדים להמשיך לפעול ולאפשר הזרמת אמוניה הנחוצה כל-כך לתעשייה במדינת ישראל".
מנכ"ל חיפה כימיקלים, נדב שחר, אמר כי "ב- 2008 נכנסנו לחברה שהיתה בפשיטת רגל ולקח לנו הרבה זמן להביאה למצב היום, שבו היא משפיעה על 1% מתל"ג ומהווה 2% מהייצוא. כבר ב- 2009 פנינו לממשלה למציאת פתרון לבעיית מיכל והתקבלה החלטה להקים מפעל לייצור אמוניה בנגב וחשבנו שלא יתממש בגלל עניין הגז. הממשלה אמרה שתדאג לאספקה שוטפת של אמוניה.
''המיכל לא מעניין אותנו, הוא רק אמצעי שלנו להביא כמות אמוניה לתעשייה, הוא שייך למדינה. כל הוויכוח הוא על המקור להבאת האמוניה.רק בנובמבר 2016 הממשלה הודיעה לבית המשפט שהולכים לקראת פתרון ושיהיה מסוף אמוניה ארצי עד 2022. המכרז נכשל כי אף אחד לא ניגש ואנחנו הפכנו להיות לקוח שבוי של מפעל האמוניה", אמר.
''חיפה כימיקלים השקיעה 100 מיליון דולר בהקמת מפעלים חדשים בנגב והגדילה את התעסוקה בנגב ב- 20%. אמוניה היא חומר מסוכן ולא המפעל מחליט איך מביא. הצענו 12 חלופות לטווח זמן קצר ולטווח הארוך איך לספק אמוניה. רק לפני כחודש אחרי שהמפעלים סגורים 4 חודשים הממשלה קיבלה החלטה מה הדרך הבטוחה לאספקת אמוניה; באמצעות אונייה עם אספקה קטנה ישר למפעלים וזה היה פותר את כל הבעיה. אחרי שההחלטה התקבלה, שילמנו קנס 4 חודשים שכר לעובדים ללא פעילות עד שהממשלה קיבלה החלטה אבל אז בא ראש עיריית חברה ולא חידש את רישיון העסק של הצינור ושל חיפה כימיקלים-צפון ב- 1 באפריל 2017''.
לדבריו, ''הנושא יכול היה להיפתר עם החלטת הממשלה. אנחנו בסה"כ מבקשים לקיים את החלטת הממשלה. תוך שלושה שבועות עד חודש אפשר להביא אונייה קטנה עם אמוניה לנמל חיפה וכדי שהדבר יתממש, ללא מתן רישיון עסק לצינור ולמפעל המשרד להגנת הסביבה לא יוכל נוכח החלטת בית המשפט. אין לו היתר רעלים ולא רישיון עסק ולכן שום אופציה".
שחר הוסיף, "לגבי איזו-טנקים, דבר שהוצע ע"י גורמים שונים, בכל העולם אין מפעל דשנים אחד שעובד על איזו-טנקים. אנחנו הצלחנו לגייס כמעט 200 איזו-טנקים בדרום שם יהיה לנו היתר רעלים השבוע לאחר שפיקוד העורף איפשר להשתמש בנמלים חיפה ואשדוד להביא כל שבוע 100 איזו-טנקים של אמוניה שיעברו לדרום.
''אך צריך לזכור שכעת ה- Capacity של הנמלים לקבל איזו-טנקים כרגע הוא אפס וזה דורש מענה מיידי. אין חברות שממלאות בהיקפים האלה איזו-טנקים וכרגע אנחנו במגעים עם שתי חברות יחידות באגן הים התיכון, מצרית וטורקית, והן עושות את זה לראשונה עבורנו", ציין המנכ''ל.