הפרקליטות הגישה היום (שלישי) לבית המשפט המחוזי בתל אביב שני כתבי אישום נגד עשרה מעורבים בפרשת ישראל ביתנו, בהם סגנית שר הפנים לשעבר פאינה קירשנבאום.
קירנשבאום הואשמה בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס. שר התיירות לשעבר סטס מיסז'ניקוב לא הועמד לדין.
שני כתבי האישום מהווים תמונת מראה האחד של השני. כתב האישום הראשון כולל בעיקר את מקבלי השוחד וכתב האישום השני כולל את מרבית נותני השוחד.
בכתב האישום הראשון נכללים מלבד קירשנבאום גם דוד (דאוד) גודובסקי, מנהל אגף הארגון של מפלגת ישראל ביתנו, הנאשם בעבירות רבות של לקיחת שוחד, בקשת שוחד, סחיטה באיומים, קשירת קשר לפשע, הלבנת הון ועבירות מס; רמי כהן, מנכ"ל משרד החקלאות לשעבר ויועץ עסקי לגופים במשק, הנאשם בעבירות של מתן שוחד, לקיחת שוחד, ניסיון ללקיחת שוחד, הלבנת הון, קבלת דבר במרמה, איומים, זיוף מסמך בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד ושיבוש מהלכי משפט; אפי פלס, גזבר המועצה האזורית מטה בנימין לשעבר, הנאשם בעבירות של מתן שוחד והלבנת הון ובתיה כהן, רעייתו של רמי כהן הנאשמת בעבירה של שיבוש מהלכי משפט.
בכתב האישום השני נכללים חמישה נאשמים נוספים, שהם נותני השוחד לכאורה בפרשיות תנועת עזרא העולמית ועמותת איילים.
הנאשמים הם דניאל אלינסון, מנכ"ל עמותת עזרא העולמית ונשיא עמותת עזרא ארה''ב הנאשם בעבירות של מתן שוחד והלבנת הון; מתן דהן, יו"ר עמותת איילים הנאשם בעבירות של מתן שוחד, הצעת שוחד, הלבנת הון וקשירת קשר לביצוע פשע; דני גליקסברג, סגן יו"ר עמותת איילים הנאשם בעבירות של מתן שוחד, הצעת שוחד, הלבנת הון וקשירת קשר לביצוע פשע; סטיבן לוי, שדלן (לוביסט) העובד בחברת השדלנים "אימפקט" הנאשם בעבירות של בקשת שוחד, מתן שוחד, הצעת שוחד, הלבנת הון וקשירת קשר לביצוע פשע ואירנה וולדברג, מנכ"לית התאחדות היזמים הנאשמת בעבירה של מתן שוחד.
מכתבי האישום עולה כי החל משנת 2006 ועד לפתיחת החקירה המשטרתית הגלויה בדצמבר 2014, פעלה ח"כ קירשנבאום באופן שיטתי ומתוכנן, לעיתים מתוחכם, וניצלה את שליטתה על תקציבי מדינה (הכספים הקואליציוניים), כדי לדרוש שוחד ולקחת שוחד ממוסדות ציבוריים, מעמותות ומגורמים פרטיים. זאת, בדמות טובות הנאה פסולות עבורה או עבור בני משפחתה, עבור מפלגת ישראל ביתנו ועבור מקורבים, אליה או למפלגה.
בחלק מהמקרים היא אכן קיבלה את השוחד שדרשה, במישרין לידה או לידי מקורבים לה, בדמות כספים או מוצרים או טובות הנאה אחרות. כך למשל היה בעיקר באישום הראשון (פרשת המופעים), השני (פרשת חברת "דון טבק"), הרביעי (פרשת תנועת עזרא העולמית) והשביעי (מימון טיסות גודובסקי והיועץ של קירשנבאום ע"י התאחדות היזמים בישראל).
במקרים אחרים שיטת השוחד היתה מורכבת יותר: במשך השנים פנו אל קירשנבאום גופים שונים אשר ביקשו ממנה לפעול לתקצובם, ובכלל זאת ראש המועצה האזורית שומרון לשעבר גרשון מסיקה שביקש סיוע עבור החברה המרכזית לפיתוח השומרון, המועצה האזורית מגילות, עמותת עזרא העולמית, עמותת איילים וגורמים פרטיים אשר קידמו פעילות ציבורית. קירשנבאום הבהירה לאותם גורמים שהיא מוכנה לתקצבם, אך בעד זאת דרשו קירשנבאום וגודובסקי, בהזדמנויות שונות, שוחד בדמות נתח משמעותי מהתקציבים שהתקבלו או שיתקבלו.
דרישותיהם הפסולות של קירשנבאום ושל גודובסקי מצאו אוזן קשבת אצל נותני השוחד, אשר ביקשו לרצות אותם, ולא פחות מכך לעודד אותם להיטיב עם הגופים שהם עומדים בראשם. ואכן, השוחד התקבל במספר דרכים: קידום מטרות פרטיות של קירשנבאום או של ישראל ביתנו, אשר הוצגו כלפי חוץ באופן מטעה כמטרות של אותן גופים; מתן שירותים ללא תשלום עבור מפלגת ישראל ביתנו; העסקת מקורבים לקירשנבאום או למפלגה.
כך למשל היה בפרשת החברה לפיתוח השומרון, פרשת תנועת עזרא העולמית, פרשת המועצה האזורית מגילות ופרשת עמותת איילים.
לפי כתב האישום, נתח משמעותי מהכספים הקואליציוניים "התגלגל" בחזרה לכיסה של קירשנבאום או לכיס המקורבים אליה או למפלגה, במספר דרכים, כגון רכישת כרטיסי טיסה, מוצרי מחשב, אלקטרוניקה וצילום, עבור קירשנבאום ובני משפחתה; מימון מטרות פרטיות של קירשנבאום או של מפלגת ישראל ביתנו, כגון שירותי יחסי ציבור שניתנו לקירשנבאום כדי לשפר את מעמדה הציבורי, העסקת מקורבים לקירשנבאום או למפלגת ישראל ביתנו בהיקפים של מאות אלפי שקלים, ועוד.