משבח ומפקפק. ח"כ כבל
משבח ומפקפק. ח"כ כבלצילום: יונתן סינדל. פלאש 90

בראיון ליומן ערוץ 7 מתייחס חבר הכנסת איתן כבל, בן לעדה התימנית, לפרשת חטופי תימן בנימה האישית ובנימה הציבורית שלה ובפתח דבריו הוא מוצא לנכון את חברת הכנסת נורית קורן מהליכוד על פועלה בסוגיה ובהמשך גם את ראש הממשלה נתניהו והשר צחי הנגבי.

"צריך לומר מילה טובה לחברת הכנסת נורית קורן, שבמקום שבו אף אחד לא הצליח לעמוד היא הצליחה להקים את הוועדה שהיא עומדת במקומה. הדבר קרה גם בזכות הכתבות של רינה מצליח. אנחנו עוסקים בזה כבר שנים רבות, גם אני באופן אישי. היו כתבות שליוו אותי בבתי קברות כשאני מנסה לזהות קברים של ילדי תימן", הוא מזכיר.

"מדובר בפצע פתוח שאני לא יודע אם יגליד אי פעם בלב העדה, ולא רק בעדה שלי, העדה התימנית, אלא גם בעדות אחרות, אבל התחושה של הטרגדיה קיימת בעדה התימנית, כנראה בגלל הכמות של המשפחות שרואות את עצמן נפגעות מהסיפור הקשה. מלווה אותי תחושה שאנחנו מתקדמים אבל האופק לא נראה".

כאמור, בסוגיה זו כבל לא חושש מלשבח גם את ראש הממשלה ואומר: "מגיעה מילה טובה לנתניהו כי מה שמגיע מגיע גם אם אנחנו חלוקים. הוא הוביל את מה שרבים וטובים לפניו לא השכילו לעשות".

באשר לתחושתו האישית ולפיה אין התקדמות של ממש אל האופק, הוא אומר: "נפתח כמעט כל מה שהמשפחות ביקשו, אבל לא נראה שיש התקדמות במענה לבעיה שבה מבוגרים רבים, שאין להם עוד הרבה שנים לחיות, רוצים לדעת מה עלה בגורל יקיריהם". להערכתו הסיבה לכך היא בין השאר "מרחק הזמן והעובדה שחלק ניכר מהאנשים שהיו שותפים לפשע הנורא הזה אינם כבר בין החיים". משום כך "יתקשו החוקרים והבודקים להגיע לחקר האמת".

"אני מתפלל לבורא עולם שמה שיותר משפחות יתאחדו עם ילדיהם. אינני יודע אם מאגר ה-DNA יוביל לפתרון מלא, אבל גם אם הוא יקדם בעשרים אחוז זה ראוי. שתהיה תחושה שהמדינה עשתה כל שלאל ידה כדי להגיע לפתרון".

בדבריו נוגע חבר הכנסת כבל גם בנקודה הרגישה של הצורך לפיצוי, ולטעמו אכן ראוי שהמדינה תפצה את נפגעי הפרשה. "יש משפחות שראוי גם לפצות אותן. אין לי מענה לגבי איך מפצים אותם, בוודאי שלא מענה בשלוף, אבל אין לי ספק שראוי לבחון פיצוי למשפחות כמו שהיו מקרים דומים במקומות אחרים, ואני לא משווה, אבל אסור שהשיח על הפיצוי יבוא על חשבון המשך החקירה בדרך לתוצאות האמת".

כבל נשאל אם הפרשה מוכרת לו גם מהסביבה המשפחתי אישית שלו והוא עונה בשלילה, אך מציין כי הפרשה מוכרת לו אישית מזה שנים רבות "בממד השכונתי-סביבתי. אתה לא יכול לגור בראש העין הוותיקה, להתפלל שם, ולא לחוות את החוויה הקשה הזו. אני מכיר אותה ממש מילדותי, אצל משפחת לוי, שכנים שלנו, שם נחשפתי לראשונה לחטיפת הבת שלהם ושמעתי את הסיפורים, וככל שגדלתי נחשפתי למשפחות נוספות. כמעט אין בית ללא סיפור".

במהלך השיחה עמו נשאל חבר הכנסת כבל את השאלה הבלתי מנומסת ואולי המנוגדת לכללי הפוליטיקלי קורקט אך זו שנשאלת שוב ושוב על ידי מכחישי הפרשה – איך יתכן ואין ברחבי הארץ מאות משפחות של בהירי עור שילדיהם כהי עור. כבל מצידו מעדיף שלא להיכנס לפן הזה של הסוגיה ומזכיר שהוא עצמו תימני ועם זאת בהיר עור. הוא ממליץ למקד את הבדיקות באפיקים מקצועיים ומוכרים ולא בטענות מסוג זה.

ומה אודות התחושה לפיה כל עוד ישבו בכירי מפא"י בצמתי הכרעה ושלטון לא ניתן היה לחשוף את פרטי הפרשה? "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תכהנה", הוא משיב ומזכיר כי "הליכוד שולט כבר יותר משלטון מפא"י, להוציא שבע שנות מפלגת העבודה בארבעים השנים האחרונות. גם להם הייתה ההזדמנות לטפל בשאלות הלא פתורות והקשות הללו.

''אני לא חייב לשאת על כתפיי את העול של אנשים שאת רובם לא הכרתי. גם כעם חווינו חוויות דרמטיות וקשות ובכל זאת החיים לוקחים אותנו למקומות קשים ואי אפשר להפיל על כתפי הסבים שלנו את כל החטאים, כפי שלא ניתן להפיל עליי את כל חטאי מפא"י. אני מסרב לקחת אותם על כתפיי".