תשובה טבעית - סיפור לשבת

אלעד גדל בבית לא דתי באריאל, עם חלומות ויעדים ברורים לחיים.

עודד מזרחי , כ"ה באב תשע"ז

תשובה טבעית - סיפור לשבת-ערוץ 7
סיפור לשבת
צילום: איסטוק

לאחר שהשתחרר מהצבא מבלי שהגשים את חלומו להיות טייס, הגיע הגירוש מגוש קטיף שגרם לו להתאכזב מהמדינה והוא נסע לארצות הברית כדי להשתקע בה וללמוד טיס.

לאחר חודש וחצי שמע שסבתו האהובה נמצאת במצב קשה בבית חולים והחליט לחזור ארצה. כאשר ראה את מצבה האנוש, התעוררו בו הרהורי תשובה. כאשר חזר לביתו ברכב אמר בבכי: "אני לא מוכן לחזור בתשובה בגלל שרע לי!"

יום אחד, כאשר מילא את מקומו של בעל העסק בחנות למכירת טלפונים סלולריים, נכנס תייר אמריקאי ואלעד עשה לו טובה מיוחדת. האמריקאי כה התרגש עד ששאל את אלעד: "מה הדבר שאתה הכי רוצה בחיים?"

אלעד לא רצה לקבל תמורה על החסד שעשה, אבל שיתף אותו בחלומו להיות טייס. התייר סידר לו מגורים בחווה בטקסס אצל איש עשיר בשם מרק, שהיו לו שני מטוסים וחבר שהיה יכול ללמד את אלעד טיס באופן פרטי. איכשהו התפילין שהניח בבר המצווה, ומאז פגש אותן פעמים בודדות, מצאו את דרכן אל מזוודתו.

החווה בטקסס הייתה גן עדן עלי אדמות, ומרק היה נדיב מאוד עם אלעד, אבל הוא הרגיש שאורבת סכנה ליהדותו בטקסס הנוצרית מאוד. הוא החל להניח תפילין במרפסת כדי שכולם יראו אותו, ואמר למרק שהוא יהודי ואין לו כוונה לאכול מאכלים אסורים. אט אט התקרב ליהדות.

מרק היה אדם בעל תעוזה. הוא היה מסוגל לפתוח דלת באמצע הטיסה בשביל החוויה. אם ראה נחש, ריסק את ראשו בקלילות באבן או שאחז בזנבו והשליכו למרחק.

ליל שבת אחד קרא אלעד קריאת שמע על המיטה. לפתע שמע דפיקות חזקות על דלתו. הוא פתח ולהפתעתו ראה את מרק מבוהל: "אלעד, רד איתנו למרתף מיד!".

"מה קרה?" שאל אלעד בדאגה.

"סופת טורנדו צפויה לעבור כעת ליד הבית", ענה ורץ למרתף.

אלעד נזכר בתמונות ובתיאור ששמע על סופת טורנדו שהשתוללה לפני כחמישים שנה בטקסס והחריבה כמעט את העיר כולה, הרגה ופצעה אלפים רבים ואיבדה את רכושם של רבבות.

נשמעו צפירות עולות ויורדות, שהזכירו לאלעד את מלחמת המפרץ בארץ. הוא הבין שאם מרק האמיץ מזעיקו, סימן שיש סיבה לדאגה. הוא החליף בגדים, לבש טלית מצויצת וירד למרתף, שהיה בעצם חדר סטודיו גדול.

הוא נכנס למרתף וראה את מרק, אשתו וילדיהם, ועוד כמה שכנים שבאו לתפוס מחסה במקום המוגן ביותר באזור. כולם ישבו על מזרנים ונראו לחוצים מאוד. בחוץ שרר שקט ומבעד לחלונות נראה אור לילי סגול ומוזר בשמיים.

מרק אמר: "בואו נתפלל!".

אלעד הרגיש שהוא מעדיף להסתכן בחוץ, רק לא להיות במקום שבו מתפללים לאותו האיש. הוא תפס את סידורו וברח כל עוד נפשו בו. לאחר שיצא החוצה, חיבק עמוד שהחזיק את מרפסת הקומה העליונה.

בחוץ היה שקט. שום דבר לא זז. לא היה גשם, אפילו לא נשבה רוח בעלי העצים. כולם נראו עומדים דום בפני הבורא.

ואז נשמע רעש אדיר כמו קול רכבת שמתקרבת במהירות עצומה. לפני שאלעד הספיק להבין מה מתרחש, העלים החלו להשתולל וגשם זלעפות היכה בכול.

אלעד הביט לעבר השמיים השחורים, קלט את אפסותו של האדם ואת עוצמתו האינסופית של הבורא, ובלי לחשוב החל לצעוק: "שמע ישראל ה' אלוקינו, ה' אחד... אבא, סלח לנו, סלח לעם ישראל... סלח לאבי, לאמי, לאחותי, לכל החברים...".

הוא ראה בדמיונו כל חבר בתמונות חייו הרחוקות מהקדושה והמשיך לצעוק: "ריבונו של עולם, אנחנו לא הולכים בכוונה נגדך! פשוט יש יותר מדי חושך בעולם. בבקשה תסלח לנו...".

אלעד הגביר את צעקתו כדי להתגבר על הרעש הנורא: "בבקשה תסלח לכל עם ישראל... אנחנו לא יודעים את האמת... סלח לנו!".

הכול ארך דקה. לפתע הגשם פסק, הרוח נדמה, רעש הרכבת נעלם והעלים חזרו לרשרש ברוח.

אלעד גילה שכולו רטוב מגשם ומדמעות והתיישב על הרצפה. אז יצא מרק מהמרתף וצהל: "הכול נגמר. הטורנדו עבר ממש לידנו ודילג על החווה".

במשך כמה שבועות נוספים היה אפשר לראות בטקסס את נזקי הסופה ההרסנית שהצליחה להוציא מאלעד תפילה מעומק הלב. לאחר תקופה של שנתיים, בה הרגיש את ליוויו של ה', החליט לחזור ארצה.

לאחר שחזר לארץ, בהשגחה פרטית יצר קשר עם הרב ציון טוויל, רב היישוב נצרים שנחרב, והוזמן למעברה באריאל, שם השתכנו מגורשי נצרים. כאשר נפגשו, הרב נתן לו את הספר 'מסילת ישרים'. כשאלעד החזיר לו את הספר, הרב הזמינו לתפילות. אלעד הגיע לישיבת נצרים באריאל בליל שבת וראה את כולם לבושים בחולצות לבנות, שרים בסגנון קרליבך ורוקדים בשמחה עצומה.

"וואו! זה מה שחיפשתי כל החיים", אמר בלבו, "איזה טוב אתה השם! איזה אנשים מדהימים הבאת לי!".

בהדרגה מצא את עצמו מתפלל שלוש פעמים ביום, קובע עיתים לתורה ומשתייך לקהילת נצרים. לאחר שעזב את עבודתו בחברת 'יס' כמאמן מכירות, הציעו לו לנהל את הטלמרקטינג של ישיבת נצרים באריאל. אלעד חש שהוא חייב לעזור ליהודים האלה, שעושים כל כך הרבה חסד וקירוב לבבות באריאל וממש שינו את פניה של העיר, ונעתר להצעה.

לאחר שלמד בישיבת בוגרי צבא בעלי התחתן עם בת קיבוץ שדה אליהו. כיום הוא קובע עיתים לתורה ומגדל בקיבוץ עם אשתו את שתי בנותיהם.

ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם:orchozer@gmail.com