והיה הבית היהודי לפליטה

בזמן שהליכוד בוחר לשכב על הגדר בשביל נתניהו, הבית היהודי חייב לשמור על עצמו כאלטרנטיבה ימנית עצמאית

עמיאל אונגר , כ"ה באב תשע"ז

והיה הבית היהודי לפליטה-ערוץ 7
הפגנת הימין נגד סילוק פסלו של רוברט אי לי
צילום: Joshua Roberts‏, רויטרס

יש להודות שמבחינתו של ראש הממשלה, המופע שלו לפני שבוע בגני התערוכה השיג את מבוקשו: זיהוי מוחלט של הליכוד עם נתניהו. המנהיג והמפלגה יעמדו או ייפלו ביחד. רצונו של הליכוד זהו כבודו, והוא החליט לקשור את גורלו עם נתניהו, וגם כפה הר כגיגית על שרי הליכוד.

להפעיל לחץ נגדי ללחץ שמופעל על ידי הפגנות השמאל בפתח תקווה ודרך הדלפות בתקשורת, זה לגיטימי בהחלט. התרעמות נגד מדיניות איפה ואיפה של אכיפה סלקטיבית - גם היא מובנת, כמו גם הרצון להאמין בחפותם של ראש הממשלה ורעייתו.

מה שפחות מובן לי הוא הצורך של ח"כים מהבית היהודי להיקרא לדגל, לקחת צד, ואפילו להגיע למופע של נתניהו. הבית היהודי הוא אומנם חלק מהמחנה הלאומי, אפשר בינתיים גם לכנות אותו מפלגת לוויין לליכוד, אבל מדובר במפלגה עצמאית בעלת זהות משלה, שחייבת גם ליצור בידול בינה ובין הליכוד. אם הם מגיעים לכנס שנועד להציל את ביבי, שלא יופתעו נבחרי הבית היהודי אם כאשר תישמע שוב הקריאה להציל את ביבי, רבים ייענו ויצביעו לליכוד כפי שעשו בבחירות האחרונות.

שיקול נוסף הוא פרגמטי: לדאוג שהמחנה השני יישאר לפליטה. ההופעה של נתניהו הזכירה לי את מתקפת "הם מפחדים" שראש הממשלה פתח בה לפני תבוסתו בבחירות 1999. לאחר שהליכוד, כאמור, קשר את גורלו בגורל נתניהו, חשוב שתישאר בידי הציבור אלטרנטיבה לאומית עם מנהיג אלטרנטיבי, למקרה שהחקירות יובילו לתוצאה בלתי רצויה. אלטרנטיבה לא בונים כאשר מטשטשים בצורה חזותית ורעיונית את ההבדלים.

כבוד לפסלים של היריב

הזרקורים בארצות הברית הופנו השבוע לצעדת הימין הקיצוני בעיר שרלוטסויל שבמדינת וירג'יניה. הצעדה נועדה למנוע את סילוק הפסל של רוברט אי לי, רמטכ"ל צבא הדרום במלחמת האזרחים של ארצות הברית, ממקומו בגן ציבורי. ברור שהגורמים שהשתתפו בצעדה היו אנטישמים מובהקים כמו דיויד דוק, והם גם נתנו דרור למחשבותיהם בהתבטאויות אנטישמיות. לכן טוב עשה השר נפתלי בנט, שאחראי גם לנושא התפוצות, שמיהר לגנות את התופעות הללו. אומנם השמאל ובריתו עם האסלאם הם הסכנה העיקרית ליהודים, אבל אסור שהחשדנות כלפי השמאל תעוור אותנו מלראות שהאנטישמיות הישנה בימין עדיין בועטת, ויש להיאבק בשתי החזיתות בו זמנית. טוב היה גם שטראמפ, באיחור אומנם, גינה את הגזענים הלבנים בפה מלא, אף שהבין כי רובם הגדול הצביעו לו.

אבל טראמפ גם לא טעה לגמרי בקביעתו המוקדמת, שעוררה ביקורת חריפה, שלא רק צד אחד היה אחראי לתבערה. הגזענים הלבנים הם שהדליקו את הפתיל, אבל היו להם שותפים רבים בהכנת המטען. מה היה הדחף הבוער להסיר את הפסל של לי? האם הגזענים בארצות הברית מצטלמים כל בוקר עם הדיוקן של לי ושואבים ממנו השראה? הרי מדינת וירג'יניה, שבה התקיימה הצעדה, כבר הפכה למדינה כחולה שמצביעה לדמוקרטים, ושבה המושל ושני הסנטורים הם דמוקרטים. הדרום כולו עבר מהפך, ממעוז הגזענות לאזור שבחר מושלים כמו ג'ימי קארטר וביל קלינטון (שגם אם אנו מסתייגים ממהלכיהם לגבינו, מבחינת יחסם כלפי השחורים הם פעלו למופת). לכן העימות סביב פסלו של אדם שבחר בקונפדרציה משום שסירב לאסור מלחמה על מדינתו וירג'יניה לאחר שהצטרפה למדינות הדרום, היה די מיותר. לי אומנם תמך בעבדות, כמו רוב אנשי הדרום, אבל הנימוקים שלו היו דומים לאלה שגייס אריסטו בשבח העבדות – שהעבד תחת האפוטרופסות של אדון לבן נאור הוא במצב טוב יותר לעומת היותו אדם חופשי באפריקה הפרועה. בינתיים טרם נאסר לקרוא את כתביו של אריסטו, אבל הוא כנראה אמור להיות הקורבן הבא של הטיהור.

הדחף לפגוע בסמלים בלתי מזיקים של הדרום הגיע מחוגים מסוימים, שמבקשים להוכיח כל בוקר שארצות הברית היא מדינה מרושעת שנגועה בגזענות לבנה, ולכן עליה לעבור חינוך מחדש. אותם לוחמים נגד גזענות כמובן עולזים על כך שארצות הברית חדלה מלהיות מדינה לבנה ונוצרית. מיותר להוסיף שכמה מהארגונים שעמדו בראש מחנה זה בהפגנות של "חיי שחורים נחשבים" (BLM), אינם ידועים בחיבתם לישראל.

אי אפשר שמדינה תעבור מהפכה תרבותית בכל פעם שמתחלף השלטון ומגיעה אופנה אינטלקטואלית חדשה. האם כאשר סוף סוף תקום כאן ממשלה ימנית ראויה לשמה, נחליף את כל המקומות הקרויים על שמו של יצחק רבין ז"ל, היות שהוא פיקד על הטבעת אלטלנה? אם יתגלה שילדי תימן אכן נחטפו והועברו לאימוץ, האם שדה התעופה בן גוריון יוחזר לשמו המקורי, שדה התעופה לוד? מדינה שמבקשת להתגבר על השסעים בתוכה חייבת להכיל סמלים של תפיסות שונות.

אינני מחסידיו של ולדימיר פוטין, אבל אחד מכישרונותיו המובהקים הוא להדביק בין המסורות השונות של רוסיה-ברית המועצות. קצין קג"ב לשעבר נעשה בן יקיר של הכנסייה הפרבוסלבית, כשהוא מגן עליה בתוך רוסיה וגם פועל להרחיב את השפעתה בחו"ל על ידי רכישת מגרשים והקמתן של כנסיות. פוטין משלב סמלים של הקיסרות הרוסית יחד עם סמלים של רוסיה הסובייטית, כגון בהחזרת המנון מימי ברית המועצות עם שיפוץ של הטקסט. גם בספרד חנכו לאחרונה אנדרטה לקורבנות משני הצדדים במלחמת האזרחים שם, שהייתה הרבה יותר אכזרית ממלחמת האזרחים האמריקנית.

ברור שיש אידיאולוגיות שצריך לעקור מהשורש, כגון האידיאולוגיה הנאצית. לפעמים חייבים להעמיד עם מול המראה ההיסטורית. אבל מדובר במקרי קיצון. כאשר הדבר מתבצע מתוך אינטרסנטיות פוליטית, מתוך רצון לדרוס את היריב האידיאולוגי, אנו מגיעים לתוצאות כמו וירג'יניה - ומקבלים ארצות הברית משותקת משנאה הדדית.