התנהגות חריגה

כשחריגות בנייה בירושלים מתבצעות על ידי מטה האו"ם, מדינת ישראל לא ממהרת להפעיל את אמצעי האכיפה

ניצן קידר - ערוץ 7 , כ"ה באב תשע"ז

התנהגות חריגה          -ערוץ 7
נתניהו ינסה לפתור את המשבר בצורה דיפלומטית. בניין מטה האו"ם בארמון הנציב בירושלים
צילום: תנועת רגבים

במטה האו"ם בשכונת ארמון הנציב בירושלים מתבצעות באין מפריע עבודות בינוי מבלי שניתן להן היתר חוקי.

המבנה שבו שוכן מטה האו"ם הוכרז כבר לפני שנים על ידי עיריית ירושלים כמיועד לשימור. המשמעות היא שנדרש אישור מסודר לכל פעולת שיפוץ או בנייה במתחם. האישור, מתברר, לא ניתן לאנשי האו"ם במקום, מה שלא מונע בעדם כאמור לשפץ ולהרחיב את המקום תוך ביצוע חריגות בנייה.

בשונה מהאופן שבו מגיבה המדינה בדרך כלל לחריגות בנייה באזורים מסוימים, במקרה הזה היא בחרה למלא פיה מים, לפחות באופן זמני.

ביום שלישי הייתה אמורה המדינה להגיש לבית המשפט העליון את תגובתה לעתירה שהגישה תנועת רגבים נגד הבנייה האמורה שמתבצעת במטה האו"ם, במטרה למנוע את המשך העבודות. בעתירה שהוגשה נגד האו"ם ועיריית ירושלים נטען כי העירייה לא ביצעה את פעולות האכיפה המתחייבות נגד עבודות הבינוי.

השבוע פורסם שראש הממשלה כינס דיון חשאי עם מה שהוגדר "צוות בכיר ומצומצם" שלא נכללו בו שרים מהבית היהודי או מהליכוד. גורמים בימין טענו כי הסיבה לאי הזמנתם של השרים הללו הייתה החשש שהם עלולים למנוע את עצירת העבודות. בדיון הוחלט לדחות את תגובת המדינה לבג"ץ, מה שמאפשר בפועל את המשך העבודות.

אבל כנגד תמונת אי האכיפה שצוירה בעתירה, קיימת גם גרסתו של הצד השני. גורם מדיני בכיר מתאר את הישיבה הזאת בצורה קצת שונה. "היה דיון בנושא", הוא מספר ל'בשבע', "כשלכולם ברור שבמתחם מתבצעות חריגות בנייה, וגם בונים שם במבנה שמיועד לשימור". הגורם מוסיף כי "יש כאן בעיה לא פשוטה. מדובר במתחם שבו שוהה האו"ם ויש מצב של חסינות. אי אפשר להיכנס ולהרוס סתם כך".

אז מדוע נדחתה הגשת תגובת המדינה?

"המדינה הייתה אמורה להגיש את תגובתה, אבל בדיון שהתקיים בהשתתפות כל הגורמים הרלוונטיים לסוגיה, הוחלט לקבל את המלצת היועץ המשפטי לממשלה לדחות את מתן התשובה עד לאחר הפגישה המתוכננת בעוד כשבועיים בין מזכ"ל האו"ם לבין ראש הממשלה. התקווה היא שנתניהו יוכל לנסות ולמצות ככל האפשר את הניסיונות לפתור את המשבר הזה בצורה דיפלומטית מול האו"ם מבלי להידרש לצעדים קשים".

וזה אומר שישראל לא תנסה לאכוף את החוקים?

"ישראל שומרת לעצמה את כל האופציות העומדות לרשותה בנושא זה על השולחן", מסיים הגורם הבכיר ומעדיף שלא להרחיב.

אנחנו מתחייבים לעקוב אחר הסוגיה. כאשר תוגש התשובה לבג"ץ, נדע האם נפתר המשבר בדרכי שלום או שמא לא נפתר, ובעיקר נדע מה נעשה כדי למנוע את המשך הבנייה הבלתי חוקית על ידי אחד הגופים שהכי מקפידים שאזרחי ישראל, בעיקר ביהודה ושומרון, יבנו בדיוק על פי כל הכללים.

עוד כיפה למועדון

השבוע מונה ראש חדש למועצה לביטחון לאומי. לכאורה, תשאלו, את מי מעניין מי עומד בראש המל"ל? ובכן ראש הממשלה הנוכחי מחשיב את העומד בראש הגוף הזה לא רק כמייעץ, אלא גם כיוזם ומתווה מדיניות. חלקו של מ"מ ראש המל"ל הקודם, יעקב נגל, בשיחות שונות עם האמריקנים, ובעיקר בגיבוש הסכם הסיוע החדש, הוא משמעותי ביותר. גם האלוף במילואים יעקב עמידרור שימש בתפקיד ונחשב לאחד היועצים הקרובים לנתניהו.

שניהם, במקרה, חובשי כיפה. השבוע נכנס חבר שלישי למועדון ראשי המל"ל חובשי הכיפה. מדובר במאיר בן שבת, שכיהן בשלוש השנים האחרונות כראש המרחב הדרומי בשב"כ ונחשב לאחד מהמפקדים המובילים והמוערכים בארגון.

מדובר באדם שמכיר את מערכת הביטחון לעומק, ולו מעצם העובדה שאת הדרך לתפקידו האחרון בשב"כ עשה מתחתית הפירמידה. אחרי ששירת בגבעתי, החל לעבוד בתפקיד זוטר במרחב הדרומי של הארגון ועלה בסולם הדרגות, כשהוא רוכש מומחיות בעיסוק באחד האתגרים הגדולים ביותר של מדינת ישראל – חמאס בעזה. מאחוריו עבר מפואר של ניהול מבצעים מודיעיניים מסוגים שונים, גם כאלו שסיכלו פעולות טרור ברחבי המדינה.

"מאיר בן שבת הוא בעל הבנה ביטחונית מעמיקה ומוכחת", אומר עליו השר נפתלי בנט, חבר קבינט שמכיר מקרוב את עבודתו של ראש המל"ל החדש. "ראיתי אותו בפעולה ואני חושב שהוא מסוגל להביא את הרוח הנכונה לבנות מועצה לביטחון לאומי חזקה ומשפיעה, שמהווה עזר-כנגד למערכות הביטחון".

במינוי הזה מרוויח נתניהו גם נקודות רבות. אחרי שעזב יוסי כהן את התפקיד כדי לשמש כראש המוסד, לפני כשנה וחצי, ביקש ראש הממשלה למנות במקומו את תא"ל במיל' אבריאל בר יוסף, ששמו הוזכר באחרונה כנחקר בפרשת הצוללות. כשזה לא צלח, נתבקש יעקב נגל למלא את המקום ועשה זאת בהצלחה מרובה. בעת האחרונה היה איתן בן דוד ממלא מקומו, עד שנמצא המועמד המתאים מבחינת ראש הממשלה, שזכה להמלצות מקיר לקיר. בן שבת זוכה לקידום משמעותי – הוא אולי היועץ המדיני-ביטחוני הקרוב והמשמעותי ביותר בסביבת ראש הממשלה, שיכול להשפיע על מגוון רחב מאוד של נושאים.

בתוך מערכת הביטחון נתפס המינוי של בן שבת לא רק כראוי, אלא גם כמשמעותי. לכל מי שהטיל רבב במינויים של נתניהו, בא לעומתו מינויו של בן שבת שזכה לשבחים מתוך הקואליציה, אבל גם מספסלי האופוזיציה, שחלק מחבריה מכירים את עבודתו. בתקופה שבה נתניהו זוכה לביקורת ולאש צולבת על כל צעד ושעל, נקודות כאלה טובות בשבילו, לאו דווקא במגרש הביתי אלא בזירה הפוליטית כולה.

עידן התמימות של גבאי

אהוד ברק חוזר. אם עד עכשיו הוא ישב בצד ורמז שהוא מעוניין לחזור, או ליתר דיוק ניסה למצוא מישהו שיכניס אותו בחזרה אל המשחק הפוליטי, כעת נראה שהוא הצליח למצוא אחד כזה.

אבי גבאי, יו"ר מפלגת העבודה החדש, מקיים מגעים עם ברק להצטרפותו לשורות מפלגת העבודה לקראת הבחירות הבאות, כחלק מהניסיון למצוא דמות משמעותית שאולי תקפיץ את המפלגה קדימה, אחרי שגבאי לא הצליח לעשות זאת, לפחות על פי הסקרים עד כה.

הדיל הוא פשוט מאוד. ברק יתחייב בפני גבאי שהוא לא ינסה להדיח אותו, וגבאי מנגד ישתמש באחד השריונים העומדים לרשותו כיו"ר מפלגת העבודה כדי לאפשר לברק, ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר, להיכנס לפוליטיקה מהדלת ולא מאחד החלונות, כפי שלא הצליח עד כה. הדיל הזה גם יבטיח לברק את תפקיד שר הביטחון, אם מפלגת העבודה תהיה חלק מהממשלה הבאה.

המהלך של גבאי קצת יותר רחב, מכיוון שהוא מבקש לגבש לעצמו קבוצת איכות בנושאי ביטחון, כמובן פרט לביטחוניסטים המצויים היום במפלגה. השתדלנים של ברק דחפו ולחצו והוא נמצא בתוך הדיל. הם גם מפיצים שברק עצמו עדיין לא החליט אם הוא מעוניין לחזור לזירה הפוליטית.

זו כמובן בדיחה. ברק משדר כבר חודשים שהוא רוצה לחזור, מייחל, מתחנן, מצפה, מצלם סרטונים מגוחכים. האם למישהו נדמה שאת כל זה הוא עושה רק כדי להיות מבקר מבחוץ, מומחה או מרואיין מבוקש? אין ספק שברק אוהב תשומת לב, אבל הוא אוהב אותה בעמדת השפעה. היום הוא עושה הרבה דברים ברמה הפרטית, אבל ברמת המדינה אין לו שום השפעה. לשם חותר ברק, ואם אפשר – הוא היה מעדיף שלא להיות חבר כנסת, כדי שהצורך לתת דין וחשבון לבוחר יתייתר. לזה גבאי לא מסכים.

האם זהו מהלך מבריק של יו"ר העבודה? אולי נכון יותר לומר מהלך תמים. ברק אוהב לעשות בלגן. מהומות הן אחד הדברים החביבים עליו, במיוחד כשהוא מרוויח מכל הסיפור. האם היינו רוצים ששר הביטחון שלנו יהיה זה שבפרשת הרפז, באופן מפתיע, לא הותיר אחריו שום עדות? שהדיסקים הקשיחים שלו נמחקו במפתיע? אצל גבי אשכנזי זה לא קרה.

תשאלו חברים במפלגה כמו איתן כבל, שלי יחימוביץ' ואחרים כמה הם רוצים את ברק בחזרה.

החלק המצחיק ביותר בדיל הזה הוא ההבטחה שברק לא ינסה להתמודד על ראשות המפלגה. ברק הרי חותר תמיד לסיטואציה הפוליטית הטובה ביותר מבחינתו. לדידו, כולם ניצבים בהצגה שלו ונועדו לשרת את מטרותיו. איך אמר נתניהו בהגדרה מבריקה, "האיש הישן עם הזקן החדש". מלבד זקן חדש, אהוד ברק לא מביא שום בשורה לפוליטיקה הישראלית או לביטחון ישראל. הוא מביא רצון עז להיות חלק מהשלטון. כבוחר, לא בטוח שהייתי מצביע למפלגה שמחזיקה אחד כזה בקאדר שלה.

אבי גבאי, במקומך הייתי מאוד מודאג. כי אם אהוד ברק יהיה משוריין במקום העשירי, הוא כבר ידאג למצוא את הדרך הפוליטית המתוחכמת לנהל במקומך את המפלגה, גם מהמקום הזה.

לתגובות: nitsan@besheva.co.il