חסידים
חסידיםצילום: יעקב נעמי, פלאש 90

חדשיר | ישי ריבו | הנה ימים באים

בספר המתכונים של המוזיקה הישראלית אפשר למצוא שער שלם שכותרתו - "עוגות ומאפים ריבויים".

ברכיבים נמצא כמובן את הגיטרות החשמליות והתופים הרגישים, כמו גם באסי מיתרים ונגיעות קלידי פסנתר, אותם מערבבים בקערה תנכי"ת מתחכמת, כזו שאוהבת לשחק עם פסוקים ומושגים חזליי"ם, ואז יוצקים את העיסה שהתקבלה בתבניות גלגלציות ומכניסים לתנור ללא יותר משלוש דקות ושלושים שניות. אנחנו לא רוצים שהלהיטים יישרפו בוועדות הפלייליסט.

שלא כמו אמנים אחרים במוזיקה היהודית המתחדשת (מישהו אמר חנן בן ארי?), את העוגיות של ריבו נמצא תמיד באותם המדפים. חמים, מהבילים ונחטפים אבל תחת אותו שם עסק. גלוסקאות של פלטר.

שלא תבינו לא נכון, זה מצוין, אבל כשמתחילים לעבוד על אלבום שלישי, אפשר קצת לפתוח את השורות ואת חוש הריח ולגרות אותנו עם מאפים ביתיים חדשים. כאלה שנמצא באחד מפרקי הספר האחרים.

ועדיין, ישי ריבו הוא האומן הראשון מהז'אנר שכל שיריו נמצאים לי בכל פלייליסט.

חדשיר | יהונתן שלמה | טיפה

יהונתן שלמה הוא מוזיקאי פעיל שרץ ומזמר כבר תקופה ארוכה במופעים ובהפקות מוזיקליות שונות ברחבי הארץ, זה לא אומר שאתם מכירים אותו, למעשה כמעט אף אחד לא שמע עליו, ויעידו על כך בין היתר כמות הצפיות האפסית ביוטיוב לסרטוניו ומיעוט הלייקים בעמודו הרשמי בפייסבוק. אולי גרמה לכך חזרתו בתשובה, אולי הבחירה בדרך הארוכה ונטולת קיצורי הראליטי, מה שבטוח הוא שמעתה אי אפשר יהיה להתעלם ממנו. והנה הוא קופץ אלינו לתודעה עם שיר ראשון מאלבום הבכורה.

לא ברור לי על מה מדבר השיר, מה שברור הוא שמתנגנות כאן שורות שורות של טקסטים שהושקעה בהן מחשבה והתבוננות, מה שהוליד כמה משפטים יפהפיים ("כדור הקריסטל שנשבר, ושלג על כל העיר", למשל), מעבר לכך, הווקאליות של שלמה משחקת בין פלסט לרטט של קצוות מיתרי הקול והלחן מורכב ונפלא.

מחכים לעוד:

חדשיר | הרשי אייזנבך | ברגע אחד

"מרטיט".

עוד לפני שקראתי את הקומוניקט, ניחשתי שבמילה הזו יתואר השיר החדש של הזמר החסידי הרשי אייזנבך. ואגב, צדקתי, ואפילו פעמיים הוזכר בתיאור היחצנ"י השורש רטט, כי ככה זה בקיטשיות החסידית.

אז לשיר החדש, 'ברגע אחד', כל החלקים שמרכיבים את בלדת הקיטשיות החסידית שהייתה פופולארית לפני כמה עשרות שנים ומסתבר שעוד זוכה לעדנה מחודשת היום. נתחיל במילים – פסוק שמסמל משבר וגאולה, יחד עם קצת יידיש, הכל מושר בלחן עצוב נורא מלווה בכינורות שמנגנים את אותו העיבוד שוב ושוב. אם אפשר קליפ שבו הכוריאוגרף מכיר רק תנועה אחת, ידיים פתוחות כלפי למעלה (כן כן, כמו בגן מרים) ומקהלה ששרה על שברי חומות עם גלי ים ברקע, זה יהיה מושלם. לכך מצטרף תיאור השיר המרטיט והרי לנו קיטשיות במיטבה.

בשבילי זה כבר עבר את גבול הטעם הטוב, מאמין שיש כאלו שזה באמת עושה להם רטט בלב. אצלי הלב עבר למצב שקט.