לכנסת יש סמכות מלאה לחוקק גם ביו"ש. הפגנות בעד חוק ההסדרה
לכנסת יש סמכות מלאה לחוקק גם ביו"ש. הפגנות בעד חוק ההסדרהצילום: יונתן זינדל, פלאש 90

1

התגובה המקדמית שממשלת ישראל הגישה השבוע לבג"ץ במענה לעתירות המבקשות לבטל את חוק ההסדרה היא מסמך שחשיבותו חורגת הרבה מעבר לתחומי סיפורו של חוק ההסדרה. 79 עמודיו של המסמך (שאליהם צורפו כ‑75 עמודי נספחים) הם מלאכת מחשבת של קעקוע כל האגדות המשפטיות שהשמאל הישראלי מנסה להטמיע כבר שנים, ובהצלחה לא מבוטלת למרבה הצער, בנוגע לנעשה ביהודה ושומרון.

בעולם אוטופי המסמך הזה היה מוגש באופן רשמי כעמדתה של מדינת ישראל אל מול בג"ץ, בתמיכתו ובעידודו של היועץ המשפטי לממשלה. למעשה, מי שיקרא את המסמך יבין שאין שום סיבה משפטית אמיתית לכך שהדבר לא קרה. אפשר לאהוב את חוק ההסדרה מבחינה פוליטית ואפשר לחשוב שמדובר בשגיאה פוליטית ומדינית, אולם כל זה לא רלוונטי לשאלה המשפטית שמונחת לפתחו של בג"ץ. אולם בעולמנו המאוד לא אוטופי, היועץ המשפטי לממשלה לא עומד מאחורי המסמך הזה. מי שחיבר אותו ועומד מאחוריו הוא עו"ד ד"ר הראל ארנון, שנבחר לייצג את הממשלה מול העותרים, ובמידה רבה גם מול היועץ המשפטי לממשלה שעומד להציג בפני בג"ץ עמדה התומכת בביטולו של חוק ההסדרה.

ארנון הוא משפטן מבריק. את התמחותו במשפטים עשה אצל נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק. את לימודי הדוקטורט הוא השלים באוניברסיטת הרווארד. אחד מתחומי התמחותו העיקריים הוא הדין ומשטר הקרקעות הסבוך והמורכב באזורי יהודה ושומרון. ארנון אף ערך יחד עם ד"ר חגי ויניצקי ספר בנושאים אלו, הספר הראשון העוסק בעניינים אלו באופן מקיף ושיטתי, הן מהבחינה האקדמית והן מהבחינה המעשית.

התגובה שהגיש ארנון לבג"ץ מתייחסת מטבע הדברים לחוק ההסדרה, שהוא הסוגיה הנמצאת במקרה זה במחלוקת. אולם באותה הזדמנות, דרך נקודת המבט הזאת, הוא מפרק אחת לאחת רבות מהטענות המשפטיות שמשמיע השמאל הישראלי בנוגע להתיישבות ביהודה ושומרון מזה שנים. כך למשל בוחן ד"ר ארנון בחינה מקיפה את הטענות בנוגע לאי החוקיות של הפקעת אדמות לצורכי התיישבות ישראלית ביהודה ושומרון, תמורת תשלום.

ארנון מראה בבירור כי הטענה שהפקעה כזו אסורה היא חסרת כל בסיס. אין איסור כזה בחוקי הקרקעות המקומיים, אין איסור כזה במשפט הבינלאומי, ובניגוד למיתוס הרווח גם פסיקת בג"ץ בסוגיית אלון מורה לא הטילה איסור כזה. בכלל, בנוגע למשפט הבינלאומי מראה ארנון כיצד בשיח המשפטי הישראלי השתרשו הרבה אגדות אודות מה שמכונה "המשפט הבינלאומי המנהגי", שאין להן בסיס במציאות. האגדות הללו נובעות בעיקר מעמדות אישיות של אלו שהפיצו אותן לאורך השנים. אולם כאשר בוחנים את המשפט הבינלאומי המנהגי המשתקף באמנות ובהתנהלותן של המדינות, מתברר שהמציאות שונה לחלוטין.

סוגיה מעניינת נוספת שבה עוסקת תגובת הממשלה היא האגדה שהכנסת איננה רשאית לחוקק באזורים שמחוץ לגבולות המדינה, וממילא איננה רשאית לחוקק ביו"ש. מדובר בטענה מופרכת לחלוטין מההיבט התיאורטי, כפי שהראה יפה ארנון, אך פרט לכך גם מבחינה מעשית מדובר בקשקוש מוחלט. כל המדינות המערביות מחוקקות חוקים שתחולתם חורגת מגבולות ריבונותן של אותן מדינות. העובדה שבמרבית המקרים אי אפשר לאכוף את ביצועו של החוק מחוץ לגבולות הטריטוריאליים של המדינה איננה מגבילה בשום צורה את סמכות החקיקה. באופן ספציפי כנסת ישראל חוקקה לא פעם חוקים שהוחלו מחוץ לגבולותיה הטריטוריאליים. הדוגמה הקלאסית ביותר לכך היא חוק רמת הגולן. אם הכנסת איננה רשאית לחוקק מחוץ לגבולות המדינה החוק הזה בטל מעיקרו. דוגמה פרדוקסלית יותר היא הדוגמה של חוק ההתנתקות. חוק יישום תוכנית ההתנתקות תשס"ה-2005 קבע באופן מפורש בסעיף 3 שלו כי "התחום הגאוגרפי שחוק זה חל לגביו הוא חבל עזה, וכן שטח בצפון השומרון". מדובר כזכור בחוק שהפקיע זכויות קניין הן במקרקעין והן במיטלטלין, ובכל זאת איש לא חשב שמדובר בחוק שהכנסת איננה מוסמכת לחוקק.

באותו עולם אוטופי, שבו התגובה הזאת הייתה מוגשת כעמדתה המוסכמת של המדינה, ובעולם אוטופי כזה שבו בג"ץ היה פוסק רק על פי עקרונות משפטיים, אין ספק שהעמדה הזאת הייתה מתקבלת והעתירות נגד חוק ההסדרה היו נדחות. אבל כאשר אנחנו נוחתים על קרקע המציאות אנחנו כמובן נזכרים בכך שסיכוייה של עמדה זו לקבל את ברכת בג"ץ קלושים, ולו בשל התנגדותו של היועץ המשפטי לממשלה. למרבה הצער בג"ץ איננו פוסק אך ורק על פי שיקולים משפטיים, לא במקרים אחרים ומן הסתם גם לא במקרה הזה. למרות זאת, חשיבותו של המסמך שהוגש השבוע לבג"ץ עומדת גם בפני עצמה. אל תתעצלו, חפשו אותו ברשת, שזה ממש לא קשה, תקראו ותתרשמו בעצמכם.

2

יש פרטי ויש פרטי

האם עתירה שהגישה תנועת 'רגבים' בדרישה להרוס את כביש הגישה לעיר הפלשתינית ההולכת ומוקמת רוואבי תביא לשינוי של ממש בנוגע לסוגיית הסדרת ההתיישבות ביו"ש? תנועת 'רגבים' פנתה לבג"ץ בדרישה להרוס את כביש הגישה לעיר, מאחר שהוא נסלל על קרקעות פרטיות של פלשתינים. העובדה כי כביש הגישה לעיר נסלל על קרקעות פרטיות בלי הסכמת הבעלים נחשפה במהלך עתירה קודמת של 'רגבים'. המדינה הבהירה בתשובתה לבג"ץ כי היא מודעת למצב, וכי מקטעים ארוכים בכביש הגישה לעיר נסללו על קרקעות פרטיות בלא הסכמת הבעלים.

לאחרונה, לאחר שהתברר כי לא נוצר שינוי של ממש במצב, הגישו לבג"ץ עורכי הדין יעל סינמון ואבי סגל מתנועת 'רגבים' עתירה חדשה, הדורשת להרוס לחלוטין את כביש הגישה הנוכחי לעיר הממוקם על קרקעות פרטיות של פלשתינים. עוד התברר כי לפני כמה שנים המינהל האזרחי הוציא היתר זמני לסלילת הדרך, וזאת באופן בלתי חוקי בעליל, שכן מדובר בקרקעות בבעלות פרטית. כעת נותר לראות מה יעשו שופטי בג"ץ במקרה זה. אם יוכשר הכביש על ידי בג"ץ, ייתכן שתצטרכנה להיות לפסיקה השלכות משמעותיות מאוד על יישובים ישראליים ביו"ש שבהם אותרו בעיות דומות.

3

שם דור העתיד

כשתשמעו את הביטוי "עיר הילדים" מן הסתם האסוציאציה הראשונה שתקפוץ לכם לראש תהיה חולון, העיר שבמהלך מיתוג ארוך שנים הצליחה לנכס לעצמה את התואר. אז בלי לגרוע דבר ממאמציה הראויים לשבח של חולון, מהמוזיאונים והפארקים ויתר האטרקציות, תרשו לי להציע לכם שתי מועמדות אחרות, שונות מאוד, אבל לא פחות מתאימות לתואר הזה. מדובר בשתי ערים בינוניות בגודלן, שתיהן קצת מעבר לקו הירוק, ביתר עילית ומודיעין עילית.

בשתי הערים הללו מתגוררים כיום יותר מ‑50 אלף תושבים, ושתיהן חולקות נתון מדהים משותף. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המעודכנים לסוף שנת 2015, שני שלישים מאוכלוסייתן של שתי הערים הללו עדיין לא חגגו יום הולדת 20. שתי הערים הללו הן "ערי ילדים" פשוט מכיוון שרוב ממש לא דחוק של האוכלוסייה שלהן הם ילדים, ממש כך. מאחר שמדובר בערים חרדיות, שבהן גם הבנים וגם הבנות הם חלק ממערכת החינוך לפחות עד גיל 19‑20, בשתי הערים הללו כמעט שני שלישים מאוכלוסיית העיר מתחילים בימים אלו שנת לימודים חדשה.

ובפעם הבאה שאתם שואלים את עצמכם היכן גדל דור העתיד של מדינת ישראל, דעו לכם שחלק לא קטן מהתשובה מצוי בשתי הערים הללו. כן ירבו.

*** הפינה הכלכלית ***

לתת יותר לצעירים

עם פתיחת שנת הלימודים עולה כמו תמיד שאלת איכותה של מערכת החינוך הישראלית. כלל ידוע הנוגע למערכות חינוך קובע שמערכת חינוך לא יכולה להיות איכותית יותר מאיכותם של המורים המאיישים אותה. לכן מטבע הדברים הפוקוס מופנה לאיכות ההוראה והמורים. ואיך משיגים מורים טובים? מתברר שמאז שהפיניקים המציאו את מטבעות הכסף הרעיון פשוט: ישלמו – יקבלו, לא ישלמו – לא יקבלו. משיכת כוח אדם איכותי למקצוע ההוראה תלויה בראש ובראשונה בתחרותיות של השכר שהעיסוק בו מעניק לעוסקים בו, וזאת לעומת עיסוקים אחרים שבהם עוסקים בוגרי לימודים אקדמיים.

ומה באמת קורה בישראל? הנתונים המעודכנים ביותר שקיימים כיום בשוק פורסמו השבוע בידי משרד האוצר. נתחיל בחדשות הטובות. שכר המורים עלה בצורה משמעותית בעשור האחרון, הרבה מעבר לעלייה בשכר הממוצע במשק. באוצר מייחסים את ההתפתחות הזאת במידה רבה לרפורמות 'אופק חדש' ו'עוז לתמורה', שהצליחו להביא לעלייה משמעותית בשכר המורים.

גם בהשוואה בינלאומית של שכר המורים היחסי, כלומר היחס בין שכר המורים ובין השכר הממוצע של בעלי השכלה על-תיכונית, ישראל נמצאת בחלק העליון של רשימת המדינות.

ישראל בולטת במיוחד בשכר המורים (היחסי) בבתי הספר היסודיים – ונמצאת במקום השלישי מתוך 26 מדינות ה‑OECD אשר דיווחו את הנתון הזה. לעומת זאת שכר המורים היחסי של מורי החטיבות העליונות בישראל נמצא מעט מתחת לממוצע. את הנתון הזה, עם זאת, צריך לקחת בפרופורציה מאחר שהנתונים מתייחסים לשנת 2014, כאשר יישום רפורמת 'עוז לתמורה' היה רק בתחילת הדרך. מגמת העלייה בשכר מורי החטיבה העליונה בישראל נמשכה גם בשלוש השנים האחרונות, ובהחלט ייתכן שניתוח זהה תוך שימוש בנתונים עדכניים יותר היה מעלה שישראל נמצאת מעל לממוצע גם בקרב מורי החטיבה העליונה.

אז איפה החדשות הרעות? מתברר שהנתונים הללו מתייחסים לשכר הממוצע של כלל המורים, צעירים וותיקים. ואולם, בפועל ישנו הבדל משמעותי ביותר בשכרן של שתי הקבוצות. מורים ותיקים בישראל מרוויחים בערך פי שניים וחצי ממורים חדשים, כאשר אי השוויון בין צעירים לוותיקים בישראל הוא חריג. ב‑15 השנים האחרונות פערי השכר בין מורים ותיקים לצעירים אף התרחבו במעט. אגב, העלייה הגדולה בשכר בשלבים המאוחרים יותר של הקריירה חריגה בהשוואה בינלאומית.

ולמה זו בעיה? כי שכרם של מורים צעירים בישראל עדיין נמוך משמעותית. ומצד שני, מה שקובע את מידת התחרותיות של מקצוע ההוראה מול מקצועות אחרים הוא השכר בראשית הקריירה, לא השכר אחרי 15 שנים. באוצר כבר עושים מאמצים לצמצם את הפער ולהעדיף בהעלאות שכר את המורים הצעירים, אך הדרך לשינוי של ממש בנושא זה עדיין ארוכה מאוד.

לתגובות: [email protected]