חביבות כמעטה לחוסר עניין. פגישת פוטין-נתניהו
חביבות כמעטה לחוסר עניין. פגישת פוטין-נתניהוצילום: Sputnik Photo Agency, רויטרס

שתי זירות העסיקו את ראש הממשלה לקראת תום השבוע הנוכחי.

האחת ברוסיה, בניסיון לשכנע את הנשיא פוטין שיפעל נגד נוכחות של צבא איראני בגבול ישראל וסוריה, בקרב שנראה כמעט אבוד מראש.

השנייה קשורה בכלל לפלשתינים, וכללה פגישה עם חתנו של הנשיא טראמפ, ג'ארד קושנר, ועם השליח המיוחד של הממשל למזרח התיכון ג'ייסון גרינבלט. העניין האיראני עלה גם בשיחות עם ארצות הברית, ומשלחת מיוחדת מטעם נתניהו אף הביעה בפני האמריקנים את החששות הכבדים, אבל בוושינגטון הסתפקו בתגובה אמפטית, אך בלי שום הבטחות לפעולה.

הבטחות לפעולה לא היו גם בפגישה עם פוטין. אצל נשיא רוסיה החיוכים והחביבות יכולות להיות מעטה לחוסר עניין. בירושלים לא מציעים שום דבר משמעותי לפוטין, איש שכל כולו עוסק באינטרסים, גם במדיניות החוץ וגם במדיניות הפנים. לרוסיה יש אינטרסים ברורים באיראן וביחסים עם טהרן. למוסקבה יש אינטרסים גם בסוריה עצמה, שם רוסיה יצרה מצב בעייתי לישראל בכל הקשור לתקיפות אוויריות. וכך, בהיעדר אינטרסים שישכנעו את הרוסים, ישראל שולחת איום מרומז שהיא שומרת לעצמה את כל האופציות לפעול במקרה שאיראן תתבסס בגבול הצפוני שלה.

רמז דיפלומטי ישראלי נשלח לרוסים גם בסיפור המוזיאון שיוקם בפולין על חורבות מחנה ההשמדה סוביבור. לישראל יש נציגות בוועד המנהל של הפרויקט, בעוד לרוסים אין, זאת למרות שאחד מראשי המרד המפורסם במחנה היה קצין יהודי בצבא האדום.

בישראל היו יכולים לפעול לטובת הכנסת נציג רוסי לניהול הפרויקט, אולם במקום זאת סיפקו הסבר דיפלומטי שירושלים כלל לא מתנגדת לצירופה של רוסיה לוועד המנהל של הפרויקט, אלא פולין היא זו שמעדיפה את הרוסים בחוץ. וכך נתניהו הגיע לנשיא פוטין בידיים ריקות מאפשרות לעזור לפוטין בקידום האינטרסים הרוסיים.

פוטין מצידו רצה רק להראות כלפי חוץ שהכול בסדר ביחסים עם ישראל. בפגישה עסקו כמובן בתיאום למניעת תקריות עם צבא רוסיה בגבול הצפון, אבל כשזה הגיע לשלב שבו נתניהו הציג בפניו את החומרים על ההתבססות האיראנית בסוריה, נראה שפוטין הסתפק בלהנהן. הוא לא הבין למה עליו לוותר על אינטרסים ברורים שלו בשביל ישראל.

וכאן נמצא גם הדמיון בין העניין הרוסי לסיפור הפלשתיני. בשני המקרים נערכות לא מעט פגישות שסביר להניח שלא יניבו שום פירות. ארצות הברית לא תביא הסכם בין ישראל לפלשתינים, והרוסים לא ממש יסייעו במאבק מול איראן, אבל הפגישות יוצרות תחושה שמשהו קורה, גם אם מדובר בעיקר בדיבורים. הדיפלומטיה ומראית העין, כך נראה, חשובות לפעמים יותר מהתוצאות.

וכך שתי הזירות המדיניות של ישראל, זו שמול הפלשתינים וזו שמול איראן, מתנהלות מול שתי מדינות שנמצאות בינן לבין עצמן במתיחות מתמדת – סוריה וארצות הברית. ואם זה לא מספיק, הרי שאנחנו מצפים מהשתיים הללו בסופו של דבר לשתף פעולה בגבול עם סוריה. על זה נאמר, אשרי המאמין.

איום גם על האמריקנים

בירושלים מנהלים קרב דיפלומטי נגד פרסום "הרשימה השחורה" של העסקים הפועלים ביהודה ושומרון, ירושלים ורמת הגולן. למרות שהגוף שיפרסם אותה, מועצת האו"ם לזכויות האדם, מזוהה כאנטי-ישראלי והצהרותיו לא מרשימות איש, הרשימה הזאת עדיין מסוכנת.

מדובר ברשימה שכוללת לא רק עסקים של יהודים הפועלים בנקודות שאותן מגדירה המועצה הזאת ככבושות, אלא גם עסקים בינלאומיים שעובדים עם העסקים היהודיים שפועלים במקומות אלה. עם עסקים פלשתיניים, כמובן, אין שום בעיה.

כבר לפני יותר משנה קידמו הפלשתינים יחד עם מדינות ערב את ההחלטה לגבש רשימה כזאת במועצה. פרסום הרשימה שנקבע למועד של לפני חמישה חודשים עוכב, לאחר שהאמריקנים הטילו את מלוא כובד משקלם הדיפלומטי לזירה.

גם הפעם ממשלו של טראמפ, שכבר הביע לא אחת את אי שביעות רצונו מהתנהלות האו"ם בכלל וכלפי ישראל בפרט, מתכוון לעמוד על הרגליים האחוריות. הסיבה לכך היא שהאמריקנים הבינו שחברות ענק אמריקניות ממגוון ענפים – מתיירות ועד קמעונאות - עלולות להיכלל אף הן ברשימה, עקב קשריהן עם עסקים יהודיים. ובעוד שבישראל נאבקים בחרמות ויודעים כיצד להתמודד עם רשימות מסוג זה שבסופו של דבר מתמסמסות, אצל האמריקנים מדובר בנקודה חלשה שממשל טראמפ לא מכיר מספיק לעומק.

זה הספיק כבר כדי לשחרר הצהרות חריפות נגד גיבוש הרשימה. פקיד אמריקני בכיר אמר ל'בשבע' השבוע כי "מלכתחילה התנגדנו למהלך הזה. הוא פוגע במדינות רבות ומוסיף עוד נדבך של פגיעה אנושה בניסיונות לחדש את המשא ומתן בין ישראל ובין הפלשתינים". לדבריו, "ארצות הברית תפעל בכל דרך שההחלטה הזאת תרד מסדר היום והרשימה הזאת לא תפורסם כלל".

בשבוע הקרוב ינחת כאן מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש לביקור. על פי התנהלותו של גוטרש מאז נכנס לתפקידו, הוא קרוב יותר לעמדות שמוצגות במועצת זכויות האדם מאשר לעמדה האמריקנית. ישראל תעשה מאמצים רבים כדי להציג לו את המציאות בצורה הכי נוקבת – איומים אסטרטגיים, ניסיונות להטיל חרמות ולפגוע בישראל בזירה הבינלאומית. הוא יזכה לסיורים דומים לאלה שנערכו לשגרירת ארצות הברית באו"ם בעת ששהתה כאן. האם האפקט יהיה דומה? אם גוטרש יסייע ולו במעט בגניזת הרשימה השחורה – דיינו.

הקרב על החרמוני

האנטגוניזם שמעורר אבי גבאי במפלגתו מתחיל להזכיר את זה של אהוד ברק בשעתו. הדרישות שלו, שאמורות לעלות בוועידה הבאה של המפלגה, הן להעביר אליו עוד ועוד סמכויות מתוך המנגנון המפלגתי, החלשה משמעותית בכוחו של המזכ"ל, קביעה בלעדית של בעלי התפקידים בכנסת ולא פחות מארבעה שריונים ברשימת המפלגה.

גבאי טוען שמדובר בתיקונים שיאפשרו לו מרחב תמרון למימוש התוכניות הפוליטיות שלו להוביל את המפלגה לניצחון. בינתיים זה נראה כמו השתלטות עוינת. מאחורי גבו של היו"ר, במפלגה הידועה כאוכלת ראשיה, כבר מדברים בביטויים קשים על היוזמות החדשות של גבאי. רומזים שם שתהיה בתוך המפלגה מלחמה קשה מאוד שעלולה למחוק את כל ההישג בעצם שינוי ההנהגה.

אבל בעוד הרוב הדומם מדבר שלא לציטוט, מזכ"ל המפלגה ערן חרמוני בוחר לעלות להתקפה נגד התוכנית להחליש את כוחה של המפלגה, כדי לתת יותר כוח לעומד בראשה. "אני מצפה מיו"ר המפלגה לפעול בשום שכל ובאחריות ולהימנע מהצעות דרסטיות, חד-צדדיות ודרקוניות, העלולות לייצר מתחים פנימיים מיותרים ללא כל צורך", אמר חרמוני השבוע.

שמו של חרמוני אומנם לא מוכר בציבור הרחב, אולם מדובר באדם שגדל במפלגה הזאת. הוא כיהן כיו"ר נוער העבודה, כמזכיר סניף וכיו"ר המשמרת הצעירה, ובכל אלה לא ביקש טובות מהמפלגה ולא זכה לתפקידים אחרים. בתחילת השנה נבחר למזכ"ל העבודה, תפקיד שעל פי חוקת המפלגה אמור היה להקנות לו שריון למקום השביעי ברשימה לכנסת. ביטול השריון הזה הוא אחד הסעיפים בשינויים שגבאי מציע, כך שלחרמוני אין ממש מה להפסיד.

פרט לפן האישי, ייתכן שכמי שבעבר עבד מקרוב עם ברק, חרמוני באמת הוא חושש מעוד מנהיג שמחפש לעצמו כבוד וישאיר אחריו מפלגה מרוסקת. "מפלגת העבודה תציין בינואר הקרוב יובל להקמתה, והיא התקיימה הרבה לפני אבי גבאי וערן חרמוני, ועלי כמזכ"ל המפלגה לוודא כי לבד מהצורך לנצח בבחירות היא גם תמשיך להתקיים בדורות הבאים", הבהיר השבוע חרמוני. האם גבאי יקלוט את המסר? ימים יגידו.

לא פה אחד

בניגוד לפעמים הקודמות, הקרב על ראשות מועצת יש"ע לא יוכרע כנראה בלי התמודדות. אם המינויים האחרונים נעשו בהסכמה מקיר לקיר, הפעם יש שני מועמדים שרוצים בתפקיד - ראש מועצת אפרת עודד רביבי, וראש מועצת קרני שומרון יגאל להב.

רביבי הציג כאן את עיקרי משנתו, וכעת גם להב מבקש להסביר את החזון שלו בכל הקשור למועצה. "אני חושב שההתיישבות באיו"ש היא עובדה מוגמרת, ומי שהולך להתעסק עם דוברות מפספס את הנקודה. אנחנו נמצאים בעידן של עבודה אזורית, ומי שלא מבין את זה לא מבין את כללי המשחק", הוא אומר.

"אנחנו מבזבזים את הזמן שלנו בדוברות ובנסיעות לארצות הברית כי המשחק שלנו הוא כאן בארץ. המסר המאוד ברור שלי לראשי הרשויות האחרים הוא: בואו נעבוד ביחד. בשלוש וחצי שנים האחרונות אני מאוד פעיל בהנהלה המצומצמת של מועצת יש"ע מתוך אותה הבנה שאם נעבוד ביחד, נצליח יותר. בכל הפגישות עם השרים וראש הממשלה המטרה היא לבוא הכי מוכנים כדי שהצד השני רק יצטרך להירתם וללכת איתנו עם התוכנית שבנינו. אני רואה את מועצת יש"ע מרימה תוכניות אזוריות, מקדמת מכנה משותף ומתקדמת איתו, וכל השרים ילכו איתנו".

מה צריך לעשות אחרת?

"אני מסתכל על הנגב או על רמת הגולן, ויש לנו מה ללמוד מראשי הרשויות שם. איו"ש כל הזמן בכותרות מהסיבות הלא נכונות, שרק משכו אש על השקעות עצומות, כביכול, של המדינה. אלא שאם אנחנו מסתכלים מסביב, הכסף הגדול נמצא בנגב וברמת הגולן, ולא באיו"ש. שם יודעים להשיג תוצאות בשקט, בצנעה ובענווה, הרבה יותר טוב מאיתנו שעושים הרבה רעש מיותר. אני חושב שאנחנו צריכים לחזור למקום של עבודה בנחת, של אנשים אפורים שמצליחים להביא איכות חיים לציבור שלנו כיום. יחד עם זה צריך גם להציב שתי מטרות: תוך עשר שנים להחיל ריבונות, וגם לגדול למיליון תושבים. אנחנו יכולים לעשות את זה בהצלחה גדולה יותר מהגולן או מהנגב.

"חלק גדול מראשי הרשויות ביו"ש באו ופרגנו לי על ההתמודדות שלי, מתוך הכרה שמה שעומד לפנינו זו הרבה עבודה שחורה. יש לנו ממשלת ימין בארץ, ממשלה ימנית בארצות הברית, ומי שילך ויבזבז את הזמן הזה רק על דוברות, טועה. אני לא אומר שצריך להזניח את זה לגמרי, אבל להשקיע 70 אחוזים בתוכניות, קידום וביצוע, ורק 30 אחוזים לחשיבה, מלחמה ב‑BDS ועיסוק בדעת הקהל בארץ ובחו"ל".

ישיבת המועצה שבה היה אמור להיבחר היו"ר שיחליף את ראש מועצת מטה בנימין וראש מועצת יש"ע הפורש, אבי רואה, אמורה הייתה להתקיים השבוע, אך נדחתה לבקשתו של להב. הוא מקווה שעד אז יושגו הסכמות – אבל גם לא חושש מהתמודדות, אם תהיה כזו.

לתגובות: [email protected]