דניאל זמיר
דניאל זמיר צילום: עידו איז'אק

כצפוי, אולי מעט מוקדם מן הרגיל, יש כבר "ידיעה" שראיתי, על כך שה"צדדים" קרובים להסכם.

המשלחת האמריקנית חזרה מביקורה בארץ הקודש והנה יום-יומיים אחר כך יש "מגעים" ל"הסכם".

תרתי דסתרי? הלוא מר נתניהו נצפה השבוע בשומרון (בשטחים הכבושים) חוגג 50 שנה להתיישבות בשומרון, אומר ש"לא יהיו עוד החזרות שטחים" וש"הוכח כי החזרת שטחים איננה תורמת לשלום".

האיש גאון, כבר אמרנו? בנימין נתניהו הוא כנראה באמת אלוף הפוליטיקה. וגם אלוף המדינאות. מלהטט ממש. באמת צריך להגיד בשבחו, שכמדינאי וכפוליטיקאי, האיש הוא כנראה המצליח ביותר בתולדות ישראל (עובדה, כ-11 שנים כראש ממשלה, תיכף במקום הראשון לפני בן גוריון).

יתרה מכך, אם להודות על האמת, האיש הוא אחד המדינאים הנחשבים והידועים ביותר בעולם היום. אין כמעט ראש מדינה שלא יודע מי הוא, נתניהו נחשב מנהיג יציב וחזק יחסית, באחד האיזורים הכי לא יציבים, כבר 8 שנים רצוף כראש ממשלה. אז כנראה שמשהו, נגיד פוליטיקה, הוא יודע לעשות.

בחזרה אל הידיעה שפורסמה במדיה – מקורות ישראלים ואמריקאיים אומרים כי בהסכם יהיו פשרות כואבות. למי להאמין? לידיעה או לדבריו של נתניהו בשומרון בחגיגת 50 שנה ל"כיבוש"?

ובכן, הנה כלל בפוליטיקה. מה שאתה רואה ב"ידיעה" הוא תמיד הקליפה החיצונית ביותר של הבצל. בתוכו פנימה, הרבה שכבות של אינטרסים, וחישובים, והפוך על הפוך. מה שאנחנו רואים זה כאין וכאפס לאיך ומה שקורה באמת.

אם הגורמים הבכירים הם אמריקאים וישראליים (אמריקאים = ג'ייסון גרינבלט וג'ראד קושנר, יהודים אורתודוכסיים ציוניים אוהבי הארץ שומרי שבת וכו') אזי לכאורה, הם והוא איבדו את זה לגמרי בדברם לפתע על הסכם ופשרות כואבות, ועובדים עלינו בעיניים כל הזמן, ואומרים אלף אך עושים ב' וכו', ואיך יעלה על הדעת שכך יעשו.

הלוא דבריו של נתניהו מהשבוע בשומרון – אמת לאמיתה. בעזרת ה' לא יהיו יותר מסירות שטחים חס ושלום, היו לא תהיה, ואכן הוכח במוחש ובבירור שאיפה שהיתה "החזרת" שטחים, רק נהיו שם ביצות של טרור ומושבות של טרור ומדינות של טרור!

והפוך, המקום היחיד שבו לא היתה "החזרת" שטחים, הלוא הוא גבול סוריה, שם יש הכי הרבה ביטחון ושלום. ודווקא בגבול זה אילו היתה חלילה נענית הקריאה "אסד מחכה לאולמרט", רק נדמיין מה היה קורה - עשרה מיליון פליטים סורים יורדים מפסגת החרמון עד הכינרת, וכו' וכו', וממשיכים לטבריה וכ' וכו'. כלומר, המקום היחיד בו זה לא קרה, גבול זה הוא המופת לאיזה קטסטרופה היתה קורית לו היה נענה השלט של תנועת "שלום עכשיו" בכניסה לירושלים חודשים רבים "אסד מחכה לאולמרט".

אז מה קורה כאן. לאיזה נתניהו להאמין? נלך אחורה בבצל. מקורות בכירים אמריקאים וישראליים (בואו ניזכר שוב בנפשות הפועלות – השגריר היהודי האורתודוכסי נגיד ההתנחלויות דיוויד פרידמן, המתווך ג'ייסון גרינבלט, יהודי שומר תורה ומצוות, והיועץ הקרוב ביותר לנשיא ארצות הברית, ג'ראד קושנר, יהודי שומר מצוות, כל אלה יחד עם "מקורות ישראליים") מעיפים ספין שיש מגעים להסכם, כדי להוציא את הפלסטינים אחראים לכישלונו, וממשיכים הלאה עד המשבר הבא... פוליטיקה כבר אמרנו?

אז לאיזה נתניהו להאמין? ובכן, מה שיהיה הוא שיהיה, רק ימים ונביאים יגידו. ואולם גם אם ניתן לחבורת היהודים שמנהיגה את ישראל ואת ארה"ב את הקרדיט שאכן זה רק ספין פוליטי פשוט וחכם, אין לנו אלא לזכור את דברי הרבי מליובאוויטש, שכבר משנת 1967 מחה על כך שרוצים להחזיר את השטחים, והזהיר מפני הסכנות האיומות שבכך, ואמר במפורש כי הדיבורים עצמם על מסירת שטחים, עוד לפני שחלילה הופכים למעשה, יש בהם כבר סכנה איומה למיליוני בני אדם, יהודים ולא יהודים.

עם כל הכבוד לספינים, האמת הרבה יותר פשוטה. צריך להכריע את הקונפליקט הזה. הדיבורים, והמשחקים, והספינים, לא ישנו את מה שנכון למציאות. צריך לעבור פאזה. הסכם, משא ומתן על שטחים, כן שטחים, לא שטחים = דיבורים פאסה. אייטיז. נא להתקדם.

הבעיה הניצבת לפתחנו היום היא לא עם הכיבוש שלנו בשטחים, אלא עם הכיבוש הג'יהאדי שיהאדי שסביבנו, בכלל ובפרט. השאלה האמיתית היום היא מה עושים עם מדינת ארגון הטרור הרדיקלי הנמצאת שעה וארבעים דקות נסיעה מתל אביב - "חמאס", מה עושים עם מדינתו השטנית של "חיזבאללה" הנמצאת כשעה ושלושת רבעי נסיעה מחיפה. ומה עושים עם הכיבוש של אירן.

מה עושים עם הכיבוש של אבו מאזן זו בעיית הכיבוש האחרונה. מדובר בבובה על חוטים, ארגון מת שחי בגללינו, ערימת אלטע קאקעס שלא מייצגים איש בחברה שלהם ואינם רלבנטיים. בשניה שצה"ל יוצא חלילה מהגדה המערבית, שניה אחרי זה, חמס בקונטרול. וזה ברור ופשוט.

ומה עושים עם הכיבוש היהודי? כמה שיותר, יותר טוב. לא צריך להתבייש בזה. אנחנו אנשים בסה"כ טובים ואוהבי שלום ויחסית שפויים ונוחים. צריך להסתכל לעומקם של דברים - המזרח התיכון הוא כמו ילד שמשווע לאבא, ורק מכיוון שבסתר ליבו יודע הוא כי אנו המתאימים ביותר והראויים ביותר להיות אבא של המזרח התיכון, רק בגלל זה הוא משקיע כל כך הרבה (אבל באמת כל כך הרבה) בלפגוע בנו חס ושלום היו לא תהיה.

בידינו הדבר סוף סוף. להכריע עת העימות הזה אחת ולתמיד. באופן שלא יהיה אחרי זה עימות עוד 100 שנה. שנזכה במהרה בימינו לשלום אמיתי, שלוות נפש ושגשוג ורווחה, ועוד והוא העיקר, תיכף ומיד ממש.