השוויון שמתנגדי ההפרדה המגדרית באקדמיה מניפים את דגלו הוא ערך חשוב וזכות יסוד במדינתנו וצריך להגן עליו.
אולם למרות חשיבותו אין הוא מוחלט, ועל המדינה, נבחריה ושופטיה מוטלת החובה לאזן בינו ובין זכויות אחרות, חשובות לא פחות.
כך הוא המצב בכל הקשור ללימודים נפרדים באקדמיה. אל מול הזכות לשוויון לנשים, נדרשת המל"ג לאזן את זכותו של ציבור שלם לחיות על פי תפיסתו ואמונתו. צעירים וצעירות שמבקשים לנצל את זכותם לבוא בשערי המוסדות האקדמיים, וזאת מבלי לוותר על הערכים החשובים להם. דווקא בשם הפלורליזם, מבקשים הסטודנטים והסטודנטיות הדתיים שיכירו באמונתם ולא ייצרו מציאות שכופה עליהם צורת חיים וערכים שעלולים להביא להדרתם מהאקדמיה.
על כל אלה יש להוסיף את העובדה הפשוטה שמבחן המציאות בשטח מוכיח את עצמו. במוסדות אקדמיים דתיים נשים אינן מודרות, אלא זוכות להישגים שאף עולים על המוסדות האקדמיים הוותיקים והיוקרתיים ביותר בארץ.
כך לדוגמה, נתוני המל"ג שהתפרסמו בשבוע שעבר מראים כי באחד האתגרים הגדולים ביותר שעומדים בפני האקדמיה בארץ ובעולם - שילוב נשים בתחום מדעי המחשב, המוסד שמדורג במקום הראשון בארץ הוא המרכז האקדמי לב, שמקיים קמפוסים נפרדים לגברים ולנשים, ובפער ניכר מול המוסדות האקדמיים האחרים. על פי הנתונים, במרכז האקדמי לב שיעור הסטודנטיות שלומדות בחוג הוא 53 אחוזים, ומספר הנשים המוחלט הגבוה ביותר - 540 סטודנטיות, כ‑20 אחוזים מכלל הסטודנטיות שלומדות את התחום בישראל, בעוד שמוסדות אקדמיים שונים דוגמת הטכניון הגיעו לכ‑26 אחוזי שילוב ו‑272 סטודנטיות בחוג.
בכל שבוע אנחנו מקבלים טלפונים ממעסיקים בהיי-טק שמבקשים עוד נשים דתיות מוכשרות. הביקוש עולה על ההיצע, ואחוזי ההשמה הגבוהים העומדים על 93 אחוזים, מוכיחים זאת היטב.
הלימודים הנפרדים לא רק שאינם פוגעים בהישגי הנשים, אלא אף מסייעים להן להצליח. עובדה כי הסטודנטיות שלנו מגיעות להישגים הגבוהים ביותר בישראל, מצליחות ושוברות פעם אחר פעם את תקרת הזכוכית.
סטיוארט הרשקוביץ
סגן נשיא המרכז האקדמי לב