שופטי בג"ץ, המשנה לנשיאה בדימוס אליקים רובינשטיין, ניל הנדל וענת ברון דחו הבוקר (חמישי) פה אחד את עתירתם של "האגודה לשמירת זכויות הפרט" וכמה מחברי קהילת הלהט"ב בדרישה להכרה בנישואי זוגות חד מיניים.
העותרים טענו כי לנוכח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו יש לפרש את החוק בישראל כך שיתיר נישואין שכאלו, או לחילופין לקבוע שהחוק, שאיננו מאפשר לזוגות חד מיניים להינשא, איננו חוקתי.
"בענייננו אין המשפט האזרחי החל בישראל מכיר בנישואין בין בני אותו מין (וראו שיפמן, שם). מכאן, שבקשתם של העותרים חורגת מהחלתה של דוקטרינת אי ההכרה ומתן האפשרות לבית המשפט האזרחי לדון בנושא הנתון ביסודו לסמכותם של בתי הדין הרבניים, ומבקשת למעשה לקבוע כהנחה מקדמית הכרחית, כי מוסד הנישואין בין בני אותו מין קיים בדין האזרחי הישראלי, והרי לא היא", ציין השופט רובינשטיין בפסק הדין.
"למעשה, מבקשים העותרים מבית משפט זה להכיר על דרך הפסיקה בנישואין בין בני זוג בני אותו מין, אף שאלה אינם מוכרים במשפט הישראלי. בעניין הכרה בנישואין שלא על פי הדין הדתי, ובכלל זה גם בין בני זוג בני אותו מין, קבעה הפסיקה זה מכבר, כי נושא זה ראוי שיוכרע על ידי הרשות המחוקקת", הוסיף רובינשטיין.
השופט רובינשטיין הדגיש, כי לנוכח פיסקת "שמירת הדינים" שבחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שנועדה לשמור במיוחד על החוקים בענייני המעמד האישי, לא ניתן לעשות שימוש בחוק היסוד על מנת לסייע לעותרים.
רובינשטיין ציטט מדברים שנאמרו על ידי יו"ר ועדת חוקה דאז במליאת הכנסת לקראת חקיקת החוק, מהם עולה במפורש שחברי הכנסת התכוונו לכך שפסקת "שמירת הדינים" תעניק הגנה לחוק בנושאי נישואין וגירושין, וכתב "פסקת שמירת הדינים נועדה בבסיסה להגן, בין השאר, על הוראות חוק שיפוט בתי דין רבניים. התבוננות העותרים אל הסעד המבוקש כפרשנות – בניגוד לבטלות חלקית – היא ניסיון לעקוף את הוראתו המהותית של סעיף 10 לחוק יסוד: כבוד האדם וחרותו, ולקבל סעד חוקתי בדיוק במקום שמכונן חוקי היסוד התכוון במובהק שלא לתיתו".