זה כבר הפך להיות סוד גלוי. מאחורי הקלעים ומתחת לרדאר פועלים כל העת במערכת הביטחון כדי לייצר עוד ועוד פיתוחים לשדה הקרב העתידי.
"זה כבר לא הטנק שהכרנו בעבר", אומר תא"ל במיל. דר' דני גולד ראש מפא"ת (מנהל מחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות) במשרד הביטחון.
"היום אנחנו הולכים על הרבה טכנולוגיה שגם מוטמעת בשוק האזרחי. אם יש היום מכונית ללא נהג, אז אנחנו מפתחים טנק לא מאויש, כזה שיענה לכל הצרכים המבצעיים בלי לסכן כמעט חיים אדם. כמו גם צוללת בלתי מאוישת שיכולה להגיע לטווחים ארוכים יותר, עומקים רבים והכל בלי לסכן איש", אומר דר' דני גולד חתן פרס ביטחון ישראל והאיש מאחורי "כיפת ברזל".
במחלקת מפא"ת של משרד הביטחון 25 מחלקות, כ-500 קצינים ואזרחים, 14 פרסי ביטחון ישראל וכ-19 פרסי ראש מפא"ת לחשיבה יוצרת, שת"פ מאסיבי עם חו"ל, 41 מוקדי תשתיות לאומיות בתעשיות הביטחוניות- בהן כ-2000 חוקרים מובילים, 1000 בוגרי תלפיות, ניהול מקביל של 1500 פרויקטים, כ-185 ביקורי משלחות זרות בשנה, 27 מטות תכנית פעילים, 47 קציני מפא"ת קיבלו מהרמטכ"ל את האות הטכנולוגי.
"אפשר לומר שמפא"ת הוא כמו קרן הון סיכון גדולה שמנהלת בכל רגע נתון כ- 1500 פרויקטים, רק להבדיל מקרן הון סיכון שפועלת כדי להרוויח כסף למשקיעים, הקרן שלנו נועדה לייצר ביטחון למדינת ישראל ותפוקות טכנולוגיות לצה"ל", אומר דר' גולד.
כדי להבין את עצמת הפעילות מביא משרד הביטחון דוגמא, "לפני כמה ימים עשינו תהליך הפקת לקחים, שקראנו לו 'גלגולו של מיזם'. לפני הרבה שנים, באו אלינו בהצעה להשקיע במודול מסוים, שכמותו לא פותח עוד בישראל, השתכנענו להשקיע סכום התחלתי קטן של כ- 100 אלף דולרים בהתחלה.
במעלה הדרך הפיתוח התקדם והשקענו בו תקציבים גדולים יותר. כיום הטכנולוגיה הקטנה ההיא הפכה למכ"מים אדירים למערכות 'כיפת ברזל' ו'שרביט קסמים'. המכ"ם של מערכת ברק 8, שפורסם בעולם שנמכרה במיליארדים, נבנה על הטכנולוגיה שהשקענו באותו מיזם, כשאף אחד לא האמין בה. ויש אינספור דוגמאות כאלה".
ובסופו של דבר זה עולה כסף. אז מה עושים? מוכרים לחו"ל. למי, כמובן לא מגלים אבל כן ניתן לומר שיש למפא"ת שת"פ מאוד נרחב עם מדינות ידידותיות רבות בעולם.
יש שת"פ נרחב עם ארה"ב בתחום ההגנה מטילים ובתחום המנהרות, משתפים פעולה עם חלק גדול מהמעבדות הלאומיות של ארה"ב. מדובר בקבוצות של מדענים, רובם פרופסורים ודוקטורים, מהטובים ביותר שיש למדינת ישראל. כ-2000 עובדים המועסקים בתעשיות אבל עובדים באופן מלא עבור משרד הביטחון, בהתאם לתכנית עבודה רב שנתית שמפא"ת קובעת להם.
"כל פיתוח שמעניין אותנו ומועמד להשקעה צריך לעבור ועדה לבחירת מפתחים", אומר גולד ומסביר שכל נושא, החל מהשקעה זעירה של 100 אלף ₪ במחקר אקדמי ועד לפיתוח מערכת כיפת ברזל עולה לאישור ועדה. בחלק מהמקרים היא מחליטה לצאת למכרז ובחלק מאשרת התקשרות עם ספק יחיד"
וכדי לרדת עוד מעט לעומק אנחנו נחשפים לטכנולוגיות לזיהוי פנים בוידאו, לרחפנים מסוגים שונים, וללוויינים כחול לבן שעליהם מסתכל דר' גולד בגאווה גדולה, "בזמן הקרוב יובא לאישור הממשלה שיגור של לוויין ישראלי אחת לכמה שנים. עד היום שוגרו 22 לוויינים ישראלים לחלל. התמונות שקיבלנו מהלוויין אופק 11 הן הטובות ביותר שקיבלנו אי פעם מלוויין ישראלי".
הרק"מ העתידי "כרמל": תכנית רב- שנתית לפיתוח תשתית טכנולוגית לרק"מ העתידי (רכב קרבי משוריין), שתהווה קפיצת מדרגה בתכונות העיקריות הבאות: קל, קטן, זריז, קטלני, שריד, פשוט להפעלה וזול יחסית.
השלב הראשון בתכנית הפיתוח הינו הוכחת היתכנות לתפעול הרק"מ ע"י שני לוחמים בלבד ובמדפים סגורים. במסגרת הפרויקט מפותחות טכנולוגיות פורצות דרך בקנה מידה עולמי, בהן למשל מנוע היברידי. את הכרמל מפתחת מפא"ת, יחד עם מנהלת המרכבה והרק"מ במשרד הביטחון (מנת"ק) ותעשיות ביטחוניות מובילות.
DUKE - רחפן נושא נשק קל: את המערכת מפתחת חברת סטארטאפ ישראלית במימון מפא"ת. המטרה: שימוש ברחפן לביצוע ירי צליפה, יצירת הפתעה בשדה הקרב ומניעת סיכון לכוחותינו.
הפיתוח מתמודד עם אתגרים טכנולוגיים מורכבים, בהם יכולת ייצוב ושהיה באוויר של הרחפן, דיוק בירי בשליטה מרחוק ובטיחות ההפעלה. המערכת נמצאת בשלבי פיתוח מתקדמים ותיבחן מבצעית במהלך השנה הקרובה.
'כדור ראשון' ׂSMASH: מערכת אלקטרו-אופטית שמולבשת על רובה סער ומשפרת באופן דרמטי את סיכויי הפגיעה בכל מצבי הירי והתרחישים.
כיצד זה עובד? הלוחם לוחץ על ההדק אבל הרובה יורה רק כאשר המטרה מופיעה במרכז הכוונת. בניסויים שנערכו עד היום, שימוש במערכת העלה משמעותית את אחוזי הפגיעה במטרות והקטין את הפגיעה ב'בלתי מעורבים'. המערכת אינה מבצעת ירי בעצמה אלא רק חוסמת או מאפשרת ירי בכפוף לבקשת הלוחם. המערכת צפויה להיכנס לשימוש בהיקף נרחב בזרוע היבשה.
יסעורון ירוק: מסוק ללא טייס לנשיאת משקלים - תחרות רחפנים נושאי משקל היא תחרות שיזמה מפא"ת בין התעשיות הביטחוניות. המשימה: לבנות רחפן שיצליח לשאת מטען של 150 ליטרים למרחק של שמונה ק"מ וחזרה.
המשימה, בכוונת מכוון, הייתה מאוד כללית: לפתח כלי טיס קטן או רחפן, שיידע לטוס באופן אוטונומי למרחק של 8 ק"מ עם מטען בנפח של 150 ליטרים במשקל של 60 ק"ג לפחות, לנקודה שנקבעה מראש, להניח את המטען ולחזור את כל הדרך בטיסה. התעשייה אווירית (הסרט הראשון) ייצרה מסוק ללא טייס שיהיה מסוגל להגיע למהירות של עד 150 קמ"ש, לשאת משקל של עד 180 ק"ג, ולשמש למשימות לוגיסטיות ממושכות בזכות מנוע הבעירה הפנימית שלו.
כלי טיס נוסף שהוצג בתחרות הוא הרחפן של חברת אירונאוטיקס. הרחפן, שמהירותו המרבית היא עד 75 קמ"ש והמנוע שלו יהיה מבוסס על סוללות והנעה היברידית. הוא יכול לשאת עד 90 ק"ג ומתאים למשימות טקטיות, לטיסה בגובה נמוך עם מטענים ייעודיים. במפא"ת יישקלו כיצד להמשיך את הפיתוח והשימוש העתידי בכלים.
כצב"מ קטן (כלי צולל בלתי מאוייש): צוללת זעירה ואוטונומית למשימות סריקה ומיפוי. מפותחת בישראל בשת"פ בין מפא"ת לאוניברסיטת בן-גוריון. מאופיינת ביכולת צלילה מהירה וכמעט אנכית. עולה כשליש מצוללות מקבילות בעולם ועולה עליהן ביכולתה לרחף ולנוע לכל כיוון.
כצב"מ גדול "קיסרון": צוללת אוטונומית למשימות חשאיות. כלי בלתי מאויש ייחודי בעולם למשימות מודיעין, בחזית הטכנולוגיה העולמית.
כרב"מ (כלי רכב בלתי מאוייש): השקעות עתק בעולם הרכב האזרחי מביאות הישגים טכנולוגיים משמעותיים במירוץ לקראת הרכב האוטונומי. עם זאת קיים הבדל מהותי בין נסיעה בכביש לנסיעת שטח מבצעית ולכן נדרש מאמץ פיתוח להשלמת היכולת המאפשרת התמודדות עם אתגרי התמרון. האתגר הוא גם בטיחותי וגם פיתוח יכולות ירי מרחוק. כבר כיום קיימות יכולות של כרב"מים למגוון יישומים מבצעיים: כלים לתמרון (כלי צמ"ה, הנדסה קלה, שיירות לוגיסטיות), רובוטיקה לחי"ר בדגש על התווך האורבאני וכרב"מ להגנת גבולות. מספר פרויקטים כבר הבשילו לשימוש מבצעי.