ח"כ קורן: פתיחת הקברים - על פי ההלכה

הוועדה המיוחדת לפרשת היעלמותם של ילדי תימן, מזרח והבלקן קיימה היום (שלישי) את הדיון השלישי על הצעת חוק פתיחת קבר של קטין יוצא תימן, המזרח או הבלקן לצורך ביצוע בדיקה גנטית לקשרי משפחה.

בדיון השתתפו יו"ר הוועדה ח"כ נורית קורן, ח"כ אמיר אוחנה, ח"כ אורי מקלב, ח"כ ישראל אייכלר, נציגי משרד המשפטים, הבריאות, האוצר ומרשם האוכלוסין. עוד השתתפו נציגי המשפחות חברה קדישא, זק"א, ומומחים באיתור נעדרי צה"ל.

בפתח הדיון סיפרה, עידית בן שימול, על החלטת בית המשפט שלא לאפשר למשפחתה לפתוח את הקבר, שם על פי הרישומים ועל פי החברה קדישא, קבור בן המשפחה.

בפסק הדין שהתקבל רק לאחרונה קבעה השופטת כי היות והמשפחה פנתה לאחר זמן ולאור הספק בהצלחת הפקת DNA ולאור החשש בפגיעה בכבודו של מת אחר – המשפחה לא רשאית לפתוח את הקבר.

יו"ר הוועדה, ח"כ נורית קורן, אמרה כי פסק הדין מחדד את הצורך בחקיקת החוק שינחה את בתי המשפט להורות על פתיחת קברים, בדיוק במקרים בהם יש ספקות, וזאת על מנת לאפשר למשפחות מנוחה, ישיבת שבעה במקרים בהם לא ישבו שבעה ואף הקמת מצבה.

עו"ד נירה לאמעי, היועצת המשפטית של הוועדה, הסבירה כי הנוסח המונח בפני הוועדה הוא התוצאה של הישיבות הקודמות והערות שהועברו ממשרדי הממשלה. היועצת המשפטית הוסיפה כי "מטרת החוק היא לאפשר את חקר האמת לגבי מותם ומקום קבורתם של קטינים יוצאי תימן, המזרח והבלקן אשר הודעה על מותם נמסרה לבני משפחותיהם מבלי שהתאפשר להם לזהותם ולהביא אותם לקבורה".

היא הדגישה כי הנוסח של הצעת החוק נועד מצד אחד להקל על בני המשפחות לקבל את ההיתר לפתיחת הקברים בצורה הרחבה ביותר, אך מצד שני קיים הרצון שלא להרחיב את תחולתו של החוק לנקברים שאינם קשורים לפרשיית היעלמות הילדים.

"הנוסח של החוק נועד לחסוך מבית המשפט את הדיון העקרוני על פתיחת הקברים המיוחסים לפרשייה ולצמצם את הדיון רק לנסיבות המיוחדות שיובאו בכל מקרה", סיכמה עו"ד לאמעי.

ח"כ ישראל אייכלר הדגיש כי בחוק חייב להופיע סעיף ברור שמחייב אישור מיוחד של הרבנות ופיקוח הלכתי בשטח.

עוד אמר כי יש עניין גדול לחשוף את התעלומות כל עוד זה נעשה על פי ההלכה.

ח"כ אייכלר, אף הקריא מתוך פסק ההלכה של הרב עובדיה שקבע שלמרות שאסור לפתוח קברים, לצורך גדול נראה שיש להתיר לפתוח הקברים, שכל שהוא לצורך מצווה אין חשש.

ח"כ אורי מקלב, ציין כי צריך להגיע לחקר האמת והעוול הגדול של חטיפת הילדים. "זו היתה התעללוות רגשית ופיזית בחסות שלטונית. עם כל זה, בבסיס של החוק צריך להיות שתהיה דרישה להתייחסות לכבוד המת בתוך הסעיפים הללו. גם כשבית המשפט בא לדון, הנושא של כבוד המת צריך להיות חלק מהדיון. כבוד המת צריך להיות חלק מהדיון ולא רק בשעת פתיחת הקבר".

יו"ר הוועדה, ח"כ נורית קורן, התייחסה לחשש שהעלו חברי הכנסת ואמרה כי לבקשתה יכנס הרב הראשי את וועדת כבוד המת. חברי הוועדה יציגו בפני הוועדה את נוסח הצעת החוק, ולאחר מכן פסק ההלכה שתכתוב הוועדה יוצמד אל החוק. למרות פסקי ההלכה הקיימים - הצעת החוק תאושר גם בפסק הלכתי של הוועדה לכבוד המת של הרבנות הראשית.

"הצעת החוק תאפשר להביא לבירור ולסגירת של חלק מהיעלמות הילדים תוך הקפדה על ליווי ופיקוח הן של הרבנות הראשית והן של המכון לרפואה משפטית, על מנת להבטיח את כבוד המת ואת מקסימום הסיכויים לזיהוי הילדים הקבורים", סיכמה קורן.