הדאגה סביב צעדיה של צפון קוריאה נמשכת וביתר שאת. יפן מזהירה את צפון קוריאה בעתיד לא נעים אם זו תמשיך בדרכה.

בקרוב יתקיים מפגש בין נשיא רוסיה, יפן ודרום קוריאה סביב הצעדים שניתן ונכון לנקוט, וכל אלה בצל התבטאויותיו החריפות והמאיימות של הנשיא האמריקאי, דונלד טראמפ כלפי הצפון קוריאנים.

ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם הד"ר הילי מודריק, מומחית למשפט בינלאומי מהמרכז האקדמי שערי מדע ומשפט, על העבירות שמבצע המשטר הצפון קוריאני ודרכי ההתמודדות מולו, וכבר בראשית הדברים היא מבהירה כי "עצם האיום בשימוש בנשק גרעיני ובשימוש בכוח בכלל הוא הפרה של המשפט הבינלאומי שאחת הנורמות היסודיות שלו הוא איסור שימוש בכוח ואיסור איום בשימוש בכוח. זה כמובן מסויג באמצעות הזכות להגנה עצמית או באמצעות היתר של מועצת הביטחון של האו"ם שיכולה לאשר שימוש בכוח כאקט של הגנה ולא כאקט של תוקפנות".

מודריק מבהירה כי יש לבחון כל איום באופן ענייני שכן "לא כל איום נחשב להפרה. חשוב להדגיש כי גם אם האיום נחשב להפרה, התגובה צריכה להיות פרופורציונאלית ולגיטימית במסגרת גבולות ההגנה העצמית. לא מול כל איום מותר לפתוח מיידית באש".

באשר למציאות העכשווית של צפון קוריאה, נשאלה ד"ר מודריק אם טילים שמשוגרים, ניסויי גרעין שמבוצעים והתלהמויות מילוליות תוך התפארות בפיתוח נשק מתקדם אינם בגדר איום המצדיק תגובה. "סביר להניח שכן", היא משיבה, אך מיד מוסיפה ומציינת: "אם כי ההיסטוריה מלמדת, וכך גם המציאות, שמועצת ביטחון לא תמהר לאשר תקיפה אלא יעדיפו סנקציות". לדבריה אין למועצת הביטחון של האו"ם חובה לנקוט במידרג ענישה אלא יש לה שיקול דעת נרחב, אך בפועל ההיסטוריה היא שמלמדת שכך הם נוהגים.

באשר לצעדים אותם יכולות המדינות המאוימות לנקוט, מסבירה ד"ר מודריק: "הם יכולים לפעול או עצמאית או לבקש את התערבות ארה"ב בהגנה עצמית קולקטיבית. יש אפשרות כזו בדין הבינלאומי, כשמדינה מותקפת היא יכולה לבקש עזרה של מדינה אחרת ומותר לה לסייע גם אם היא עצמה לא מאוימת. גם הגנה על אזרחיה של מדינה שלישית מצדיקה התערבות של אותה מדינה".

ואם ארה"ב בוחרת שלא לנקוט במדרג הענישה שמועצת הביטחון של האו"ם ממליצה עליו? האם ניתן לנקוט מולה בצעדים כלשהם? "לא הרבה, בעיקר כי לארה"ב יש אפשרות להשפיע על החלטות המועצה בהיותה אחת מחמש החברות במועצה", אומרת מודריק ומוסיפה תזכורת מהעבר הלא רחוק, כאשר ארה"ב התעלמה ממועצת הביטחון שלא אישרה לה תקיפה בעיראק, ועם זאת לא ניתן היה לנקוט נגדה בצעדים.