ביום שלישי תתכנס ועידת 'האיחוד הלאומי' ובה יציג חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' את תכניתו המדינית תחת הכותרת 'תכנית ההכרעה'. ביומן ערוץ 7 שוחחנו אתו על התכנית והשלכותיה.
כבר בראשית הדברים שם חבר הכנסת סמוטריץ' את האצבע על הנקודה אותה הוא רואה כמוקד ההבדל הרעיוני מהותי בין התכנית שלו לכל תכנית אחרת שהוצגה עד היום, בין מימין ובין משמאל. "יש הבדל מרכזי. זו התכנית היחידה שלא מוכנה להשאיר קולקטיב ערבי עם רצון למימוש שאיפות לאומיות כאן בארץ ישראל.
״כל התכניות האחרות, של נתניהו ואחרים, מבוססות על אוטונומיה או מכבסת מילים אחרת של מדינה-מינוס וכו', כל עוד משאירים כאן קולקטיב ערבי עם שאיפות לאומיות אנחנו מבטיחים לעצמנו את המשך ניהול הסכסוך, הטרור, הדם והאלימות לעוד מאה שנים נוספות".
"הבסיס הוא ההבנה שבארץ ישראל שתי שאיפות לאומיות סותרות לא יכולות להתקיים. לא סתם הם לא מוכנים להסכים לדרישה היחידה שנתניהו מציב להם, להכיר בישראל כמדינה יהודית. כל הלגיטימציה שלהם כתנועה לאומית היא שלילת קיומה של ישראל. הרי לא הייתה מדינה פלסטינית. זה גוף שהוקם על ידי המופתי כתנועת נגד לתנועה הציונית. גוף שכל מהותו הוא שלילת תנועה לאומית אחרת, לא יכול לעשות שלום עם אותה תנועה לאומית".
מוסף סמוטריץ' ומזכיר את הנכונות הישראלית ארוכת השנים לפשרות בהסכמים ותכניות שלום רבות כאלה ואחרות, אך מנגד הצד השני דחה את ידינו המושטת לשלום. לדבריו, אחרי מאה שנות סכסוך כל שנותר הן שתי אפשרויות - סכסוך עקוב מדם או הכרעה שאותה הוא מבקש להוביל.
"הכרעה של הסכסוך זה אומר להבהיר שאין שום סיכוי שתקום מדינה פלסטינית ושהערבים יממשו את השאיפות הלאומיות שלהם, ולכן אסור שיהיה כאן קולקטיב ערבי כלשהו. עושים את זה בהכרעה תודעתית שהיא קודם כל החלת ריבונות, הקמת עוד ערים וישובים, הבאת עוד חצי מיליון יהודים ליהודה ושומרון ויוצרים עבודות בשטח עד שלא יישאר אדם בר דעת בעולם שיחשוב שיש סיכוי כלשהו שהדבר הזה הוא הפיך, ושניתן להקים מדינה ערבית ביהודה ושומרון".
ממשיך סמוטריץ' ופורט את תכניתו במקביל לפעולות אלו ומציג את התכנית המדינית שלו אל מול ערביי יהודה ושומרון: "יצטרכו הערבים להחליט, מי שמוכן לקבל את השלטון היהודי ולקבל את כל הזכויות הדמוקרטיות למעט זכות ההצבעה לכנסת, אהלן וסהלן. מאז ימי אברהם אבינו אנחנו מכניסי האורחים הגדולים בעולם.
״מי שלא מסוגל לחיות עם זה מסוגל לנסות את מזלו באחת ממדינות העולם האחרון ואנחנו נעזור לו בתכנית גדולה לעידוד הגירה, והאפשרות השלישית, למי שחושב שהוא יישאר כאן וימשיך לחתור תחת קיומנו והזהות היהודית שלנו הוא יפגוש צה"ל נחוש. אחרי ההכרעה התודעתית תבוא גם ההכרעה הצבאית.
״זו הדרך היחידה להגיע לשלום ולדו קיום שזה חזון שגם השמאל וגם הימין התייאשו ממנו ומדברים על היפרדות שמשמעה הוא המשך חיים על החרב כי איומים לא ניתן לדחוק אל מאחורי גדרות. היכולת להגיע לשלום תהיה רק כאשר הערבים יזנחו את השאיפות הלאומיות שלהם".
האם התכנית הזו אינה משחק שח של הישראלים עם עצמם, הרי אין פרטנר שיסכים לקחת חלק בתכנית שכזו, נשאל סמוטריץ' והוא משיב כי בכך יתרונה של התכנית שלו, בהיותה בלתי תלויה בצד השני. "גמרנו לרקוד על פי החליל שלהם ולשאול מה הם מסכימים ומה לא. אנחנו מבצעים את הדברים כצעד חד צדדי.
״אנחנו מבהירים להם, בעיקר במעשים שאין להם תקווה ואגב, זו מעולם לא הייתה תקווה אמתית. הפיקציה הזו של מדינה פלסטינית זו אשליה שהשמאל הציב כפתרון אולטימטיבי, אבל זה מעולם לא היה ריאלי כי המקסימום שהשמאל הקיצוני ביותר מוכן לתת זה פחות מהמינימום שהמנהיג המתון ביותר של הערבים מוכן לקבל ולהישאר יומיים בחיים".
"אני לא זקוק להם. אני מחיל ריבונות, מקים ישובים, מביא עוד חצי מיליון תושבים ליו"ש ומבהיר שאין מדיינה פלסטינית ותחליטו מה אתם עושים עם זה. מי שיפחד מהכנופיות של אבו מאזן ויילחם יחטוף, ימות, יגורש, ייענש, יש הרבה דרכים שבהן צה"ל יכול לאסוף נשק עד הכדור האחרון אם רק יקבל פקודה תחת דרקטיבה מדינית אחרת.
״צה"ל לא עושה את זה כי הדרקטיבה שמוכוונת אליו מהדרג המדיני היא שימור אבו מאזן כפרטנר למו"מ להקמת מדינה פלסטינית, ובמילים אחרות תילחם בטרור במרחב שבו אתה צריך לשמר את התקווה שמניעה אותו, שזו משימה בלתי אפשרית".
להערכתו ולתפיסתו של סמוטריץ' אם רק תינתן לצה"ל הפקודה להכות בכל מי שמרים אבן הרי ש"הסיפור הזה נגמר", כלשונו. "צה"ל צריך לקבל פקודה חד משמעית מהדרג המדיני. מי שמבין שזו המציאות ושאין סיכוי למימוש התקווה הערבית ורוצה להישאר ישאר, מי שלא יבין וירצה להילחם גם ללא סיכוי, אנחנו לא חוששים מזה. הוא יחטוף וצה"ל ינצח. יש לנו את התוקף המוסרי לעשות זאת. אין דבר צודק ומוסרי מהמפעל הציוני של שיבת ישראל לארצו, ואם יש מה שנוגד את השאיפה הלאומית שלנו אין דבר צודק ומוסרי יותר מלגדוע אותה באיבחה חדה".
"זה עבד מצוין עם ערביי ישראל במלחמת השחרור. הייתה להם תקווה להקים מדינה ערבית ולהשמיד אותנו. התקווה הזו נגדעה במלחמת השחרור. מי שרצה הלך ומי שנשאר היו אסירי תודה על שהשארנו אותם בחיים ושנתנו להם ליהנות מהשפע והקידמה של העם היהודי וכמעט לא היה טרור.
כל הסיפור הלאומני התעורר אצלם בשנות התשעים כשטיפחנו בהם את התקווה למדינה פלסטינית כשהבאנו לכאן את הכנופיות של ערפאת מטוניס. אני רוצה לשחזר את מה שקרה בתש"ח משני צידי הקו הירוק. תפנימו, יש כאן מקום למדינה אחת, מי שטוב לו מוזמן ומי שלא יכול לעזוב".
באשר לדעת הקהל הישראלית אומר סמוטריץ' כי יש לזכור את הימים בהם העמדה הדוגלת בשתי מדינות הייתה עמדה שולית וזניחה שאותה הוביל אורי אבנרי, "הוא היה בודד לחלוטין, מו"מ עם אש"ף היה עבירה פנימית, רבין התנגד למדינה פלסטינית ופרס לא העלה על דעתו את חלוקת ירושלים. לאורי אבנרי לקח קצת יותר מעשור כדי להטמיע בחברה הישראלית את החזון ההזוי שלו ולהפוך אותו לאקסיומה". להערכתו המציאות הנוכחית, בעיקר לנוכח היאוש מהשיח עם הערבים הופכים את השעה הזו לראויה מאוד להצגת התכנית המדינית החדשה. "אני לא חושש מכך שאנחנו כעת מיעוט".
ומה באשר לעמדת העולם? סמוטריץ' סבור שממשל טראמפ יכול להכיל עמדה כזו והדברים מגיעים גם עד אירופה. עם זאת הוא מעיר: "קשה היום לבוא בטענות לעולם כשההנהגה הישראלית, כולל הנהגת הימין, מדברת על שתי מדינות כפתרון אולטימטיבי צודק ומוסרי. כשזה המצב אז מה אתה רוצה מהעולם? ישראל אומרת שזה המוסר אבל לא עכשיו, והעולם דורש שאם זה הפתרון הצודק והמוסרי אז תתקדם אליו, ואת החששות הביטחוניים נפיג בדרכים שונות, אבל לפחות אל תחבל בתכנית ואל תבנה התנחלויות.
״אני סבור שהעולם ברובו הוא עולם דתי ואם נפסיק לדבר על תירוצים ונדבר על מוסר וצדק היסטורי, נסביר שזה או אנחנו או הם, ושהיינו מוכנים לפשרות, והדרך היחידה להגן על המדינה היהודית היחידה בעולם היא לגדוע את התקווה של הצד השני, להערכתי ניתן לשנות את העמדה גם אם לא ביום או יומיים. אנחנו הם שטיפחנו את השאיפות הערביות וייקח זמן להסביר שחישבנו מסלול מחדש".
באשר למדד הדמוקרטיה בו נבחנת כל מדיניות וכל תכנית אומר סמוטריץ' כי יש לזכור שדמוקרטיה אינה מתחילה ונגמרת בזכות לבחור ולהיבחר. "זו זכות חשובה וזכות יסוד , אבל לומר שאם אנחנו קיימים דמוקרטיה שהיא אינה שלמה ויש בה חיסרון במובהקות הדמוקרטית שלה, לומר שזה אפרטהייד, בעיניי זה לא להבין בדמוקרטיה.
״אגב, גם נתניהו מדבר על כך שהוא לא יאפשר להם לשלוט בגבולות ומדבר על מדינה מינוס ללא צבא, כלומר הוא שולט בהם בגבולות הריבונות, כלומר הם לא יצביעו לגוף ריבוני מלא אלא לגוף שפרקטית מנהל להם את החיים. אם הוא צולח את המבחן הדמוקרטי אז גם אני צולח את המבחן הזה".
סמוטריץ' מדגיש כי בין תכניתו לתכנית נתניהו קיים הבדל מהותי ועקרוני: "נתניהו משמר את הקולטיב הערבי ומשאיר שני עמים עם שאיפות לאומיות סותרות שימשיכו להילחם בארץ הזו. אצלי יחיו ברשויות מוניציפאליות ויצביעו שם לרשות המוניציפאלית ללא זכות לפרלמנט ריבוני".
"אפשר להביא שלום וביטחון ושקט ובתנאי שלא יחיו כאן שתי שאיפות לאומיות. לצערי הרב אין היום אף תכנית ומפלגה שדוגלת ברעיון הזה".
ומה בעניינה של תכנית בנט, תכנית ההרגעה? מדוע לא ניתן לקבל אותה? סמוטריץ' מבהיר ומחדד: "גם בתכנית השר בנט נשאר כאן קולקטיב ערבי עם שאיפות לאומיות. הוא מודע לכך ולכן הוא לא מדבר על שלום אלא על הרגעה. אני חושב שיש בשורש התכנית שלו משהו מאוד נכון – ממה אתם נבהלים, הטרור הזה לא איום קיומי, חיינו אתו מאה שנה ונחיה איתו עוד מאה שנה, נשמר מצב כמו שהוא ונחיל ריבונות בשטחי C וכו'.
״החיסרון של התכנית שלו היא שהוא משאיר את הרשות הפלסטינית כאוטונומיה בשטחי A ו-B, מה שיש לי אתו בעיה אידאולוגית כי אני לא מוכן לוותר על חלקי ארץ ישראל. זה שבאוסלו חילקו את השטח כך לא הופך את זה לפחות ארץ ישראל, אבל גם ברמה הפרקטית, כל עוד הוא משמר את הרש"פ כגוף בעל שאיפות לאומיות שסותרות את שלנו הם ימשיכו להילחם ואני רוצה לסיים את זה. החברה הישראלית ראויה לשלום שקט וביטחון. לא נגזר עלינו לחיות על חרב עוד מאה שנה".