חוסם חאדר, אחד מבכירי מחבלי הפתח במחנה הפליטים בלאטה שבשכם, הגדיר בשיחה עם כתב סוכנות עתי"ם את המצב בארגון הפתח, ארגונו של ערפאת, כ"מצב של תוהו ובוהו" ללא מנגנון מרכזי, המתפעל והקובע באופן חד משמעי את המדיניות של התנועה.

חאדר אמר כי המצב בארגון, נוכח המתרחש ביש"ע, הפך להיות בלתי ניתן לשליטה עקב ריבוי הקבוצות המתחרות בתוך הפתח תחת הסיסמא "האינתיפאדה נמשכת". דבר זה גרם לניגוד אינטרסים ולקבלת החלטות, שלעתים נעשות אמנם תחת שמו של הפתח, אבל מתקבלות ע"י גורמים שאין להם כל זיקה וקשר עם הארגון.

לדעתו של חוסם, הכרוזים המחולקים מדי פעם בשם הפתח או בשם הזרוע הצבאית של הפתח, מנוגדים זה לזה ומשקפים בעצם את המאבקים והיריבות שיש בין הפלגים השונים בפתח. לדעתו, סכסוכים אלה משקפים את היריבות האישית ולאו דווקא את האינטרס העליון של הארגון או האינטרס הלאומי של הרש"פ. דבר זה, לדעתו, פוגע בביטחון תושבי הרש"פ וביציבות הארגון שם, זאת למרות שהפתח נחשב לאחד הארגונים החזקים ביש"ע.

לדברים אלה נדרש המחבל בעקבות כרוז, החתום ע"י "שורפא הפתח" ("האצילים בפתח") שהופץ באזור רמאללה. בכרוז הותקפה הזרוע הצבאית של הפתח בצורה קשה והוגדרה בכרוז במושגים כגון בוגדים, פושעים, רוצחים אזרחים חפים מפשע וכיו"ב.

בכרוז נקרא ערפאת לנקוט ביד חזקה נגד הזרוע הצבאית של הפתח ו"לפעול נגד הפושעים הללו, ולמנוע מהם אפשרות להשתלט על ההנהגה הפלשתינית, כפי שקרה לנביל עאמר, חבר המועצה המחוקקת, שרעולי פנים מהזרוע הצבאית של הפתח ירו לעבר ביתו בשכונת א-טירה שבאזור רמאללה".

הכרוז גם מותח ביקורת על מפקד ה"ביטחון המסכל" זוהיר מנאסרה, שכונה "בוגד ופושע וכמי שאינו פועל למען האינטרס הלאומי הפלשתיני".

בתגובה מסרו מקורות ברש"פ, כי יתכן שנביל עאמר וזוהיר מנאסרה הם אלה שהפיצו את הכרוז, למרות ששמו של מנאסרה עצמו מוזכר גם הוא בכרוז. לטענת המקורות החשד הזה נובע בשל אינטרס של צבירת כוח בהנהגת הרש"פ בתגובה לירי לעבר ביתו של נביל עאמר לפני מספר ימים.

הכרוז משקף את מאבקי הכוחות השונים בקרב הפתח, מאבקים המשרתים את האינטרס הישראלי להחריף את המאבק בין הפלגים השונים בארגון.

לעתי"ם נמסר כי יתכן גם שמי שעמד מאחורי הירי לעבר ביתו של עאמר, היה ערפאת עצמו בצורה עקיפה. ערפאת לא ראה בעין יפה את כל הצהרותיו האחרונות של נביל עאמר ואת המפגשים שקיים עם מחמוד עבאס, סגנו של ערפאת, כדי לנסות ולהמשיך לתפעל את הרשות למרות המצור שהיה על ערפאת. ערפאת לא ראה המפגשים וההצהרות בעין יפה, אשר על כן יתכן שערפאת עצמו הוא שנתן את האור הירוק לירי לעבר ביתו של עאמר וכן שיגור איומים נגד אבו מאזן לאחר הירי. וכל זאת - מתוך מטרה למנוע את התחזקות הקולות נגדו בעתיד עד לאחר הבחירות בתחילת דצמבר.