עשרה חודשים לאחר רצח שלושת הנערים שנחטפו לפני מעט יותר משלוש שנים בגוש־עציון בידי חוליית חמאס – גיל־עד שער, נפתלי פרנקל ואיל יפרח, הגיעה אל משפחת שער בשורה.
בשלד המפויח של המכונית שבה אירעה חטיפתו יחד עם נפתלי פרנקל ואייל יפרח, התגלה במקרה יומנו של גיל־עד ז"ל, שנכתב בחודשים האחרונים לחייו. מדובר במחברת בכתב ידו של הנער, שדפיה שרופים וחרוכים מאש ומוכתמים במים. כך דיווח הבוקר העיתון "ידיעות אחרונות".
"כשהאוטו נשרף הגיעו למקום גם שוטרים יהודים וגם שוטרים של המשטרה הפלשתינאית, וכל אחד אסף מה שמצא באזור", מספרת שער האם בראיון שיתפרסם במוסף "7 ימים" ביום שישי הקרוב. "זה נס עצום. היומן הזה יכול היה להיזרק לפח. שעות אחרי שחוקרי המשטרה הלכו לא הפסקתי לרעוד".
היומן של גיל־עד הי"ד, מחברת ספירלה אדומה, כתב־יד מוקפד בעט כחול, מונח בארון בביתה החדש של משפחת שער ביישוב טלמון.
ביומן נכתב בין השאר "בדיוק בשני שעבר עליתי חזן בישיבה בשחרית ומנחה. שחרית הייתה אחת התפילות החזקות ביותר שלי. התכוננתי לפני התפילה לשמש כשליח שהתפילות יעברו מהציבור אל הקב"ה דרכי. זאת הייתה חוויה מעצימה ומיוחדת. ממש התרגשתי בתפילה. השתדלתי לכוון ולטהר את התפילה שלי והרגשתי מדהים. עכשיו אני מתפלל שעוד הרבה תפילות שלי יהיו כאלה. כי ממש אחרי התפילות שלי אני בירידה. אני מאחר לתפילות ולפעמים גם מפספס. אבל היום החלטתי שאני מפסיק ליפול. ליפול בעב(ירות), ליפול לייאוש. אני לא נותן לזה להשתלט עליי. אני מקווה להצליח. בעזרת הקב"ה".
"יש בי משהו מיוחד! סוף־סוף אני מרגיש שמצאתי בי משהו חזק. כוח החיים. ככה אני קורא לו. אני מרגיש שיש בי כוח עצום של חיות. זה מתבטא בשמחה גדולה שאני משתדל להיות בה (גיל־עד... לא סתם נקראתי בשם היפה הזה), זה מתבטא באהבה חזקה שאני אוהב. למשפחה, לחברים. יש בי כוח אהבה אינסופי שרוצה בטובת האהובים שלי והקרובים אליי, שרוצה בקרבתם. זה עושה אותי מאושר".